האסדרה (רגולציה) על תחום הקריפטו בישראל טרם הושלמה. זאת, על אף התקדמות ניכרת בחודשים האחרונים, אשר כללה בין היתר את הצוות המיוחד שהקים שר האוצר, אביגדור ליברמן, את המכתב של בנק ישראל שאוסר על הבנקים לסרב באופן גורף לכספים שמקורם במטבעות וירטואליים ואת ההכרזה של פפר, הבנק הדיגיטלי מבית לאומי, כי יתחיל לאפשר מסחר במטבעות מסויימים - בכפוף לאישורים רגולטוריים שעליו לקבל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
על רקע זה, ל-ynet נודע כי שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן, שלחה מכתב לשר האוצר ליברמן, במסגרתו ביקשה "לקצוב פרק זמן של חודשים ספורים מהיום - לגופי הרגולציה הממשלתיים השונים - לפרסום האסדרה הנדרשת, עד לא יאוחר מסוף הרבעון השני של שנה זו" (30.6.2022).
2 צפייה בגלריה
שרת החדשנות, אורית פרקש הכהן, ושר האוצר, אביגדור ליברמן
(צילום: אבי מועלם, הדר יואביאן)
במכתבה, טענה פרקש-הכהן כי "לאורך התקופה בה קיים עולם הבלוקצ'יין, מספר חברות ישראליות תפסו בו עמדות מפתח... למרות זאת, והגם שנעשו מספר צעדים בסיסיים ומבורכים על ידי גופי הממשלה לאחרונה בנושא, הרי שמדובר בצעדים מעטים מאוד המתעכבים תקופה ארוכה. בהיעדר אסדרה כוללת ובהיעדר יכולת פעולה בסיסית וברורה במטבעות או בטכנולוגיה זו בישראל - חברות אלה בוחרות לפעול בעיקר בזירה הבינלאומית ומחוץ לישראל".
שרת החדשנות מציינת במכתב את ההתקדמות שנעשתה בעולם בחודשים האחרונים, במסגרתה הצו המיוחד שהוציא נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הקורא לרשויות לפעול ביחס לאסדרת התחום, כמו גם חשיבות המטבעות הווירטואליים שזינקה במלחמת רוסיה-אוקראינה, עבור שני הצדדים שגישתם למערכת הבנקאית המסורתית הוגבלה משמעותית.
בתוך כך, מסכמת פרקש-הכהן וטוענת כי "ברקע הדברים הללו מתחזקת ההבנה שעולמות הבלוקצ'יין, המטבעות הדיגיטליים וה-Web3 על כל היבטיהם, כאן כדי להישאר, וכי כממשלה אל לנו להתעלם מכך. עלינו להוביל מדיניות שתיתן את הדעת, במהירות האפשרית, לכל השאלות הרגולטוריות המשמעותיות שעומדות על הפרק, בין בצד הסיכון הגלום בכך ובין בצד ההזדמנויות".
השרה מאיצה בליברמן: דרוש רישיונות לחברות הקריפטו
במכתבה, התייחסה השרה באופן ספציפי לאחת הסוגיות המורכבות ביותר בתחום בישראל כיום - מתן הרישיונות לחברות העוסקות בתחום הקריפטו בארץ - אשר עדיין תקוע.
2 צפייה בגלריה
הרגולטור היחיד בארץ שעדיין מציג עמדה אחרת - זה שאחראי על מתן רישיונות לחברות. משה ברקת, הממונה על שוק ההון
(צילום: לשכת סוכני ביטוח)
בניגוד לאסדרה של תחום המטבעות הווירטואליים עבור משקיעים ישראלים, אשר על אף שגם היא טרם הושלמה, כן נראים כאמור סימני התקדמות משמעותיים ונכונות גוברת של הבנקים המסורתיים בישראל לקבלם, תחום הרישיונות ממשיך להתעכב.
אף חברה בישראל עדיין לא קיבלה מרשות שוק ההון רישיון קבוע, מה שלטענת אותן חברות מקשה מאוד על פעילותן ועל התרחבותן, לרבות גיוס כספים ממשקיעים, ואף גורם לחלקן להוציא את עסקיהן מישראל למקומות אחרים בעולם.
למעשה, הרגולטור היחיד שנראה שעדיין מתנגד למהלך בצורה כלשהי, הוא זה שאחראי לתת את הרישיונות לעסקים הפועלים בתחום בישראל - הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, משה ברקת.
בטון שונה מאוד מזה שמציגים בנק ישראל, רשות ניירות ערך, משרד המדע והחדשנות ואפילו שר האוצר, ברקת טען בכנס בנושא רגולציה על קריפטו שנערך בחודש שעבר, כי הוא "לא רואה עתיד גדול בביטקוין. אנחנו הולכים לעולם של מטבעות דיגיטליים אבל של ממשלות וכל מה שקשור בזה", אמר ברקת ואף הוסיף: "אמרנו למוסדיים: 'ביטקוין לא יכול להיות בתיק של פנסיה'".
לכך, מתייחסת כאמור פרקש-הכהן במכתבה ומבקשת להקציב זמנים גם למתן רישיונות לחברות בארץ, טרם יבחרו לקחת את עסקיהן לחו"ל. "בפרט, יש לנקוב במועד מקסימלי למתן מענה לחברות שהגישו בקשה לקבלת רשיונות פעילות בתחום זה בישראל", כתבה השרה לליברמן.
משרד החדשנות: לשנות את שיטת הדיווח על קריפטו
במקביל למכתבה של השרה לליברמן, שלחה מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד-חמלניק, מכתב נוסף לשירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר וראשת הצוות המיוחד שהקים ליברמן לטיפול באסדרה של תחום הקריפטו בישראל.
צפו: איך קונים ומוכרים מטבעות וירטואליים?
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
במכתב זה, הציגה המנכ"לית את העמדה המפורטת של משרד החדשנות במגוון תחומים הקשורים לנושא, לרבות: הענקת רישיונות, הסרת חסמים במערכת הבנקאית, התאמת דרישות הרשות לאיסור הלבנת הון והתאמת דרישות רשות המיסים.
בין היתר, התייחסה חדד-חמלניק לנושא הדיווח על רווחי קריפטו לרשות המיסים וציינה כי "כל המרה של נכס קריפטו אחד באחר מחייבת את המעביר לדווח על העברה ולשלם את המס בקשר להעברה בתוך 30 יום. חובת הדיווח בקבועי זמן קצרים אלו גורם למעמסה כבדה על הפעילות האופרטיבית של המיזם וכרוכה בעלויות גבוהות בתשלום לנותני שירות ובצוות פנימי שיטפל בנושאים אלו, וזאת כאשר יתכן שכלל לא מומש הנכס ולא היה 'מפגש עם כסף'".
כמו כן, התייחסה מנכ"לית המשרד לפער נוסף שקיים בתחום והוא היעדר הגדרה רשמית של קריפטו בתוך נייר ערך או נכס אחר, אשר מוביל לתמריצים שליליים למשקיעי הון סיכון זרים ואף לעובדים שמקבלים נכסים דיגיטליים במקום אופציות או מניות ובשל כך עלולים לשלם פי שניים מס מעובד שקיבל אופציות בשווי דומה.
"אבקש כי נושאים אלו יעמדו לנגד עיניכם בעת גיבוש המלצות הצוות, אשר בתקווה יהוו צעד מרכזי חשוב לקראת אסדרה מאוזנת שתעודד חדשנות אחראית בישראל. מומלץ לבחון קידום תיקון חקיקה בהקשר של אירוע גיוס, מע"מ, חובת הדיווח, אופציות לעובדים וקרנות השקעה כמפורט לעיל", סיכמה חדד-חמלניק.
חברות הקריפטו מתאגדות
בתוך כך, מספר חברות הפועלות בתחום הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-Web3 בישראל, התאגדו לאחרונה במטרה לקדם את האינטרסים שלהן אל מול הרגולטורים השונים ולהסיר חסמים שעומדים בפניהן כיום.
לדברי ניר הירשמן, מנכ"ל פורום הקריפטו, "יש כאן עשרות חברות המפתחות טכנולוגיה וזוכות להשקעות מכל העולם ולמרות זאת, חברות שונות בתחום סובלות מחסמים משמעותיים, ולעיתים אף מאפליה לרעה.
"אנחנו נמצאים בעמדת זינוק מופלאה שיכולה להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום. הפורום הזה שם לעצמו למטרה להביא את כל הנתונים למקבלי ההחלטות על מנת שישראל לא תפספס את ההזדמנות וההייטק הישראלי לא יפספס מנוע צמיחה עצום", סיכם הירשמן.
נכון להיום, חברי הפורום כוללים חברות ישראליות כמו ביטס אוף גולד (Bits of Gold), צלזיוס (Celsius), סטארקוור (Starkware), אפישנט פרונטייר (Efficient Frontier) ועוד, לצד איגוד הביטקוין הישראלי וקרנות הון-סיכון כמו אלף (Aleph) וקוליידר ונצ'רס (Collider Ventures). בהמשך ייתכן כי יצטרפו אל הפורום חברות נוספות מהתחום.
