בית המשפט המחוזי בתל אביב מציין כי מחומר הראיות שהוגש עד כה בשלל ההליכים של מיכאל (מייק) בן ארי מצטיירת תמונה של חייב ששילב מעשי נוכלות משני סוגים. "החייב ידע היטב כי המקור לקיום התחייבויותיו הכספיות הוא בהונאה של משקיעים, שכספיהם משמשים לצורך קיום התחייבויות כלפי משקיעים אחרים", ציין בהחלטתו השופט חגי ברנר.
"חלק מהכספים שהחייב נטל מהמשקיעים אכן הושקעו בפרויקטים כאלה ואחרים (אך לא באפיקים שהוצגו בפני המשקיעים, והדוגמא המובהקת לכך היא המצג השקרי של השקעה בקרן בלו ריבר, השקעה שלא היתה ולא נבראה), וחלק נטל החייב לשימושו הפרטי מבלי שהכספים יושקעו באפיק כלשהו", קבע השופט.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
השופט ציין את הדברים במסגרת החלטה שנתן בעקבות בקשת הנאמן לנכסי מייק בן ארי והחברות אשר בשליטתו לאישור מתווה להכרעה בתביעות חוב שהגישו נושים שהינם משקיעים של בן ארי.
מהחלטת השופט עולה כי בן ארי וחברות הקשורות אליו נהלו מאז תחילת שנות ה-2000 ועד לשנת 2021 כספי משקיעים בסכומי עתק. בראשית חודש אפריל 2021 פתחה רשות ניירות ערך בחקירה גלויה נגד החייב, בחשד לביצוע עבירות פליליות שונות. לאחרונה בן ארי הוסגר לישראל וכעת הוא מצוי במעצר, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום.
במקביל להליך הפלילי ועזיבתו של בן ארי את הארץ ננקטו הליכי חדלות פירעון כנגד בן ארי ותאגידי EGFE בשליטתו. במסגרת הליכי חדלות פירעון, מונה להם עו"ד ליאור דגן כנאמן מטעם בית המשפט של חדלות פירעון.
בהחלטת בית המשפט שניתנה לפני מספר ימים ומפורסמת עתה לראשונה מצויין כי בעקבות חקירות מקיפות שניהל הנאמן, התחוור כי החייב מעל לאורך שנים רבות בכספי משקיעים שהשקיעו אצלו ובאמצעותו כספים, כביכול בקרן הנקראת "בלו ריבר", כאשר למעשה החייב לא השקיע את הכספים בקרן האמורה. עוד מצוין כי החייב אף הגדיל לעשות ושלח ללקוחותיו דו"חות חשבון תקופתיים, המציגים פעילות מסחרית פיקטיבית, השקעות פיקטיביות ורווחים פיקטיביים.
יודגש כי בן ארי מכחיש לחלוטין הטענות נגדו. לאחרונה ציין בפני בית משפט במסגרת תגובה שהגיש כי "מייק בן ארי איננו 'מיידוף' הישראלי, הנאמן איננו ג'יימס בונד הרודף אחרי 'ארכי-פושעים' ברחבי העולם, לא נגנבו מעל ל-600 מיליון שקל".
תביעות חוב בסך כ-600 מיליון שקל
עוד עולה מההחלטה של השופט ברנר כי לבן ארי ותאגידי EGFE גם יחד יש כ-1,030 נושים וכי על פי ספרי הנהלת החשבונות של תאגידי EGFE, החוב הכולל כלפי הנושים מסתכם בסך של כ-600 מיליון שקל. הסכום הכולל של תביעות החוב לפי הערכתו של הנאמן נאמד בין 600 מיליון ל-700 מיליון שקל. בניטרול הרווחים הפקטיביים חוב הקרן בגין הפקדות בפועל של נושים נאמד בסך שבין 300 מיליון שקל ל-350 מיליון שקל.
הנאמן ציין בפני בית המשפט כי על מנת להכריע בתביעות החוב שהגישו הנושים המשקיעים יש לזקוף לזכות המשקיע את הסכום המצרפי של השקעתו בפועל, תוך הפחתה של כלל הסכומים שהועברו אליו לאורך השנים. כל זאת, תוך נטרול הרווחים הפיקטיביים שהובטחו למשקיע על ידי החייב. הנאמן הציע כי סכומי ההשקעה והמשיכה יוצמדו למדד המחירים לצרכן, ממועד ההשקעה או המשיכה ועד למועד מתן הצו לפתיחה בהליכים.
השופט קיבל את מתווה הנאמן שהוצע, למרות מספר התנגדויות של נושים, וקבע כי במקרה הנוכחי, הערך החברתי הראוי להגנה הוא שבמצבים של חדלות פירעון, לא ראוי להכיר בהתחייבות לשלם רווחים פיקטיביים המבוססים על הונאת משקיעים, אשר באים בהכרח על חשבונם של קורבנות ההונאה ומקטינים את מסת הנכסים העומדים לחלוקה בין כלל הנושים.
השופט קבע כי "כאשר עסקינן בהונאת משקיעים כמו במקרה דנן, וכאשר המשקיעים אינם 'עשויים מעור אחד' אלא חלקם הם משקיעים מאוד ותיקים, שכבר זכו למזלם לקבל החזר משמעותי של השקעתם, ומאידך, חלק ניכר מהמשקיעים לא זכו לקבל עד כה החזר כלשהו או שזכו להחזר זעום בלבד, הרי שמתן תוקף מלא להתחייבויותיו של החייב לשלם ריבית חלומית למשקיעים ייצור אי שוויון משווע בין מי שזכו לחלץ את עיקר השקעתם ואף מעבר לכך, לבין אלה שלא זכו.
"תוצאה כזו אינה מתקבלת על הדעת במצבים של חדלות פירעון, ויש למנוע אותה, תוך חתירה למתווה ששואף לקיום שוויון מהותי בין הנושים, ולא רק שוויון פורמלי. הפתרון של החזר סכומי קרן בלבד, כשהם משוערכים למדד, הוא הרע במיעוטו בנסיבות שכאלה בהן מבוקש לשמור על שוויון מהותי בין הנושים", נקבע.
תגובות
הנאמן, עו"ד ליאור דגן, מסר בתגובה: "אני מברך על כך שהשופט חגי ברנר קיבל את מתווה ההכרעה המוצע בתביעות החוב של הנושים, באופן שמגשים את עקרונות הצדק החלוקתי ושוויון מהותי בין ציבור הנושים. ההחלטה מהווה אבן דרך חשובה במלאכה המוטלת עליי לחלק כספים בהיקף המירבי ובמהירות האפשרית לציבור הנושים".
עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין, המייצג את מייק בן ארי, מסר בתגובה: "בניגוד לרושם שנוצר בתקשורת כאילו מדובר במרמת פונזי שלא עומד מאחוריה דבר, גם בהתאם לכתב האישום כספי המשקיעים הועברו להשקעות שונות בארץ ובחו"ל. הטענה כאילו נעשה שימוש בכספי משקיעים לצרכים פרטיים נוגעת לחלק מזערי מהסכום, וגם ביחס לחלק מזערי זה הטענה איננה מדויקת.
"הטענה כאילו מדובר במרמת פונזי שבמסגרתה הכספים כלל לא הושקעו פשוט לא נכונה. חלק ניכר מההשקעות בוצעו בהשקעות מוצלחות ביותר שהכפילו ואף שלשו את ערכם. הסיבה העיקרית ליציאתו של מייק בן ארי מהארץ הייתה רצונו להמשיך לפתח את השקעות הענק שהוא השקיע בשם הלקוחות במכרות במוטנגרו, שככל וימומשו באופן נכון, גם כיום עשויות להניב סכומים אשר יהיה בהם להשיב את כל כספי תביעת החוב שקבע כב' השופט ברנר בהחלטתו האחרונה.
"על אף שההסגרה לישראל פגעה במאמצים של מייק בן ארי לקדם את הפרוייקטים במונטנגרו, הוא ימשיך לעשות את המאמץ המקסימלי לקדם את הפרוייקטים על מנת לאפשר לכלל הלקוחות לקבל את מלוא הכספים המושקעים, כפי שתכנן וכפי שהיה קורה אלמלא בוצעה החקירה אשר פגעה בהשקעות שבמיזמים. להערכתו של מייק אלמלא בוצעה החקירה והוא היה מפתח את המיזמים כפי שתכנן ללא הקשיים שהחקירה יצרה, המשקיעים היו מקבלים לא רק את השקעתם אלא גם את מלוא התשואות המובטחות, כפי שמייק עמד במלוא התחייבויותיו לאורך כל השנים לכל לקוחותיו. אכן, מייק היה צריך למסור מצגים מדיייקים יותר ללקוחותיו, אך הוא לא שלח ידו בכספם אלא השקיע אותם בצורה הטובה ביותר שסבר שתהיה לטובת המשקיעים".
