היקר הבוקר יקר יותר: ההתייקרויות של חברות המזון ויסוצקי, זוגלובק ואסם נכנסו לתוקף ביום שישי וכבר הבוקר (ראשון) נרגיש את זה במוצרים המצוננים שנמכרים במקררים ובחודשים הבאים - גם במוצרים שנמצאים על המדפים, כשבהמשך הכל יגולגל אלינו, הצרכנים. החברות האלה מצטרפות לשורה ארוכה של יצרניות ויבואניות שהעלו מחירים כמו שטראוס, שסטוביץ, יכין, אחוה ובית השיטה.
זוגלובק ייקרה את רוב מוצריה ב-9.8%. בין השאר התייקרו נקניקיות, נקניקים ופסטרמות באריזות 400 ו-600 גרם, נקניקי פרימיום, סדרת דק דק, זוגלובק טבע, המבורגרים, מאפים כמו מלוואח ובורקס, בצקים קפואים, קבנוס ועוד. אסם ייקרה ב-3%-9% את סלטי צבר, מוצרי טבעול, אטריות למרק, בונז'ור, קטשופ ורטבים, עוגיות ומוצרים מבוססי שוקולד. גם יוניליוור היתה אמורה לייקר את מוצרי השוקולד והגלידה שלה, אך בינתיים הקפיאה את ההתייקרות.
איך אני כצרכן יכול להילחם בהתייקרויות?
ההתייקרויות האלה מצטרפות לעליות במחירי הדלק, החשמל, ארנונה, מחירי הטיסות שעלו בגלל המלחמה והמשכנתא שהתייקרה בשל עליית הריבית, שבניגוד לציפיות לא הופחתה עדיין בצורה משמעותית.
מה עושים? קונים מהמתחרים שעוד לא העלו מחירים: בנקניקים אפשר לקנות מותג פרטי, טירת צבי, עוף טוב או יחיעם. שתי האחרונות העלו מחירים בינואר, אבל יחיעם עדיין מתאפיינת במחירים נמוכים יחסית למתחרות. אפשר לקנות קטשופ של המותג הפרטי והיינץ. בסלטים, סלטי צבר (אסם) וסלטי אחלה (שטראוס) התייקרו? אפשר להעדיף מותגים כמו סלטי שמיר, חברה שמייצרת גם למותג הפרטי של שופרסל. גם היא התכוונה להעלות מחירים במרץ וחזרה בה. כדאי לתגמל אותה על זה.
בנוסף, כדאי לשמור קבלות ולהשוות מחירים של מוצרים שנקנים באופן קבוע. לחילופין, אפשר לבנות סל באפליקציות ולהתעדכן כך בשינויי המחירים.
בכלל מומלץ לזכור מחירים של מוצרי בסיס שקונים מדי שבוע ולקבוע לעצמנו מחיר מקסימום שמעליו מחליטים שלא מוכנים לקנות את הפריט, כך למשל: אל תקנו פסטה ביותר מ-5 שקלים ל-100 גרם. מרכך כביסה מרוכז אפשר לקנות ב-15 שקל למותג או ב-9.90 שקלים לנון מותג. אל תקנו ב-20 שקל. טייסטרס צ'ויס תקנו במחירים שקרובים ל-20 שקל, לא ב-30 ו-40 שקל. כרעיים עוף טרי קנו בפחות מ-25 שקל ועדיף פחות מ-20 שקל. לא מצאתם? קנו עוף קפוא. לא טעים? קנו פעם אחת ביוקר ונסו לקנות בזול להבא. אבל אל תיכנעו להתייקרויות בכל מוצר ומוצר בלי לנסות למצוא חלופות. המוצר התייקר? מחפשים אלטרנטיבות זולות יותר. מתנסים. מתאפקים, כדי שיורידו מחירים.
עדיין מעדיפים את המוצר שהתייקר? קנו אותו רק במבצעים. כך למשל פסטה ברילה התייקרה, אך שסטוביץ' יצאה במבצע שמוריד את מחיר הפסטה ל-5 שקלים בקניית כמות. בשר טחון התייקר? בקשו מהקצב 900 גם ולא ק"ג. קונים יוגורט מסוים מדי שבוע? יש תמיד מבצעי כמות על מותגי יוגורטים ברשתות - חפשו אותם. לא בא לכם לנדוד בין רשתות? קנו יוגורט אחר שבמבצע. תהיו גמישים, זה ישתלם לכם ותוכיחו שאתם לא צרכנים פראיירים.
גורם באחת מרשתות השיווק אמר ל-ynet: "הצרכנים בישראל מכורים למותגים וזאת הביעה. האקונומיקה שאני מוכר, נמכרת ב-10.90-4.90 שקלים ל-4 ליטר אבל צרכנים ממשיכים לקנות סנו ז'אוול ב-19.9-12.9 שקל. גם כשיש התייקרות: הם ממשיכים לקנות".
יש מוצרים שאפשר לספוג בהם התייקרויות. כך למשל - עגבניות התייקרות לאחרונה אך קניית עגבניות תוצרת הארץ תורמת למאמץ המלחמתי ולחקלאים שנפגעו. גם פה אפשר להפחית כמויות כשהמחיר עולה ולהגדיל כשהוא יורד. אפשר גם לחפש באופן אקטיבי לקנות בזול: יש רשתות שמוכרות עגבניות במבצע ויש "ימי שוק" בחלק מהרשתות - אז המחירים נמוכים יותר.
ברקת הצליח להקפיא חלק מההתייקרויות, אך לא מונע את הסחף
שר הכלכלה ניר ברקת קרא לכל היצרנים והיבואנים לשיחות איום והצליח לגרום להקפאת חלק מההתייקרויות, למשל של יוניליוור וסלטי שמיר ולגרום ליצרניות ויבואניות אחרות כמו ויליפוד לצאת במבצעים שמורידים את המחיר למחיר הקודם. גם ביוזמה הזאת - המחיר האפקטיבי לצרכן עלה כי הצרכנים עדיין איבדו כאן את מחירי המבצע הקודמים להתייקרויות. בנוסף, פסח לפנינו ונראה שהמבצעים בחג לא יהיו עמוקים כפי שהיו בשנים קודמות, אלא אם הצרכנים יצביעו ברגליים.
כרגע בכל הרשתות מדווחים על האטה בקניות. אולי זה לקראת פסח (צרכנים כבר נמנעים מקניית מוצרי חמץ כדי לא לאגור אותם בבית), אולי זה בעקבות ההתייקרויות וגם למצב הרוח יש תרומה פה: למלחמה בהחלט יש חלק בזה. בנוסף: הקפאות ההתייקרויות תקפות עד לחגי תשרי. אחרי כן - ייתכן שיהיו התייקרויות נוספות.
ברקת לא מוותר ומתכוון לצאת ביוזמה של סימון המוצרים שהתייקרו במדבקות שחורות, כדי שהציבור יימנע מקנייה של מה שמתייקר, או שיקפיד להשוות מחירים. בעבר יוזמות שיימינג דומות לא עזרו להוריד מחירים או לגרום לצרכנים לעבור למותגים אחרים. לדוגמא, שר הכלכלה לשעבר אלי כהן יזם שיימינג למותגים כמו דאב וג'ילט באמצעות שלטי מדף שמציגים את מחירם בחו"ל. זה לא עזר להורדת מחירים.
עוד דוגמא: יוזמת המדבקות האדומות - סימונים שמתריעים מפני תכולה גבוהה של שומן רווי, סוכר ומלח במוצרים. זאת יוזמה שבאה לסייע לצרכנים לבחור במוצר בריא יותר - וזה לא הביא לירידה במכירות מוצרים מסומנים.
רשות התחרות פסלה את יוזמת הקפאת המחירים של הרשתות
יוזמה אחרת של ברקת היא שרשתות השיווק יתאגדו נגד היבואנים והיצרנים שהעלו מחירים וימכרו לצרכנים במחירי טרום ההתייקרויות. לשם כך הרשתות צריכות גם לקנות במחירי טרום ההתייקרות - מה שבהכרח לא יקרה. באחת הרשתות אמרו לשר: "אנחנו חייבים לדעת שכולם יחד בסיפור הזה אחרת יהיה לנו מחסור על המדף ויקנו אצל המתחרים. הספקים לא ימכרו לנו בזול הם פשוט לא ימכרו לנו. שופרסל עשתה זאת בגל ההתייקרויות הקודם והפסידה מיליונים".
השר פנה עקב כך לרשות לתחרות, כדי שתתן את ברכתה והרשתות שמעוניינות בכך יוכלו לצאת לדרך. הרשות פסלה את היוזמה והיא לא תצא לדרך. לפי הרשות מדובר בתיאום מחירים אסור על פי חוק. נכון שמטרתו טובה: לסייע לצרכן, ונכון שמדובר בהורדת מחירים ולא בהעלאתם ובכל זאת יש פה חשש להסכם כובל נגד ספקים והתאגדות אסורה.
יוזמה נוספת היא פתיחת השוק לייבוא במסגרת רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". זה עדיין לא יביא בהכרח להורדת מחירים שתתגלגל לצרכן. היוזמה תאפשר ליותר מותגים להגיע לארץ, רק מי מבטיח צרכנים שאלה יהיו מותגים זולים? היוזמה אמורה לעודד יבוא מקביל, אך חברות ענק בחו"ל עדיין מעדיפות לעבוד עם נציג רשמי בארץ וגם אם נאסר על היבואן הרשמי לחבל ביבוא המקביל - יש בעיה לייבא יבוא מקביל באופן סדיר. יש הרבה יבוא מקביל אקראי שמגיע לארץ - יבואנים שמכרו להם מכולה - ומעט יבוא מקביל סדיר לארץ שעובד יפה, אבל נתחי השוק שלו קטנים. גם הצרכנים לעיתים נפגעים מייבוא מקביל, בעיקר במוצרי חשמל: מחירו נמוך אך האחריות לתיקון היא אצל היבואן הרשמי שלא תמיד מחויב לתקן מוצרי יבוא מקביל.
הייבוא לא תמיד זול יותר
בנוסף, יבוא לא תמיד זול. אנחנו רואים שרוב הייבוא לארץ נמכר במחירים גבוהים ממחיריו באירופה. במשרד הכלכלה טוענים שזה בגלל יבואנים רשמיים מונופוליסטיים, אבל זאת לא תמיד הסיבה. למשל: שוקולד גרמני Schogetten שנמכר בארץ ב-6.90 שקלים ליחידה, נמכר בגרמניה ב-5-2.5 שקלים ליחידה ולרוב ב-4-3 שקלים. למה הוא נמכר פה ביוקר כשבגרמניה זה שוקולד נגיש וזול? כי הצרכנים קונים. עוד דוגמא היא מחירי החמאה: הקטגוריה נפתחה לייבוא חופשי והמחירים עלו מאוד למרות מבחר גדול.
חלק ממוצרי המותג הפרטי גם התייקרו
גם הרשתות לא תמיד חפות מהעלאות מחירים: לפעמים הן מייקרות מוצרים בשיעור גבוה מהייקור של החברות. כך למשל שטראוס ייקרה את סלטי אחלה ב-3%-6%. לקוחה שקונה באופן קבוע סלט חומוס אחלה מועשר בטחינה באריזת 400 גרם, שמה לב שבשופרסל העלו את המחיר של המוצר מ-14.90 שקל ל-15.90 שקל. התייקרות של 6.7%. בנוסף, חלק ממוצרי המותג הפרטי ברשתות השיווק התייקרו. אלה התייקרויות שלרוב לא שומעים עליהן.
למשל, קרפור ייקרה פסטה 500 גרם שהיא מייבאת ומכרה ב-2.5 שקלים ל-4.5-3.5 שקלים. נייר טואלט 32 גלילים שנמכר ברשת בעבר ב-26.9 שקל, נמכר כעת ב-29.9-28.9. מרכך כביסה מרוכז 1 ליטר נמכר בעבר ב-9.9 כיום ב-13.9-11.9 שקל ואורז בסמטי 1 ק"ג התייקר מ-8.9 ל-10.9-9.9 שקלים - זול יותר מסוגת אבל בכל זאת התייקרות.
יש רשתות שייקרו מוצרי מותג פרטי בסניפים העירוניים שלהם אבל בסניפים הבין עירוניים שמרו על המחיר. למשל, לקוח של רמי לוי בשכונה (סופר קופיקס) קונה באופן קבוע נייר טואלט 30 גלילים של המותג רמי לוי. בעבר המותג נמכר ב-29.90 שקל ובתחילת 2024 הצרכן שם לב שהמחיר עלה ל-31.90 שקל. בדיקה באפליקציית השוואת המחירים פרייסז מאמתת את זה, אך גם חושפת כי ברמי לוי שיווק השקמה המחירים של הפריט נעים כבר שנים בין 24.90 ל-9.9-12.9 שקלים במבצע.
ככה גם לגבי נייר אפייה 50 יחידות של רמי לוי שעלה עד לאחרונה בסניפים העירוניים ב-8.90 שקלים וכעת נמכר ב-9.90 שקלים, אך ברמי לוי נמכר כבר שנים בין 8 ל-4 שקלים והמבצעים עליו אף נעשו עמוקים יותר. ייתכן שברשת זיהו שהצרכנים העירוניים פחות רגישים למחירים.
יש התייקרויות שקשה למנוע
למרות ההתייקרויות במותג הפרטי שימו לב שמחיריו עדיין נוחים מאוד. בנוסף, צריך לקחת בחשבון שיש התייקרויות בענף המזון שיהיה קשה למנוע. למשל: אכן יש עלייה במחירי קקאו בשל בצורת במערב אפריקה, וגם מחירי קפה וסוכר עלו בעולם. יחד עם זאת, כדאי לשים לב מתי המחירים האלה יורדים כדי לדרוש מהיצרנים והיבואנים הורדת מחיר כשצריך. אפשר גם שהמדינה תעשה זאת ותפרסם את המידע.
עוד התייקרות קיימת במוצרים שמגיעים המזרח הרחוק בשל מתקפות החות'ים. יש בכלל עלייה במחירי השילוח אם כי שימו לב: המחירים עדיין נמוכים ממחירי השילוח בתקופת מגפת הקורונה. גם בחלב צפויה התייקרות בלתי נמנעת שכן המדינה חייבת כסף למחלבות אחרי שמנעה מספר פעמים התייקרות במוצרים שמחיריהם מפוקחים. לזה יש להוסיף את תלונות הרשתות והיצרנים על מחסור אמיתי בעובדים והעלייה בשכר המינימום, ואם הן חברות ציבוריות: לכך שהן מחויבות להראות רווחיות עולה למשקיעים.
