בחודש אוקטובר 2015 גרמו הפגנות אלימות של נהגי מוניות במרסיי לכאוס נרחב בעיר השנייה בגודלה בצרפת. המפגינים הפכו מכוניות, שרפו צמיגים וחסמו את הגישה לשדה התעופה ולתחנת הרכבת בעיר. המפגינים מחו כנגד פעילותה של חברת Uber (אובר), שלטענתם הפרה את החוק המקומי ואיימה על פרנסתם.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לאחר כמה ימים של עימותים בלתי פוסקים, פרסם מפקד המשטרה הלאומית באזור צו שהשעה את השירות הפופולרי ביותר של אובר בחלקים מרכזיים של העיר. אובר היתה זקוקה לעזרה ממשלתית כדי לפתור את הפלונטר. היא פנתה לבנקאי השקעות לשעבר וכוכב פוליטי עולה: עמנואל מקרון, אז שר הכלכלה הצרפתי וכיום נשיא צרפת.
4 צפייה בגלריה
נשיא צרפת עמנואל מקרון, אפליקציית אובר ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין
(צילום: AFP, Shutterstock, AP)
"אבדוק את זה באופן אישי", עדכן מקרון את מארק מק'גאן, האחראי באובר על קשרי ממשל באירופה ובמזרח התיכון, בהודעה שנשלחה קצת לפני הזריחה ב-22 באוקטובר. "בוא נישאר רגועים בשלב זה".
עם או בלי קשר להודעה, באותו ערב תיקנה המשטרה המקומית את הצו באופן שאובר ראתה בו ניצחון. "שיתוף פעולה טוב", מסר מקגאן למקרון. "תודה על תמיכתך".
חילופי הדברים הללו הם חלק מכתריסר הודעות בין אובר למקרון שנחשפות במסגרת הרמת המסך יוצאת דופן מעל הדרך בה פועלת ענקית ההסעות בעולם. מקרון הוא רק אחד מכעשרים שרים במדינות שונות ברחבי העולם שההדלפה חושפת כי נפגשו עם נציגי אובר.
בנוסף, החברה גם פגשה לפחות שבעה נשיאים וראשי ממשלה, ביניהם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שעל פי תרשומת מפגישתם שצורפה למיילים, הבטיח למנכ"ל אובר, טראוויס קלניק, לעבוד במקביל אליו ו-"לשבור את ההתנגדות" לכניסת החברה לפעילות הארץ. נתניהו בחר שלא להגיב לכתבה.
4 צפייה בגלריה
"הבטיח 'לשבור את ההתנגדות' לכניסת אובר לפעילות הארץ". רה"מ לשעבר, בנימין נתניהו
(צילום: יואב דודקביץ)
נתניהו, כאמור, לא היה היחיד: גם נשיא אסטוניה הנדריק ליבס, ראש ממשלת אירלנד אנדרה קרי וסגן הנשיא דאז ג'ו ביידן, היו בין ראשי המדינות שנפגשו עם החברה.
חלק מראשי המדינות והשרים הללו, לפי המסמכים, הסבירו לראשי אובר מה הם צריכים לעשות כדי לפעול במדינותיהם. כך למשל, ראש ממשלת הולנד, על פי הערות שצורפו למייל לאחר פגישה שהתקיימה ב-2016, הסביר למנכ"ל אובר ש"כרגע אתה נתפס כאגרסיבי (...) שנה את הדרך שבה אנשים מסתכלים על החברה על ידי הדגשת הדברים החיוביים (...) זה יגרום לך להיראות חביב".
התחקירים על אודות אובר, המתפרסמים במקביל ברחבי העולם, מתבססים על הדלפת ענק מהחברה - 124 אלף מסמכים - שהגיעה לעיתון הגרדיאן הבריטי וקיבלה את השם The Uber Files. העיתון חלק את המסמכים, שמתייחסים לשנים 2017-2014, עם ארגון התחקירנים הבינלאומי, ICIJ, ודרכו עם 180 עיתונאים ו-44 כלי תקשורת ברחבי העולם וביניהם הוושינגטון פוסט, לה מונד הצרפתי, בי-בי-סי הבריטי ועוד. שומרים, באמצעות העיתונאי אורי בלאו, הוא הנציג הישראלי בפרויקט.
הש"ג ישלם את המיסים
מהחומרים המודלפים עולה שאובר אומנם הציגה את עצמה כמובילת מהפכה דיגיטלית, אבל את יעדיה בעולם היא דחפה בדרך הישנה והמוכרת של הוצאת מזומנים רבים על מכונת לובינג גלובלית שהפעילה לחצים על פוליטיקאים ועל רגולטורים.
בין השאר, שכרה החברה דמויות עבר בכירות - כמו למשל דיוויד פלאוף, מנהל קמפיין הבחירות המוצלח של ברק אובמה ב-2008 או ג'ים מסינה, יועץ בכיר של הנשיא לשעבר, כדי שייצגו אותה מול ממשלות שונות בעולם בקידום שינויי חקיקה שנדרשו לפעולתה ביחס למוניות וזכויות עובדים. מאז 2014 השקיעה החברה בארצות הברית בלבד יותר מ-11 מיליון דולר לפעילות לוביזם.
ברוסיה, לפי ההדלפה, עשתה החברה כחלק מניסיונותיה לחדור לשוק המקומי, עסקאות עם אוליגרכים המקורבים לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, שחלקם הושמו מאז תחת סנקציות.
אובר, לפי החומרים שנחשפו, הייתה מודעת לכך שאלמנטים מסויימים בפעילותה נמצאים באזורים האפורים והתכוננה לחקירות. במקרה אחד העביר עורך דין מטעם החברה "מדריך לפשיטה" המסביר לעובדים כיצד לנהוג במקרה שבו רשויות כלשהן מבקשות להחרים חומרים המצביעים לכאורה על פעילות לא חוקית.
המסמכים מגלים שהחברה הפעילה לפחות שש פעמים "Kill Switch" - מתג הרג - שבאמצעותו נמחקו ממערכות המחשוב מסמכים שהיה חשש כי רשויות עומדות להחרים. במקרה אחד שנחשף בהדלפה מורה המנכ"ל אישית להפעיל את ה"קיל סוויץ" בהולנד: "בבקשה תפעילו אותו במהירות האפשרית", הוא הורה, "הגישה לאמסטרדם חייבת ליפול".
4 צפייה בגלריה
"הורה אישית להפעיל את ה'קיל סוויץ'' בהולנד". מנכ"ל אובר, טראוויס קלניק
(צילום: Shutterstock)
החומרים שדלפו מתייחסים גם למבנה של אובר ולחבות המיסים שלה. בתחילת 2015 עלתה באירופה לראשונה לדיון ציבורי סוגיית תשלום המיסים של חברות טכנולוגיה אמריקניות כדוגמת אפל, אמזון וגוגל. אובר חששה שהיא הבאה בתור: "במונחים אירופאים פוליטיים", כתב מק'גאן לעמיתיו בחברה, "המבנה המיסויי של אובר הוא עקב האכילס שלנו". הפיתרון שנמצא, לפי המסמכים, היה הסטת האש מרווחי החברה באמצעות אסטרטגיה חדשה - סיוע לרשויות המס בעולם בגביית מיסים מהנהגים של אובר.
אובר מסרה בתגובה לתחקירים השונים כי "אין בכוונתנו לספק תירוצים עבור התנהגות העבר אשר אינה עולה בקנה אחד עם ערכי החברה בהווה. במקום זאת אנו מבקשים מהציבור ומהמשתמשים שלנו לשפוט אותנו לפי הצעדים שנקטנו בחמש השנים האחרונות והדברים שנעשה בשנים הבאות".
בהמשך וביחס להפעלת מערך השתדלנות בעולם, נאמר בתגובה כי בתקופה האמורה (2016-2014), פעלה אובר, ביחד עם ממשלות בכל העולם, כדי להתאים את תקנות התעבורה השונות למאה ה-21 ולתחבורה שיתופית. "הטענה כאילו הדברים נעשו בסתר מגוחכת".
אובר התייחסה בתגובתה גם ל"קיל סוויץ'" ומסרה כי מאז 2017 לא נעשה בו שימוש. ביחס לקשרים עם האוליגרכים נמסר כי אין כיום באובר אף לא עובד אחד שהיה מעורב בבניית הקשר העסקי עם האוליגרכים.
את תגובתה חותמת אובר כך: "הגישה שלנו בתחילת הדרך אכן היתה אסרטיבית ואף הודינו בעבר שאובר עשתה לא מעט טעויות לאורך הדרך. ככל שהתבגרנו, הגברנו את הפיקוח על מאמצי ההסברה ועל פעילות הלובי, ובכלל זה פיקוח של ועדה ייעודית מטעם דירקטוריון החברה, כדי להבטיח שכל שיח עם גורמי ממשל עומד בקריטריונים של שקיפות ונעשה בהתאם לחוק".
