בית משפט השלום בירושלים דחה לאחרונה תביעה שהגיש הבנק הבינלאומי הראשון נגד רות בסון, עובדת שלו לשעבר, שהורשעה בהונאת לקוחה קשישה: הבנק דרש ממנה יותר ממיליון שקל בגין השבת הכסף ללקוחה, אבל השופט אורן סילברמן קיבל את גרסת העובדת לשעבר שלפיה היא עצמה החזירה את הסכום כבר במהלך החקירה.
בסון הועסקה בסניף רחביה בירושלים כיועצת השקעות. ב-2014 נפתחה נגדה חקירת משטרה בחשד לעושק וקבלת דבר במרמה מחשבונה של לקוחת הבנק. ב-2019 היא הואשמה בכך שבשנים 2014-2010 ניצלה את האמון של הלקויה, את חוסר ניסיונה ואת מצוקתה והעבירה לעצמה 40 צ'קים מחשבונה. היא נטלה לכיסה 1.125 מיליון שקל ואף נרשמה כמוטבת בטיוטת הצוואה שערכה הלקוחה.
בסון הורשעה ונגזרו עליה שישה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וחילוט של 650 אלף שקל בשני חשבונות בנק שלה. במקביל הגישה הלקוחה תביעה אזרחית נגד העובדת ונגד הבנק להשבת מלוא הכספים שנגנבו ממנה. עוד בטרם הגשת כתב הגנה שילם לה הבנק יותר ממיליון שקל. ביולי 2017 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין הלקוחה לבין הבנק שבמסגרתו הוסכם שהוא ישלם לה 249 אלף שקלים נוספים.
על הרקע הזה הגיש הבנק תביעה נגד בסון וביקש לחייב אותה במלוא הסכום. הוא ביסס את התביעה על חוק עשיית עושר ולא במשפט ועל דיני הנזיקין וטען שהכספים שולמו ללקוחה בעקבות הוראה שקיבל מבנק ישראל.
עו"ד ארז הימןצילום: פז ברבסון טענה מנגד שיש לדחות את התביעה שכן לדבריה, היא השיבה ללקוחה את כל הכספים שנטלה ממנה. היא ציינה שכבר בשלה החקירה החזירה לה 993 אלף שקל וכן שיקים נוספים שלא נפדו על סך 132 אלף שקל. לטענתה, הבנק שילם ללקוחה במסגרת הסכם הפשרה סכום מופרך ללא כל סיבה וכעת הוא מנסה להוציא את הסכום ממנה ללא עילה. בתביעה נגדית שהגישה טענה בסון שהבנק נטל ממנה כספים שלא כדין כשמכר תיקי מניות שלה ושל בעלה בסך כולל של כ-260 אלף שקל ללא הרשאה, ונטל לעצמו לפחות 224,505 שקל מתוכם.
ואכן, השופט סילברמן דחה את תביעת הבנק וקיבל את תביעת בסון. הוא קבע שהבנק לא הוכיח את היסוד המרכזי לטענותיו – שהייתה הוראה של בנק ישראל שלפיה עליו לשלם ללקוחה. בנוסף, לא ברור מדוע לא הוגשה השגה על הוראת בנק ישראל וההוראה אף לא נבדקה. התנהלות זו, לדברי השופט, מחזקת את המסקנה שהוראת בנק ישראל הייתה להשיב ללקוחה רק את הכספים שלא הושבו לה, תוך חיוב הבנק לערוך בירור בנושא, מה שלא נעשה.
בפסק הדין נמתחה ביקורת על כך שהבנק לא נקט הליכי השבה נגד הלקוחה שקיבלה את כספה ישירות מהעובדת. נכתב שלא ניתן לחייב את בסון בתשלום נזק שלא נגרם על ידה. במקביל קיבל השופט חלקית את תביעת הנגד של העובדת וקבע שהבנק לא היה רשאי לקחת כספים מתיקי המניות שלה על חשבון החובות הנטענים.
לסיכום הוא חייב את הבנק להשיב לבסון 224,505 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף חויב הבנק בהוצאות של 7,500 שקל ובשכר טרחת עו"ד בסך 35 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד ארז הימן עוסק בבנקים
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
