בני לנדא ובעלי מניות נוספים בחברת יהלומי המעבדה לוסיקס מוכנים להזרים לחברה הון שיאפשר את תשלום משכורות אוגוסט לכל העובדים, ולמפוטרים - גם את עלות ההודעה המוקדמת של 30 יום.
לוסיקס, שנקלעה לחובות של 103 מיליון שקל והגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 4 לחוק חדלות פירעון, הוציאה לחל"ת 60 מ-90 עובדי החברה. העובדים הגישו, באמצעות עו"ד אופיר רונן, התנגדות למתן הצו. לטענתם, החברה לא משלמת את משכורות אוגוסט ואת תנאי הפרישה למפוטרים.
במכתב לעובדים כתב לנדא כי כמה בעלי מניות של לוסיקס הגישו בקשה לבית המשפט להזרים את ההון המבוקש לכך, בהיקף של כ-2-2.5 מיליון שקל. לדבריו, הבקשה קיבלה את אישורם של הנושים המובטחים של לוסיקס, לאומי ודיסקונט, והוא סבור שבית המשפט יאשר אותה.
לנדא כתב: "אני מבקש סליחה מכל אחד ואחת מכם על מה שעברתם. כמובן שאין להאשים אף אחד בקריסת מחירי יהלומי מעבדה בשוקי העולם. עם זאת, הימים האחרונים של ייאוש בהחלט היו יכולים להימנע, ועל כך אני מבקש את סליחתכם.
"זו הפעם הראשונה בחיי המקצועיים שנכנסנו להליך משפטי של חברה במצוקה כלכלית. אמנם ידענו שעל פי החוק התשלומים לעובדים מדורגים בעדיפות על פני נושים אחרים, אך רק כעת אנו מבינים שהעיתוי של אותם תשלומים עשוי לקחת חודשים רבים. לכן, אנו מזרימים כעת הון חדש המיועד אך ורק לטובת העובדים. מעבר לזעזוע הפיננסי, אתם ודאי בחוסר אמון מכך שאני, בני לנדא, מסוגל לעזוב אתכם, לנטוש אתכם, עובדי לוסיקס היקרים לי, שנתתם את לבכם ונשמתכם לחברה. לעולם לא!
"כפי שכתבתי לעמיתיי בעלי המניות, ברגע שהבנתי את המצב, התוצאה הזו אינה רק שאינה מקובלת, אלא היא גם בלתי מוסרית. רווחת העובדים תמיד הייתה בעדיפות עליונה מבחינתי, אבן היסוד של תרבות וערכי החברה. העובדים תמיד באים ראשונים. לכן, כבעלי המניות של לוסיקס, יש לנו חובה מוסרית כלפי עובדינו. בלתי מתקבל על הדעת, ולא אתי, שנשלול מהם את הכבוד לקבל את המגיע להם.
"כתבתי לבעלי המניות שמבחינתי איני יכול לחיות עם התוצאה הזו והזמנתי אותם להצטרף אליי בתיקון המצב. בעלי מניות מסוימים הרגישו בדיוק כמוני, ואחד מהם אף משתתף מעבר לחלקו באחזקות החברה".
