אחרי שנים ששיעור הגברים החרדים בשוק העבודה תקוע קצת מעל ה-50%, וכמעט תשעה חודשים מאז קמה "ממשלת השינוי" שהצהירה כי תתמודד עם אחד הנושאים הבוערים שמאיימים על הכלכלה הישראלית - ההשתלבות של גברים חרדים בעבודה נותרה תקועה ואף ירדה מעט, וחמור מזה: רוב הצעדים המשמעותיים עדיין לא יצאו לפועל.
לפי נתוני הלמ"ס לסיכום שנת 2021, בשנה שעברה עמד שיעור הגברים החרדים בשוק העבודה בממוצע על 50.8% - ירידה של מעל שני אחוזים מאז 2020. זאת לאחר שבין 2015-2019 שיעור התעסוקה של גברים חרדים נתקע סביב ה-52%, אחרי זינוק מאוד משמעותי בשנים שלפני, שכן ב-2010 עמד השיעור על 43% בלבד.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"האתגר הכלכלי הגדול והמשמעותי ביותר של מדינת ישראל הוא תעסוקת חרדים, בעיקר בגלל הגידול המהיר של אוכלוסייה זו, ולממשלת ישראל אין שום תוכנית כרגע איך מתמודדים עם האתגר", אומר איציק קרומבי, שמנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים. "צריך להבין שקצב הגידול של האוכלוסייה הזאת כל כך מהיר, שבכל רבעון חייבים לפעול באופן אקטיבי כדי להכניס יותר חרדים לשוק העבודה ממה שהיה ברבעון הקודם - אחרת אנחנו אוטומטית בירידה. זאת חבית נפץ שיושבת על שולחן הממשלה".
ואכן, כבר שנים שכל הגורמים הכלכליים מזהירים כי אנחנו מתקרבים לנקודת האל-חזור מבחינת היעדר השילוב בשוק התעסוקה של האוכלוסייה שגדלה בקצב המהיר ביותר בישראל. אם בשנת 2020 שיעורה של האוכלוסייה החרדית בישראל היה 12.6% מכלל האוכלוסייה, ב-2030 הוא כבר צפוי לעבור את ה-16% וב-2065 להגיע לשליש מאוכלוסיית המדינה.
"פעם אחרונה שאושרה תוכנית חומש רחבה לטיפול באתגר הייתה ב-2013, כשיאיר לפיד היה במשרד האוצר ונפתלי בנט במשרד הכלכלה. אז ראינו שכשהממשלה רוצה ועושה - היא יכולה לגרום לעלייה בשיעורי התעסוקה. באותה תקופה עבר גם צמצום של קצבאות וגם עדכון של גיל הפטור, ויחד עם אלו הריצו תוכנית משלימה שנועדה להכווין את הגברים החרדים לשוק העבודה, והיא כללה הפעלת מרכזי הכוון, מתן מלגות ללימודים וכו'. כרגע אין שום תוכנית והממשלה לא עושה דבר כדי לשנות את המצב".
2 צפייה בגלריה
איציק קרומבי, מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים. לשעבר מנכ"ל ביזמקס - קרן ק.מ.ח וראש תחום תעסוקה במכון החרדי
(צילום: ריקי רייכמן)
כזכור, אביגדור ליברמן הפיל פצצה עם כניסתו למשרד האוצר, והודיע כי יבטל את סבסוד המעונות לילדים של תלמידי ישיבה שאינם עובדים. הדבר הפיח תקווה מסוימת בגורמים שעוסקים בשילוב גברים חרדים בעבודה, אבל מהר מאוד התברר כי התמריץ השלילי לא לווה בתמריצים חיוביים משלימים שיעזרו לאותם גברים להשתלב בעבודה, ולבסוף ההחלטה בכלל נפלה בבג"ץ, שקבע כי יישום ההחלטה לא יחול השנה.
גם חוק הגיוס שהובטח, ואמור להוריד את הגיל הנדרש לקבלת פטור משירות בצה"ל ובכך לפתוח דלת לשוק העבודה עבור אלפי גברים חרדים – התעכב ועדיין לא עבר, למרות שהשבוע הוא אושר לבסוף בקריאה ראשונה בכנסת ונראה שכעת הוא בדרך לאישורו הסופי.
"גבר חרדי שמתלבט אם לצאת לעבוד או לא, לוקח בחשבון שישלם מחיר כבד מבחינה חברתית. אם מה שמחכה לו בחוץ זו משכורת מינימום, כשיש לו 5 ילדים ובכולל הוא היה מקבל כמעט את אותו הסכום - איזה תמריץ יש לו לעשות את המהלך הזה?"
האיכות תביא את הכמות
יש לציין כי היעד של הממשלה לשילוב גברים חרדים בתעסוקה עומד על 63%, מה שרחוק מאוד מהנתונים בשטח, אבל מעבר לזה, קרומבי מסביר כי ההתמקדות בשיעורי התעסוקה היא לאו דווקא מה שיקדם שילוב אמיתי של חרדים בכלכלה הישראלית. "הפיתרון האמיתי הוא להתמקד באיכות התעסוקה, ולא בשיעור שלה", הוא מסביר.
"בסוף, גבר חרדי שמתלבט אם לצאת לעבוד או לא, לוקח בחשבון שהוא ישלם מחיר כבד מבחינה חברתית, כי הוא יוצא נגד הכיוון של המערכת שבה הוא חי. אם מה שמחכה לו בחוץ זה משכורת של 5,000-6,000 שקל, כשיש לו חמישה ילדים ובכולל הוא היה מקבל כמעט את אותו הסכום עם קצת הטבות פה וקצת הנחות שם - אז איזה תמריץ יש לו לעשות את המהלך הזה?
"אני יכול להעיד שיש ביקוש מטורף בחברה החרדית לתעסוקה איכותית", אומר קרומבי. "עד לפני חודש ניהלתי את מרכז החדשנות של קרן ק.מ.ח, שעוסקת בהכשרות מקצועיות לחרדים. ליווינו אלפי חרדים שהשתתפו בהכשרות בשנים האחרונות, ותמיד הביקוש היה גדול יותר ממה שאנחנו יכולים לתת. יש רצון ענק בחברת הגברים החרדים לצאת לעבודה, וככל שתוכניות ההכשרה טובות יותר זה מייצר עוד יותר ביקוש, כי זה עובר מפה לאוזן בקהילה".
לדבריו, מעבר לטיפול המהותי הנדרש בדחיפות בכל מה שקשור למערכת החינוך החרדית, "חייבים להניע תוכניות הכשרה מקצועיות ומשמעותיות לגברים שכבר הגיעו לגיל העבודה ועדיין לא עובדים, או עובדים בשכר נמוך שלא מאפשר להם לקיים את עצמם ואת משפחותיהם.
"בטווח הארוך ברור שהנושא המהותי ביותר הוא סוגיית החינוך, אבל בטווח הקצר הדבר המרכזי שצריך לעשות הוא הכשרות מקצועיות בכל התחומים: הייטק, רפואה, תעשייה, לא משנה מה. אין היום תוכניות ארוכות טווח כאלה שיכולות באמת להעניק את הכלים הנדרשים לגברים חרדים שרוצים לצאת לשוק העבודה. אני לא מדבר על קורס ערב שמתקיים שלוש פעמים בשבוע, אלא על תוכניות רציניות שישיגו תעסוקה איכותית בשכר ראוי, כזה שישתלם לגברים שעוזבים את הכולל לעשות את המאמץ עבורו".
אצל הנשים החרדיות: המגמה חיובית
לצד האתגר הגדול בשילוב גברים חרדים בשוק העבודה, השילוב של נשים חרדיות במשק הישראלי ממשיך להיות גבוה. לעומת המצב אצל הגברים, הקורונה דווקא דחפה את השילוב של נשים בתעסוקה. אם ב-2019 שיעורי התעסוקה של נשים חרדיות עמדו על 77.5%, ב-2021 השיעור הגיע ל-78.2% - אחרי ירידה קלה מ-78.6% ב-2020, וקרוב לשיעור התעסוקה של הנשים היהודיות הלא חרדיות (שעמד על 82.2%) והרבה מעל היעד הממשלתי שעומד על 63%.
"ההבדל בין גברים לנשים נעוץ קודם כל בתשתית של המערכת הקהילתית החרדית, שבנויה היום ככה שהגברים לומדים תורה והנשים עובדות", מסביר קרומבי. "לכן כל הסיפור של גברים ונשים בחברה החרדית שונה מאוד.
"מערכת החינוך נפרדת ושונה, הבנות לומדות אנגלית ומתמטיקה בגילים הצעירים, ובתוך הסמינרים הן כבר לומדות מקצועות של ממש. הבנים לא לומדים בכלל מקצועות חול לאורך כל שנות לימודיהם, אז אין להם בכלל כישורים לשוק העבודה, וזה קריטי. זה מוביל למצב שגם אלו שהיו רוצים לעבוד לא יכולים לעשות זאת בשכר ראוי".
יוליה איתן, ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה, מסבירה גם היא כי "תעסוקת הגברים החרדים מושפעת ממגוון של גורמים - תמריצים כלכליים, חסמים תרבותיים ועוד. יש לזכור ששיעור הגידול הטבעי באוכלוסייה החרדית גבוה משמעותית מהאוכלוסייה הכללית, ולכן יש לטפל במספר הולך ועולה של משתתפים לשם המשך גידול בשיעור התעסוקה.
"לשם מתן מענה לצורך זה, מפעילה זרוע העבודה מגוון רחב של כלים, שתכליתם מתן שירותים תעסוקתיים נרחבים ומקיפים לאוכלוסייה החרדית, בהם, מרכזי הכוון תעסוקתי, הכשרות מקצועיות, תמיכה בלימודי הנדסאות, מיזמים ותכניות שונות לצורך שילוב חרדים בהייטק ובאקדמיה, יזמות וסיוע לעסקים קטנים במגזר החרדי, כמו גם עבודה מאומצת מול המעסיקים לצורך זיהוי הפוטנציאל ויצרת הזדמנות הוגנת לתרום לפריון למעסיקים. אנו צופים ששינוי החקיקה הצפויים יביאו לעליה בביקושים לכלים אלה ולעלייה בשיעור התעסוקה, ולפיכך יש מקום להרחבת המענים התעסוקתיים הניתנים לציבור".
שרת הכלכלה: פועלים כדי להביא את תוכנית החומש לאישור הממשלה
פנינו לשרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, כדי להבין מתי תוכנית החומש החדשה, שמתעכבת כבר שנים (שכן הקודמת הסתיימה עוד ב-2019, וכעת עובדים על פי מה שנקבע עבור התוכנית הקודמת, אי שם ב-2013), תצא לדרך. מלשכת השרה נמסר כי הם מחוייבים לנושא ופועלים להביא את התוכנית בהקדם האפשרי לאישור הממשלה.
בנוסף נמסר מהשרה ברביבאי כי "השתלבות החרדים בשוק העבודה היא יעד לאומי כלכלי וחברתי כאחד. אני רואה בתעסוקת חרדים הזדמנות גדולה לשיפור מצבן הכלכלי של משפחות חרדיות, מנוע צמיחה משמעותי למשק, מאחר וכלכלת ישראל משוועת להון אנושי איכותי בכלל התחומים והענפים וכמובן כלי להגברת השוויון. זרוע העבודה שבמשרד הכלכלה גיבשה תכנית חומש שנתית להכשרות לעשרות אלפי חרדים שתכליתה לשלבם במעגל העבודה במגוון מקצועות. התוכנית מותנית בתקצוב ממשלתי לחומש הקרוב והיא תתבצע עם אישורה על ידי הממשלה".
