"הבניינים נבנו בשנות ה-70, יש סדקים": הישראלים שחוששים מרעידת אדמה
(צילום: חגי דקל)
קרן הפיצויים הממשלתית הוזכרה לאחרונה בכותרות בשל העובדה ששימשה "מקור מימון" לצורך הפחתת המיסים עליהם התחייבה הממשלה החדשה, אך אירועי הימים האחרונים בטורקיה ובסוריה מעלים את השאלה האם מדובר כאן בכספים שיוכלו לשמש את האזרחים בעת רעידת אדמה?
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
נסביר: מדינת ישראל למעשה קבעה כי 25% ממיסי הרכוש שהיא גובה יופרשו לאותה קרן פיצויים ממשלתית, שהוקמה כדי לפצות אזרחים במקרים של פעילות מלחמתית משמעותית דוגמת מלחמת לבנון השנייה, "צוק איתן" או "עופרת יצוקה", או נזקים גדולים הנגרמים כתוצאה ממזג האוויר ואסונות טבע. עם זאת, השנה החליטו בממשלה ובמשרד האוצר לבטל לחלוטין את ההפרשה, וזאת כדי לממן את הפחתות מיסים על הפחם, המשקאות הממותקים, הכלים החד פעמיים ומימון הוזלות של הדלק, המים ובמיסי הארנונה, שהבטיחו לפני הבחירות. סך ההפרשה ב-2023 לפי הערכת האוצר עמדה על 2.25 מיליארד שקל.
מבדיקת ynet עולה כי בקרן יש כיום יתרה של 17.7 מיליארד שקל (ולא 19 מיליארד שקל, כפי שנטען לאחרונה בישיבת ממשלה), וזאת לאחר שב-2022 הופקדו בה רק 133 מיליון שקל והוצאו ממנה 246 מיליון שקל. בשנת 2021 הופקדו בקרן 3.2 מיליארד שקל, ויצאו ממנה 376 מיליון שקל.
ברשות המסים הסבירו כי "אין בישראל כיום קרן שמוגדרת לרעידות אדמה. אולם, כמו שראינו במשבר הקורונה, יש כלי חקיקה שבאמצעותו מאפשרים לעשות שימוש בקרן הפיצויים למטרות אחרות וזאת מבלי לשנות בחקיקה ראשית את תכלית הקרן".
במשרד האוצר ציינו כי המדינה לא מפצה כלל על רעידות אדמה, שכן מדובר בסכומים גבוהים במיוחד במקרה של רעידה משמעותית, ולכן מומלץ לכל מי שמבטחים את דירתם לשלב בביטוח גם סעיף של ביטוח מפני רעידות אדמה. כ-70% מבעלי הבתים בישראל שביטחו את המבנה ותכולת ביתם, שילבו בביטוח גם סעיף של ביטוח מפני רעידת אדמה.
במכון הסיסמולוגי ציינו לאחרונה כי בישראל מתרחשת בממוצע רעידת אדמה משמעותית אחת ל-100 שנים וזה הזמן שבישראל לא הייתה רעידת אדמה חזקה שגרמה לנזקים כבדים.
