ראיון עם יו"ר חברת נמל אשדוד, שאול שניידר
(סיני דודפור streame)
ועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
ב-7 באוקטובר, עם תחילת מתקפת חמאס, בנמל אשדוד ידעו היטב שהם מהווים יעד אסטרטגי לפגיעה. "זה פגש את כולנו בהפתעה, אבל הייתה התאוששות מהירה", סיפר יו"ר דירקטוריון חברת נמל אשדוד, שאול שניידר, בוועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה של ynet ו-"ידיעות אחרונות". "כבר ב-07:20 בבוקר כל הצוות ביטחון ובטיחות הגיע לנמל. היה צריך לפרק את כל החומרים המסוכנים שיש שם, כי מדובר ביעד אסטרטגי למתקפות וכולם כיוונו לשם - בעיקר חמאס. קיבלנו איומים גם מאיראן וחיזבאללה".
המלחמה גבתה מחירים כואבים מהעובדים בנמל. "באותו יום 55 עובדים ובני המשפחות שלהם שהתגוררו בעוטף היו צריכים להתפנות, ושני עובדים נהרגו כבר באותו בוקר", אמר שניידר. "בנוסף, ארבעה עובדים איבדו את ילדיהם. רוב הכוח הנמלי גויס, וארגוני הטרור כיוונו לנמל באשדוד. ב-8 באוקטובר המשכנו לעבוד כרגיל תוך נתינת מעטפת לכלל העובדים".
עד כמה אתם משמעותיים במאמץ המלחמתי?
"צריך להבין שחיל הים הוא פקטור משמעותי במתן הפתרונות שלנו לכל גופי הביטחון ואנו עובדים באופן קרוב מאוד איתו בבסיסי אשדוד וחיפה. מדובר בקשר שוטף, ונתנו מענה מלא גם למערכת הביטחון, כי כל האמל"ח הגיע דרך הים בשבועות הראשונים. מספר האוניות הביטחוניות שפירקנו ב-2024 היה כפול מ-2023, ויותר מפי 4 משהיה ב-2022".
אבל יש לכם איזושהי הגנה?
"זה אירוע מורכב. יש פלוגות של חיילים שמאבטחות את כל המרחב, ומזלנו שהאנשים אצלנו מיומנים. גם נתנו פתרונות לצי האמריקני, המזח המפורסם שנכנס ויצא. מדובר ב-150 חיילים אמריקניים וסיוע הומניטרי שנכנס דרך נמל אשדוד. זוהי גאווה גדולה, במיוחד שזה קרה בזמן שאוניות זרות מפחדות לפקוד את נמל אשדוד. לשמחתנו הייתה סכנה שלא התממשה, וכל זה כאשר אנחנו חברה ממשלתית יחידה שפועלת בתחום הימי מכל מששת הנמלים האחרים".
ויש לדברים האלה גם משמעות כלכלית.
"ברבעון הרביעי של 2023 נחתכנו כמעט ב-50%. אנו מייצרים הכנסות של בין 24-22 מיליון שקל בשבוע, וירדנו ל-11 מיליון שקל בשבוע הראשון. לאחר מזה התאוששנו ל-13-15 מיליון. ברבעון השלישי, שהוא אחד מרבעוני השיא של חברת נמל אשדוד, ייצרנו פה באמת סכומים יפים וכיסינו את ההפסדים של שנת 2024.
"נמל אשדוד זה נמל ממשלתי יחיד וככזה אין לו בעלי הון שיכניסו את היד לכיס ויסייעו בפיתוח תשתיות. ההשקעה שלנו בתשתית בשנה היא כ-300 מיליון שקל. אנו צריכים להשקיע ולחדש מנופים ורציפים, אחרת לא נוכל להתחרות. במקביל, בעשור האחרון העברנו למדינה דיבידנד של מיליוני שקלים, אז גם קופת המזומנים מידלדלת".
לדברי שניידר, "אנחנו חיים מתזרים שוטף חיובי באופן קבוע, ללא חובות ומזומנים פנויים לאחר כל ההוצאות. יחד עם זאת, כדי לעמוד בתחרות אנחנו חייבים לגייס הון. הצגתי מתווה גם לשרים הממונים וגם להסתדרות. אנחנו חייבים לבצע גיוס הון בצורה מהירה כדי להמשיך ולתמוך בפעילות הנמל ולאפשר את העבודה השוטפת. המדינה תמשיך לשלוט ב-51% ממניות החברה, ו-49% הנותרים יהיו שייכים לציבור בהנפקה בבורסה הישראלית. זה אמור להכניס לחברה סדר גודל כמיליארד שקל, וגם המדינה תיהנה מזה".
מה הפרויקט שהיית רוצה להשקיע בו?
"אנו בשלבי סיום של הקמת צריף 21, שמאפשר כניסה של אוניות הכי גדולות שיש. זה באמת פרויקט שאנו משלימים והוא עלה לנו שמונה מיליארד שקל. עלות מנוף היא עשרות מיליונים. גם הפכנו את עצמנו בעקבות המלחמה לאי, שזה אומר שאנו יודעים לדאוג לעצמנו אנרגטית לתקופה ארוכה יחסית. מדובר גם באי תקשורתי, שבו אנו נותנים לעצמנו מענה גם כשמערכות תקשורת אחרות נופלות. כך אנו ממשיכים לשרת את מערכת הביטחון".
