דובי אמיתי הוא אחד המפונים ממטולה מזה כמעט שמונה חודשים. אביו היה ממייסדיה ונפטר לפני שבועות ספורים. את הלווייתו ארגנו בחשאי והיא נמשכה דקות ספורות מול מחבלי החיזבאללה. אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, מודאג ועצוב מאד בימים האלה. הוא מתייחס באכזבה רבה למצב הנורא, כדבריו, המתמשך בגבול הצפון והיעדר תכנית אמיתית טובה לשיקום עשרות הישובים והשטחים החקלאיים.
"כאשר אני מגיע כמעט בכל יום למטולה אלה רגעים עצובים מאוד", אומר אמיתי. "מעולם לא קרה כדבר הזה. הרס וחורבן ביישוב היפה שאבא נמנה על מייסדיו. ואז אני מביט במטע עצי התפוחים שלי שנזנח ועצוב עוד יותר".
מה דעתך על תוכנית הממשלה שפורסמה השבוע לסיוע ושיקום הצפון?
"הצעת המחליטים של הממשלה, כפי שהוגשה לשיקום הצפון, היא תמוהה. כשמשווים את התוכנית הצפונית לתכונית הממשלתית ליישובי תקומה בדרום, לא ניתן שלא להשתומם. איך ייתכן שלחבל הארץ הדרומי, שבגודלו הוא פחות משליש מהמרחב הצפוני, הוקצו 19 מיליארד שקל, מתוכם 8 מיליארד שיושקעו כבר ב-2024, בעוד שלחבל הארץ הצפוני מקצים פחות ממיליארד שקלים לכל שנת 2024, עם הבטחה על 3 מיליארד לשנים הבאות? זה נשמע למישהו הגיוני?".
בדרום נרצחו, נטבחו ונאנסו גברים, נשים וילדים. ישובים נהרסו כליל. אולי בכל זאת מגיע שם פיצוי גבוה יותר כרגע?
"בפער כזה איך אפשר שעל כל תושב בדרום מתכננים תקציב של כ-400 אלף שקל, ובצפון רק 20 אלף שקל? לפי איזה קריטריונים הוכנה התוכנית? האם מדובר בשתי מדינות נפרדות? זה פשוט נורא. הזנחה של הממשלה של חבל ארץ שלם, פורח ומצליח עד לפני שמונה חודשים".
אז מה בעצם צריך לעשות עכשיו כאשר הירי בגבול הגליל נמשך?
"אני דורש מהממשלה ליצור תכנית רב-שנתית, עם יעדים ברורים ומדדי הצלחה, שתספק אופק תפקודי ברור לצפון, ולוודא שהקריטריונים לתקצוב יהיו שקופים, ברורים ואחידים".
כראש המגזר העסקי בכל הארץ, אולי צריך בעצם התייחסות לכל סיכוני המשק תוך יצירת תוכנית כלכלית רחבה?
"בהחלט. צריך לבנות בדחיפות תכנית שתמנע הידרדרות לתהום של 'עשור האבוד', כפי שחווינו לאחר מלחמת יום הכיפורים. כבר בפברואר הגשנו לשר האוצר המלצה לתוכנית כלכלית הכוללת כיווני פעולה שיעזרו למשק לעבור את התקופה הקשה ולמנוע קריסה כלכלית, שאנו קרובים אליה היום יותר מתמיד.
"'העשור האבוד', אינו רק מושג, המתאר קיפאון צמיחה ולאחר מכן היפר-אינפלציה, אלא מציאות קשה שחוותה ישראל, כמעט עד כדי פשיטת רגל של המדינה. מדובר בחיים של מיליוני אזרחים ועשרות אלפי עסקים שקרסו כלכלית בגלל מדיניות לא נכונה, ומשק שהפסיד כעשר שנים של צמיחה. העלאות מיסים והידוק תקציבי הם רק טיפול בסימפטומים ולא בשורש הבעיה. הממשלה צריכה לפעול לצמצום סיכוני המשק ולהגברת כושר הייצור".
מה הצעתם?
"בין ההצעות שהעלינו לתוכנית: הקפאת רגולציה לפחות עד סוף 2024, השקעה בהון האנושי, ייעול שירותים למשק והפחתת בירוקרטיה מיותרת במשרדי הממשלה, צמצום התלות בכוח העבודה הפלסטיני ויישום הצהרת שר האוצר על 'חשמול כל הקרונות ברכבת הכלכלה הישראלית'.
"הממשלה הפקירה את הצפון. אין בכלל תכנית כלכלית, תוך כדי לחימה ושיקום אחריה. יש רק כיבוי שריפות. הדרג המדיני צריך להנחות את הצבא מתי יחזרו התושבים. פינוי קרית שמונה עם 24 אלף תושבים היה טעות נוראית. זה איפשר לנסראללה לירות עלינו. הוא היה חושש מהתוצאות אם היו שם תושבים.
"צריך לתת את הדעת על נתון נורא שהממשלה לא מפנימה: הנזק לחקלאות בצפון מגיע כבר עכשיו ל-800 מיליון שקל וזה הנזק הישיר בלבד. חוסר היכולת לקטוף את היבול כרגע, כמו במטע התפוחים שלי, מבהיר שנגיע גם עד שני מיליארד שקל נזק לחקלאות בצפון תוך חודשים. אני מאוד מוטרד מהמשמעויות של נטישת שטחי החקלאות. 30% מהפירות בישראל מגיעים היום מהצפון. אני מתריע כבר עכשיו שהמחירים עלולים לעלות בעשרות אחוזים.
אז איך מצמצמים את הנזק הזה?
"במסגרת האפשרויות צריך בשנתיים הקרובות להוריד את מחירי המים בצפון לשקל לקוב במקום 2.5 שקל בצפון ובדרום, להאיץ את הבאת העובדים הזרים המיומנים. חסרים 20 אלף עובדים לחקלאות. על הממשלה להוריד אגרות והיטלים מיותרים. 2,000 שקל לשנה עולה כיום רק להביא עובד זר. 600 מיליון שקל מכניסה מזה קופת המדינה בשנה. יש לאפשר לייבא ישירות עובדים זרים, בלי תיווך המדינה. שהממשלה פשוט לא תפריע לנו, כאשר המצב היום הוא שלא נותנים לנו לייבא עובדים חקלאיים מתאימים. מביאים לפה נהגי מוניות וסוחרי סמים בני 20 לעבוד בחקלאות". נציין כי אתמול החליטה ועדת המנכ"לים של הממשלה לאפשר לתעשייה להביא לראשונה עובדים זרים באופן ישיר באמצעות חברות כוח אדם, בניסיון לתת מענה למצוקה.
"מנכ"ל משרד רה"מ, למשל, לא עושה מספיק", אומר אמיתי. "היה צריך לרכז מאמץ בינמשרדי לשיקום הצפון. לא צריך לזה פרוייקטור ובמשרד רה"מ לא מפנימים את המצב לצערנו".