ממשלה חדשה, קורונה שכבר הלכה אבל מאיימת לחזור, עליות מחירים חדות בדירות המגורים ובמדדי הבנייה ושיאי משכנתאות שנשברים כל חודש. ענף הנדל"ן נמצא בנקודה קריטית, אולי הקריטית ביותר שהיה בה בשנים האחרונות. אחרי תקופה לא קצרה של תוכניות ממשלה וצעדי מדיניות, שהביאו לעצירה ולמיתון בעליית המחירים, חזר הענף בשנתיים האחרונות לנקודת האפס בשל המשבר הפוליטי, הבריאותי והשיתוק בקרב מקבלי ההחלטות. העובדה שאנחנו מציינים בימים אלה עשור למחאה החברתית ולאוהלים בשדרות רוטשילד, רק מחזקת את ההבנה שהממשלה החדשה צריכה לפעול בנחישות בכל הקשור לניווט ענף הנדל"ן קדימה.
לטובתה של הקואליציה החדשה ולטובתם של השרים הרלוונטיים הנכנסים נציין, שנקודת הפתיחה טובה יותר מזו של הממשלה הקודמת. לפחות הפעם נושא הדיור מופיע הן בהסכמים הקואליציוניים והן בקווי היסוד של הממשלה, זאת לאחר שהממשלה הקודמת הכריזה וסיכמה פחות או יותר כי ענף הדיור השתפר ומשבר הדיור, אם יש או היה דבר כזה, כבר חלף. שנתיים חלפו – והמצב לא נהיה טוב יותר. להיפך.
הנדל"ן הוא ענף רחב, מורכב, מסובך ולעיתים אף מסוכן. אמירה אחת לא נכונה יכולה לשלוח אלפים למשרדי מכירות ולהטיס מחירים מעלה, ומהלך אחד לא נכון היום ייתן את אותותיו ההרסניים רק בעוד חמש שנים. אחד משרי האוצר הקודמים בישראל אמר, שענף הנדל"ן הוא כמו נושאת מטוסים – אם רוצים לשנות כיוון, והקברניט נותן את האות להגאים לפנות ימינה או שמאלה, לוקח הרבה זמן עד שהפנייה אכן מושלמת. בשל כך צעדים צריכים להישקל מראש, מהלכים צריכים להיעשות בזהירות, והממשלה חייבת לתכנן קדימה ולראות מעבר לתקופת כהונתה.
המצב הנוכחי בענף הנדל"ן מעמיד בפני השרים החדשים וגם בפני ראשי הערים מספר סוגיות משמעותיות שיוכרעו בקרוב. בזמן כתיבת שורות אלו שרת הפנים מקיימת פגישות עם גורמים שונים ועתידה לקבוע האם תוכנית תמ"א 38 תוארך או לא, ואיך תיראה התוכנית החלופית. שר הבינוי והשיכון מתייעץ עם גורמי המקצוע האם תוכנית "מחיר למשתכן" צריכה לחזור ובאיזו צורה, וכיצד אפשר לקדם דיור בר השגה. שר האוצר מקדם סעיפים שונים בחוק ההסדרים כדי לקצר את הליכי החקיקה ולקדם שינויים בענף. החלטות חשובות מתקבלות ויתקבלו בקרוב. זה שלב ההתייעצויות, גיבוש המדיניות ובניית התשתית. יש לקוות שנבחרי הציבור החדשים ישכילו להתייעץ גם עם גורמי המקצוע ולא יתפתו לתוכניות חדשות או למהלכים פופוליסטיים, כמו שראינו בעבר, שתכליתם היחידה היא בעיקר מחיקת כל מה שעשו קודמיהם בתפקיד.
כמו המצב בשטח, גם המוסף הזה מורכב משאלות. השאלות של המשקיע המתחיל, הפנסיונר או איש ההייטק. הצעיר שלא נסע לטיול אחרי צבא בגלל הקורונה ועם הכסף שחסך מחפש דירה להשקעה או הייטקיסט שנפל בחלקו סכום לא מבוטל והענף קורץ לו. שאלות על מדיניות, דיור בר השגה והיכולת של הדור הצעיר לרכוש דירה. שאלות גם על התחדשות עירונית, על השינוי החברתי שתוכניות אלו מחוללות וההתמודדות של ראשי הערים עם המציאות החדשה. שאלות נוספות מתייחסות להשפעה של הקורונה, שבימים אלו מרימה שוב את ראשה, כיצד התכנון של בנייני המגורים הושפע מהמגפה, והאם הסגרים והקושי לנהל מהלך עבודה תקין ישפיעו באופן כלשהו גם על סוגיית העבודה העברית בענף. במקביל, אי אפשר בלי להיכנס לפעילות השוטפת של הענף, ובמקרה הזה עסקנו בשאלות מהותיות ומסקרנות, ביניהן מדוע בישראל לוקח כל כך הרבה זמן להוציא היתרי בנייה, ואפילו איך בוחרים שמות לפרויקטים שכולנו מכירים ומדוע. בד בבד בחלק מהכתבות במוסף תמצאו טור דעה תחת הכותרת "נקודה למחשבה", שיכול להעניק ערך מוסף או משלים מצד אנשי המקצוע לנושא.
כיאה למוסף מלא בשאלות, חובה להציג גם כמה תשובות, שאותן מספקים מי שחיים את השטח ויודעים הכי טוב מה קורה. הפנינו שאלות ספציפיות למנהלי שיווק בחברות הנדל"ן השונות, ובעמודים הבאים תוכלו לראות מה לדעתם נדרש לעשות, לקדם או לפתח בענף.
>> מדיניות
רגע לפני שהשרים החדשים מביאים לנו תוכניות דיור חדשות או פתרונות כאלו ואחרים למחירי הדיור הגואים, שווה לחזור רגע ולהבין מה הועילו התוכניות הקודמות ואם כדאי אולי להחזירן לחיים. הבולטת שבהן היא תוכנית "מחיר למשתכן" - האם היא הצליחה או נכשלה, והאם מטה הדיור הוא גוף שצריך לחזור לתמונה. אושרי זפרני, סמנכ"ל השיווק בחברת גיא ודורון לוי, משיב:
"תוכנית הדגל של משה כחלון הצליחה. 'מחיר למשתכן' נתנה פתרון כולל במגוון תחומים: תכנון מסיבי, שיווקים, הנחות ועוד. למטה הדיור היה ערך מוסף ומשמעותי מאוד להרצת התוכנית עם הסרת חסמים והפחתת עוצמת הבירוקרטיה. התוכנית הגשימה את חזונה בכך שהצליחה לתת מענה לאלפי בתי אב, וזוגות צעירים הצליחו לממש את חלומם ולרכוש דירה במחיר שפוי. זוהי זכות לגיטימית של כל אזרח במדינה. ברמה העובדתית, התוכנית הצליחה לבלום את עליית מחירי הנדל"ן. לקראת סופה אף ראינו ירידה קלה במחירים באזורים שבהם היה היצע נרחב של דירות במסגרת התוכנית. אם היא הייתה ממשיכה עד היום, באותם היקפים, עם אותה דחיפה של הממשלה, היינו רואים שינוי מגמה משמעותי. מרגע שהתוכנית נעצרה, המחירים מטפסים, כמות השיווקים יורדת, ויש המון חסמים שלא מאפשרים ליזמים לקדם בנייה מסיבית שתענה לביקוש. לדעתי, על הממשלה לקדם מהלכים משמעותיים לטובת תכנון ושיווק מסיבי של קרקעות, סבסוד מקיף ופיתוח עירוני נרחב, לצד החזרת מטה הדיור עם סמכויות נרחבות".
אבל מה עם "מחיר מופחת", התוכנית שהחליפה את "מחיר למשתכן"? האם היא לא מעניקה מענה? גל קסטל, סמנכ"ל התחדשות עירונית בחברת אורון נדל"ן, משיב על השאלה:
"מיזמי 'מחיר למשתכן', שהפכו ל'מחיר מופחת' הביאו, לצערי, למטרה ההפוכה. במקום להוזיל את מחירי הדיור הביאו דווקא להתייקרויות. הסיבה לכך נעוצה בשיטת המכרזים, שחילקה את הארץ לאזורים וקבעה מחיר מינימום למ"ר בכל אזור. מהמחיר הזה אי אפשר לרדת. הרעיון היה לתקן עיוות של 'מחיר למשתכן' ולנסות לשנות את המצב שנוצר, שבמסגרתו היה פער גדול בין ערים עם הנחה גדולה מאוד במחיר לערים עם הנחה מינורית. הבעיה הגדולה נוצרת, כאשר על פי השיטה הקיימת, מספר יזמים מגישים את הצעותיהם על אותו מחיר מינימלי, ואז ככל שהמחיר שהיזם מציע עבור הקרקע, גבוה יותר, כך גדולים סיכוייו לזכות במכרז. במקרים אלה יזמים מעניקים לזכאים את המחיר המינימלי, אבל מחירה הגבוה של הקרקע מתגלגל על הרוכשים מהשוק החופשי בפרויקט. לעיתים מגיעים הפערים במחיר לעשרות אחוזים, המתבטאים מייד בהתייקרות בפרויקט ובסביבתו. אם רוצים לטפל בבעיית מחירי הנדל"ן, חייבים תחילה לשנות את השיטה ולייצר מערכת של איזונים. למשל להגביל גם את מחיר הקרקע לרמה מסוימת או להעניק הטבות כלשהן ליזמים כדי שלא יצטרכו לגבות את פערי העלויות מהרוכשים בשוק החופשי".
לצד "מחיר למשתכן" ותוכניות אחרות, אחד הטיעונים המרכזיים גורס, כי הגדלת ההיצע היא הצעד שיוכל לפתור את הבעיה בצורה הטובה והנכונה ביותר. מה יכול להביא להגדלת ההיצע בצורה מהירה ואיך? אורטל ליבר, סמנכ"לית השיווק של חברת רוטשטיין, משיבה:
"את המהלכים המשמעותיים ביותר בענף הדיור ניתן להניע רק באמצעות שיתוף פעולה חוצה משרדים וגופים, ועל כן יהיה צורך בשיתוף פעולה של שרי האוצר, הבינוי והשיכון, הפנים, התחבורה והמשפטים. עליהם לקדם תוכנית משותפת וכוללנית להגדלת היצע הדירות ולנטרול החסמים שבדרך. יש להציף את השוק בקרקעות זמינות לבנייה, מה שבשנים האחרונות היה מוגבל ביותר, במיוחד לאור העובדה שכל המכרזים שהתקיימו על קרקעות מדינה, היו עבור תוכנית 'מחיר למשתכן'. במקביל היה ראוי שהממשלה תגדיל לעשות ותטפל בתחום השכירות. צריך לזכור שחלק גדול באוכלוסייה, ידו אינה משגת רכישת דירה, ועל כן גם נושא זה צריך להיות מטופל בצורה נאותה ותחת אחריות הממשלה".
אחד המהלכים המשמעותיים, שבו נקט שר האוצר משה כחלון, היה להעלות את מס הרכישה על משקיעי הנדל"ן, מה שהוריד את היקף פעילותם. בשנה שעברה החליט שר האוצר ישראל כץ להוריד את המס חזרה, מהלך שהציף את השוק במשקיעים מחדש. האם יש להחזיר את הגלגל אחורנית? להעלות את המס מחדש? טלי שרון, סמנכ"לית שיווק ומכירות בקבוצת רם אדרת, משיבה:
"המשקיעים לא רק חזרו לשוק – כי אם מספרם גדל, הצטרפו משקיעים חדשים רבים, ונראה כי השקעה בנדל"ן הפכה לתחביב. לדעתי, הגידול במספר המשקיעים לא משפיע על המחירים, הם עולים ללא קשר, כי הביקוש מוסיף לגדול מהר יותר מההיצע. הגבלה כללית על פעילות המשקיעים לא תתרום לשוק ועלולה לגרום להם לחפש אפיקי השקעה מחוץ לישראל. יש גם פתרון ביניים - להגביל את הפעילות באופן מודולרי. למשל, שמס הרכישה המוטל על משקיעים יעלה עם כל נכס נוסף שהמשקיע קונה. כולי תקווה שכניסתו לתפקיד של שר השיכון והבינוי החדש תייצב את הענף, דבר שמאוד חסר בשנים האחרונות. המשימה הגדולה ביותר שעומדת בפני השר היא הגדלת היצע הדירות, וזה יביא באופן טבעי לעצירה או האטה בעליית המחירים".
>> מחירי הדירות
מחירי הדירות ממשיכים לעלות ואחת מהמשימות החשובות של הממשלה החדשה היא למתן את העליות ולנסות להוביל לכך שגם מחוסרי הדיור יוכלו לקבל מענה. איך עושים את זה? גיל גורביץ, סמנכ"ל שיווק באזורים, משיב:
"אחד מהאתגרים שעימו מתמודד שוק הדיור הוא היעדר שיתוף פעולה בין המדינה, הרשות המקומית והיזמים. במקרים רבים האינטראקציה בין הגורמים השונים התאפיינה בחוסר תפקוד ובחילופי האשמות על משבר הדיור, זאת במקום להגביר את שיתוף הפעולה, לשחרר חסמים ולהקל על הבירוקרטיה. ניתן לייעל תהליכים באמצעות קידום תוכניות ומכרזים בסגנון 'תכנן ובנה' (מכרז שבו יזם/קבלן מתכנן ובונה שכונה שלמה), המקצרים עבור היזם את לוחות הזמנים מול הרשות המקומית. יש לאפשר ליזם יותר חופש פעולה ואחריות בתכנון המיזמים השונים הכוללים מוסדות ציבור, מגורים, פיתוח וכבישים, ובתוך כך לאפשר לו להתקדם במהירות תוך התייחסות גם לצורכי הרשות המקומית. זהו פתרון משמעותי שיכול להגביר את התחלות הבנייה ולהגדיל היצע של יחידות דיור בשוק. מעבר לכך הגברת שיתוף הפעולה עם הרשויות, הורדת חסמים בירוקרטיים וקיצור לוחות הזמנים בטווח הארוך יאפשרו למתן את העלייה במחירי הדיור".
גורמים רבים מעורבים בתהליך יצירת הדירה והגדלת ההיצע, אבל אחד מהמרכזיים, אם לא החשוב ביותר, היא הרשות המקומית. מה יש לעשות כדי שגם הרשות המקומית תהיה שותפה לרצון לקדם מגורים ולמתן מחירים? אופיר שרון, סמנכ"ל שיווק בחברת אפרידר, משיב:
"במקומות רבים קשה היום לקדם תהליכים, והרשות המקומית זה המקום הכי קריטי לטיפול. מטה הדיור היה גורם יעיל, אבל בלי שיתוף פעולה של הרשות המקומית זה לא יעזור, בין היתר בתחום הרגולציה של היתרי הבנייה. אין סיבה שלפרויקט עם תב"ע מאושרת ייקח שנתיים וחצי לקבל היתר. צריך להשתמש בכלים שיתמרצו רשות מקומית לפעול. חשוב לקבוע יעדים לרשות המקומית. אם היא תעמוד בהם, תקבל תקציבים או מענקים. חייבים גמישות ויצירתיות בענף הנדל"ן, זה תחום מקובע ומרובע, ואם היה אפשר להסתכל קצת החוצה, לעולם – היה אפשר ללמוד הרבה".
>> פריפריה
אחת מהשאלות הגדולות שעומדות לפתחה של הממשלה החדשה עוסקת בקידום ופיתוח הפריפריה. שנים ארוכות של ניסיונות עוד לא הביאו לשינוי המיוחל. מה יש לעשות הפעם כדי להצליח? סיון היללי, סמנכ"לית השיווק של חברת קרדן נדל"ן, משיבה:
"אחד מהדברים הראשונים שיש לעשות כדי לקדם את הפריפריה הוא הפשרה מהירה של קרקעות, שלגביהן כבר אושרה תוכנית, ושהן סמוכות לתשתיות המצויות בביצוע. לא פחות חשוב - למכרזי הקרקע בעיקר בפריפריה צריכה להיות הערכה שמאית שפויה. דרך נוספת שצריך לנקוט היא עידוד הקמת מוסדות חינוך עם מענקי לימוד מיוחדים דווקא באזורים פריפריאליים, כאשר לצידם יש להקים ולתמרץ פארקי תעסוקה גדולים. מהלך כזה עשוי להשאיר את הצעירים המקומיים ולעודד הגירה חיובית. אבל כדי להשיג את היעדים הללו, חשוב שמשרדי הממשלה השונים יעבדו ביחד ובהלימה טובה ונכונה".
ומה עוד יכול לתמרץ את הציבור הרחב לצאת מלב המרכז ולנוע צפונה או דרומה למקומות שבהם מחירי הדירות שפויים יותר? רקפת להב, סמנכ"לית שיווק ומכירות בקבוצת אלמוג, משיבה:
"בניגוד לדעה הרווחת, לא כל הצעירים רוצים לגור בתל אביב ואפילו לא כולם חולמים לגור במרכז הארץ. זוגות צעירים מחפשים פתרונות דיור העונים לצרכים מובנים ובסיסיים, כמו קרבה למקום עבודה, סביבת מגורים קהילתית המספקת פתרונות בילוי ופנאי לכל המשפחה, תחבורה ציבורית סבירה וכמובן, מחירי דירות שיוכלו לעמוד בהם.
כשמסתכלים על שכונות מוצלחות מחוץ למעגלי הביקוש במרכז הארץ, מוצאים שאלה שכונות שבהן לרשויות הייתה תוכנית אב סדורה, שעוד טרום שיווק הקרקעות שקללה את כל הצרכים העתידיים. בין היתר, מדובר בתכנון נכון של שטחי ציבור הכוללים מתנ"סים, גני ילדים, בתי ספר, מועדוני נוער וכיו"ב לצד שטחים ירוקים. לא פחות חשוב גם תכנון מראש ומחשבה מקדימה של שטחי מסחר ותעסוקה בשכונה, שיוכלו לתת מענה לצורכי הקהילה. ככל שיבנו שכונות או יישובים כאלה, כך יגדל הביקוש בקרב צעירים, גם אם מדובר ביישוב בפריפריה".
>> התחדשות עירונית
אפיק משמעותי להגדלת ההיצע בתחום הדיור הוא התחדשות עירונית. התוכנית האסטרטגית לדיור מסמנת ענף זה כמשמעותי ביותר, ועל הממשלה החדשה להוביל לפריצת דרך בתחום כדי לעמוד ביעדים השאפתניים. השאלה המרכזית במקרה הזה היא איך גורמים לפרויקט פינוי־בינוי להתקדם מהר ולא בפרקי זמן של 15 שנה כמו היום. רחלי בריזל, סמנכ"לית השיווק של חברת אשדר מקבוצת אשטרום, משיבה:
"אחד מהפתרונות לקידום מהיר של פינוי-בינוי הוא קיצור משמעותי של לוחות הזמנים לקבלת אישורים מהוועדות השונות. תכנון תב"ע בפרויקט פינוי־בינוי אורכת בין שלוש לחמש שנים ואין שום סיבה שהתהליך לא יסתיים בחצי מהזמן הזה. הממשלה הקודמת קיצרה את תהליכי התכנון באמצעות אישור תוכניות בותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור). לדעתי, יש מקום להקים ועדות מיוחדות נוספות וגם להקל את כל נושא הרישוי המקוון. יש לקצוב לוחות זמנים - ולעמוד בהם, והדיונים בתוכניות צריכים להיות תכופים ומהירים. הדרך לעשות זאת היא על ידי תוספת תקנים של כוח אדם, אדריכלים ובודקי תוכניות וכן באמצעות יצירת מדיניות תכנונית ברורה. קידום התחום חייב לעבור גם בחקיקה. כפי שחוקקו את 'חוק הדייר הסרבן', יש לעגן בחוק גם את נושא הפינוי. למשל, מה הכלים שניתנים ליזם כשדייר מסרב בבוא הפינוי לצאת מהדירה? עניין חשוב נוסף שעל הממשלה להביא בחשבון, הוא שעד כה המדינה היטיבה עם היזמים ועם בעלי הדירות בכל הקשור להתחדשות העירונית, אולם מי ש'נשכחו' הן הרשויות המקומיות. כל עוד לא יינתן להן פתרון ראוי, פרויקטים יישארו תקועים".
3 צפייה בגלריה
הריסה במסגרת התחדשות עירונית ברחוב שילה ברמת גן. "יש לעגן בחוק גם את נושא הפינוי"
(צילום: אורי חודי)
בעוד קיצור ההליכים משמעותי, בעולם ההתחדשות העירונית יש חשיבות מכרעת גם ליחס בין הרשות המקומית, היזם ובעל הדירה. מה יש לעשות או לשנות במשולש הזה כדי לקדם את התחום? ליאת דנינו, סמנכ"לית שיווק ומכירות אלמוגים, משיבה: "כל תוכנית חדשה שנקבעת על ידי הממשלה צריכה לתת פתרון אמיתי לחיזוק המבנים ולכדאיות הכלכלית הן מצד הקבלנים והן לטובת הדיירים הוותיקים. יש לאפשר גמישות תכנונית של בניין אחד או מתחם שלם ולקצר ככל הניתן את הליכי הרישוי והאישורים, כדי להתאים לקצב הגידול הטבעי ולביקוש הגובר לדיור בישראל. קידום ההתחדשות העירונית תלוי רבות ברשויות, ולכן צריך להכין תוכנית מתאר כללית שתכלול ודאות בנושאי זכויות בנייה, מכפילי בנייה, החלטות מקדמיות שמחייבות את הוועדות המקומיות וכו'. במציאות של היום ניגשים לרשות המקומית, מקבלים מידע מסוים, מתחילים לעבוד מול דיירים ואחרי שנה שנתיים של הבשלה פתאום הרשויות משנות מדיניות וצריך להתחיל את כל התהליך מחדש. בירוקרטיה, חוסר ודאות, לוחות זמנים – הגיע הזמן שמשהו ישתנה בפרמטרים האלה. כל עירייה שתדע להוביל את ההתחדשות העירונית ותשלב כוחות עם היזם, תוכל להצליח".
שאלה בוערת אחרת מתייחסת לתמ"א 38 ולהמשך ההפעלה שלה בשטח. ההחלטה לבטל התמ"א כבר נפלה, אולם כדי שזה יקרה, יש צורך בתוכנית חלופית טובה מספיק. מה היא צריכה לכלול? אריאל אדלשטיין, סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק בחברת אבני דרך, משיב:
"פתרון משופר לתמ"א 38 צריך לכלול בראש ובראשונה מתן מענה גם לבניינים שעומדים בתקן לרעידות אדמה, אולם אין בהם ממ"דים. כל תוכנית חדשה צריכה לתת פתרון אמיתי לחיזוק המבנים ולכדאיות הכלכלית וזאת על ידי גמישות תכנונית. בנקודת הזמן הנוכחית צריך לחזור לתכנון ראוי שלוקח בחשבון את האינטרס הציבורי הכולל, תוך חידוש המרקם העירוני וחידוש המרחב הציבורי והתשתיות - לא רק בראייה נקודתית וצרה. זאת באמצעות התחדשות עירונית בשכונות ותיקות או מתחמים גדולים בעיר במסגרת פינוי־בינוי. לבסוף, חרף ההעדפה הברורה לקידום פרויקטים של הריסה ובנייה על פני פרויקטים של חיזוק וההעדפה לתכנון מתחמי, יש לוודא שהפתרון שייקבע ייתן מידה של גמישות, אשר תיתן מענה לבניינים שאין להם פוטנציאל ממשי להיות חלק ממתחם או שאין להם פוטנציאל ממשי להריסה ובנייה. לצד זאת, יש צורך בתקציב מיוחד למימוש התחדשות עירונית באזורי הפריפריה שאין בהם כדאיות כלכלית והקלה בתהליכים הבירוקרטי".
>> מסחר ותעסוקה
תחום המסחר והתעסוקה הוא נושא נוסף שעל הממשלה להשקיע בו זמן ומחשבה. הקורונה לימדה את השוק כמה שיעורים חשובים, וכעת יש לבחון מה נכון לעשות גם כדי להתאים את הביקוש להיצע וגם כדי לפתח עוד מתחמי תעסוקה ומסחר בפריפריה. איך? חן גור לוטן, מנהלת הנכסים המניבים בקבוצת לוינשטיין, משיבה: "מדובר באחד מהאתגרים המשמעותיים של הממשלה החדשה. ידוע שלמתחמי תעסוקה בהיקפים משמעותיים המאכלסים חברות מובילות ישנה השפעה מיידית על הערים. הם מונעים הגירה שלילית של צעירים ומושכים אוכלוסייה איכותית שמחזקת את כלכלת הערים. אבל הקמת מתחמי תעסוקה חדשניים דורשת במקביל שיפור דרמטי בנגישות אליהם. בשנים האחרונות ישראל עוברת מהפכה תחבורתית מרשימה, אך נדרשת השקעה נוספת בכל הקשור לנגישות לערים מרכזיות בפריפריה. נגישות תחבורתית למקומות העבודה והיכולת של העובדים להגיע מהר ובקלות הן מרכיב מרכזי בהחלטה של חברות היכן לשכור שטחי משרדים, ומבחינת המדינה והרשויות המקומיות, מהווה תנאי הכרחי למשיכת התאגידים והחברות הגדולות מהמרכז לפריפריה. כמו כן המדינה צריכה לייצר תמריצים בדמות מענקים, הטבות במיסים וכו' עבור חברות גדולות עם משרות נחשקות, שימשכו משפחות איכותיות לערים הללו. גם פתיחת מוסדות אקדמיים מובילים תבטיח משיכת אוכלוסייה צעירה וחזקה לפיתוח הפריפריה".
הגיע הזמן לשנות את שיטת המכרזים / ניר מסיקה, סמנכ״ל מטה הדיור הלאומי לשעבר
בחודש ספטמבר האחרון החזירה מועצת מקרקעי ישראל את שיטת שיווק הקרקעות במרכז הארץ לשיטת "כל המרבה במחיר".
יש לבטל את ההחלטה הזו ולאמץ במקומה שיטת שיווק מאוזנת יותר, למשל שהתחרות תהיה על מחיר הדירה (כדוגמת "מחיר למשתכן") תוך "גידור" גובה ההנחה.
כמו כן יש לשוב ולרתום את מערך השיווקים של רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון ולחזור לפעול במסלול מואץ.
בשנים 2019-2016 שיווקה מדינת ישראל מדי שנה כ-67 אלף יחידות דיור בממוצע, בעוד שנת 2020 הסתיימה בשיווקים של כ-25 אלף יחידות דיור בלבד. גם החודשים הראשונים של השנה הנוכחית אינם מבשרים טובות, כאשר עד כה שווקו עוד אלפים בודדים של יחידות דיור בלבד. מדובר בצניחה חדה ביותר בהיקף השיווקים, שמשפיעה ותשפיע באופן דרמטי על התחלות הבנייה בשנים הקרובות.
השילוב ההרסני של חזרת המדינה לספסרות בקרקעות באמצעות שיטת השיווק "כל המרבה במחיר" לצד הירידה התלולה בהיקפי השיווקים בשנה וחצי האחרונות, נותן כבר כעת את אותותיו על השוק ופתח במחול מחירים מטורף.
המכרזים הספורים שהסתיימו בהצלחה במרכז הארץ נסגרו בהצעות גבוהות מאוד מהשומה המקורית של הקרקע, דבר המשפיע גם על המחירים של הקרקעות הפרטיות במרכז הארץ.
חשוב לזכור, את עליות המחירים החדות הללו ישלמו בסופו של דבר הזוגות הצעירים, התרים אחר קורת גג גם במרכז הארץ.
החודש ימלא עשור למחאת הדיור הגדולה, אותה מחאה שהחלה ממספר אוהלים בודדים ברחוב רוטשילד בתל אביב וגלשה לגל של הפגנות בכל רחבי הארץ וקריאת זעקה אמיתית לשינוי סדרי העדיפויות במדינת ישראל.
טוב יעשו מקבלי ההחלטות החדשים בממשלה ה-36, אשר הושבעה בחודש שעבר, אם יפעלו להחזרת התקווה לקורת גג לזוגות הצעירים בישראל.
