משלחת של 65 משקיעים, מנהלי טק וקרנות הון סיכון אמריקאיות מובילות, בהם מנכ"ל אתר Meetup.com, דיוויד סיגל, שותפים מנהלים בזרוע ההשקעות של חברת הייעוץ "ביין ושות'" ו"אפולו" השקעות נחתה היום (ראשון) בישראל במטרה לבחון תמיכה במגזר ההייטק המקומי בזמן המלחמה.
המשלחת תיפגש במשך שלושת הימים הקרובים, בין השאר, עם נשיא המדינה בוז'י הרצוג, השר בני גנץ ושר הכלכלה ניר ברקת. מעבר לחדרי ישיבות, המשלחת מתכננת גם לרדת דרומה לעוטף עזה כדי לראות את ההרס שהותיר אחריו חמאס.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
חברי המשלחת גם יפגשו עם משפחות החטופים ואנשי עסקים מקומיים כמו איל וולדמן, מייסד מלאנוקס שבתו דניאל נרצחה בטבח ה-7 באוקטובר. חברי המשלחת יצטרפו לפעילויות התנדבות, ביקורי חיילים ותמיכה ביזמים ועסקים מקומיים. "אחרי ה-7 באוקטובר, אנחנו מרגישים שזה קריטי שעסקים בענפי הון סיכון וטכנולוגיה יעמדו לצד ישראל. זה אומר יותר מאשר לתרום, אלא גם להיות נוכחים כדי לומר שתמיד היינו ותמיד נהיה שם כדי לתמוך באקוסיסטם הטכנולוגי הפורח של ישראל. נשקיע ונמשיך לעמוד לצד "Start-Up Nation", אמר סיגל. "הקהילה הטכנולוגית מכירה בצורך המוגבר בתמיכה עכשיו, במיוחד כשיזמים ישראלים רבים וכוח העבודה שלהם נמצאים בחזית כמילואימניקים".
רון מיאסניק, משקיע ב-Bain Capital, הוסיף כי "בכל מלחמה ישנן מספר חזיתות והמשתתפים במשלחת נמצאים כאן כדי לעזור להתמודד עם השיבוש הכלכלי של המלחמה. אנחנו מתמקדים בתמיכה ובסיוע בבנייה מחדש של תעשיית הטכנולוגיה ברמה העולמית של ישראל".
"התקריות האנטישמיות בניו יורק זינקו ב-337%"
בינתיים, במדינת המקור של המשלחת, על רקע העלייה בתקריות אנטישמיות בעקבות המלחמה בעזה, חבר בית הנבחרים מטעם מדינת ניו יורק, הדמוקרט ריצ'י טורס, הציג הצעת חוק חדשה שתחייב כל תאגיד הנסחר בבורסה בניו יורק לכלול בתוכנית ההון החברתי שלו (DEI) תוכניות לחינוך והכשרה נגד אנטישמיות במקום העבודה.
לדברי טורס, שנחשב לאחד הקולות התומכים ביותר בישראל בגבעת הקפיטול, לתאגידים רבים כיום אין מדיניות ונהלים נאותים למאבק באנטישמיות במשרד. בהסבר לחוק, טורס מצטט את ארגון הליגה נגד השמצה שקובע כי "אנטישמיות בלתי מבוקרת והטיה במקום העבודה משפיעות בהכרח על העובדים ומובילות לתרבות עבודה לא מכילה המנרמלת שנאה. נתונים חדשים מראים שהתקריות האנטישמיות בארצות הברית זינקו ב-337% מאז ה-7 באוקטובר".
טורס מסביר כי "כשאנחנו מתמודדים עם הזינוק המדאיג בתקריות אנטישמיות, הצעת החוק הזאת מבטיחה שקיפות על ידי דרישה מתאגידים לחשוף את יוזמות הגיוון, השוויון וההכלה שלהם הקשורות למאבק באנטישמיות. תאפשרו לנו לקדם מקום עבודה מכיל, לטפח אחדות ולדחות את הנורמליזציה של השנאה. עלינו להבטיח שבכל מקומות העבודה תהיה סביבה שבה המגוון משגשג, ולאנטישמיות אין מקום במרחבים המקצועיים שלנו״, מסר.
תוכניות להכשרת גיוון במקום העבודה המכונות Diversity, Equity, and Inclusion) DEI או גיוון, שוויון והכלה) הן למעשה מסגרות או יוזמות שנועדו לעזור לתאגידים ומוסדות לנווט בהצלחה בין כל החוקים נגד אפליה במדינה ונועדו להכשיר את העובדים לגיוון והכלה של עמיתיהם השונים כדי לחזק את הארגון. הן כוללות בפועל תוכנית הכשרת לעובדים, הצהרות גיוון בתהליכי גיוס העובדים, סמינרים והשתלמויות, תכנית לימודי מושגים הקשורים לגזענות מערכתית, אפליה מינית, מגדר, דיכוי ופריבילגיה.
לאורך השנים התוכניות האלה הואשמו לא פעם - ובעיקר מהצד הימני שמרני של המפה הפוליטית - בפרוגרסיביות Woke מטורללת ועידוד אנטישמיות. מוסדות וארגונים רבים הקימו ועדת DEI ייעודיות שמטרתן לאכוף את העקרונות בארגון והמבקרים טוענים כי אלה יצרו דיכוטומיה פשטנית של ״מדכאים לבנים״ מול מיעוטים מדוכאים, כשיהודים נכללים לרוב בקטגוריה הראשונה על אף היותם מיעוט במדינה. המקטרגים טוענים שתוכניות ה-DEI פוסחות על יהודים כי בניגוד לקבוצות מיעוט מודרות אחרות, הם נתפסים כיום כבעלי פריבילגיה וכוח, במיוחד בהקשר של מדינת ישראל והכיבוש בשטחים. ובהתאם, תקריות שנאה שמופנות נגד יהודים זוכות לטענתם להתעלמות מהועדות הייעודיות.
ההצעה של טורס, בעצמו כנראה יותר מכל סמל ל-DEI - אפרו-לטיני וההומוסקסואל הראשון המכהן בקונגרס בהיסטוריה של ארצות הברית - יכולה לשכך במעט את הביקורת. זאת, בהנחה והוא אכן יצליח לרתום לעניין את עמיתיו משתי המפלגות, דבר נדיר במיוחד בימים של גבעת קפיטול מפוצלת מתמיד.
