ועדת הערעור מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום) שבבית משפט השלום בתל אביב הורתה לאחרונה למשרד הביטחון להכיר בלוחם נח"ל לשעבר כנכה צה"ל, משום שנכח באירוע שבמסגרתו חזה במחבל משסף גרון של חייל אחר. נקבע שהאירוע גרם למהפך קיצוני בחייו והחמיר משמעותית מחלה סומטית שממנה סבל, המלווה בכאבי חזה וגב ובחרדות.
ב-1999 חזר המערער ארצה מארה"ב כדי להתגייס, שובץ כלוחם בחטיבת הנח"ל והוכר כחייל בודד. כשנה לאחר הגיוס, כשהשתתף בפעילות מבצעית עם היחידה בצומת ארם, הוא ראה מחבל משסף גרון של לוחם ביחידה ועזר לו. לאחר מכן, חל שינוי קיצוני בהתנהגותו – הוא איבד מוטיבציה ומלוחם מצטיין הפך לחייל עם בעיות משמעת קשות. למרות זאת, הוא השלים שירות מלא ושוחרר ב-2002.
לאחר שחרורו עזב המערער את הארץ וניסה להשתקם אבל לא הצליח – לא בעבודה ולא בחיי הזוגיות. לטענתו, לאורך כל השנים הוא סבל מכאבים קשים בחזה ובגב, שהלכו והחמירו, וכן מתופעות נפשיות כמו חרדה, סיוטים ופרצי זעם ואלימות. ב-2014, לאחר שנישואיו התפרקו, הוא חזר לארץ ומאז הוא חי אצל הוריו, כמעט לא יוצא מהבית ונמצא בטיפול פרטני ובקבוצה של הלומי קרב.
כשנתיים לאחר שחזר ארצה הוא הגיש לקצין התגמולים במשרד הביטחון בקשה להכרה כנכה צה"ל עקב מצבו אבל נדחה לאחר שנקבע כי הוא לא סובל מפוסט-טראומה, ומצבו לא קשור לשירות.
אבל הערעור שהגיש על החלטה זו באמצעות עו"ד שרון מאירי כאמור התקבל לאחרונה. חברי ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), שבראשות השופט בדימוס רמי כהן, מצאו כי הוא אמנם לא סובל מפוסט-טראומה, אבל מחלה סומטית שקיננה כנראה בגופו לפני השירות (מחלה שמאופיינת בכאבים פיזיים שונים שמקורם נפשי) הוחמרה באופן משמעותי בשל האירוע.
בפסק הדין נקבע כי מעדותו המהימנה של המערער, שגובתה בעדויות מפקדו וחברו ליחידה, עלה כי האירוע היה טראומתי עבורו והיווה מבחינתו "קו שבר". לאחריו, הוא הפך "מחייל מוביל, מנהיג, מצטיין ואהוד – לחייל שאינו ממושמע, נפקד מהשירות ואינו מקבל מרות".
חברי הוועדה ציינו כי אמנם כשהמערער התגייס לצבא הוא דיווח על כאבים בחזה, אבל בכל זאת גייסו אותו לשרת כלוחם והצבא לא ייחס לכך חשיבות. מכאן שהמחלה שאיתה התגייס היא לא אותה מחלה שממנה הוא סובל כיום, והכאבים שמהם סבל לפני הגיוס הם לא בעוצמה של הכאבים הנוכחיים שממררים את חייו. לפיכך, גם אם המחלה הסומטית קיננה בגופו לפני הגיוס היא פרצה במלוא עוצמתה לאחר האירוע.
חברי הוועדה הוסיפו כי הוכח שלאירוע הייתה השפעה דרמטית על חיי המערער ולאחריו הוא לא המשיך לתפקד כרגיל. בנסיבות אלה אי אפשר אמנם לקבוע שהמחלה נגרמה בשל השירות, אבל לנוכח המהפך הנפשי שעבר על חייו, הם החליטו שמידת ההחמרה תהיה 70%. זאת, בניגוד למומחה שמונה מטעם הוועדה אשר ייחס לאירוע החמרה של 30% בלבד.
לפיכך, הערעור התקבל וקצין התגמולים במשרד הביטחון חויב להכיר במערער כנכה צה"ל ולשלם לו הוצאות משפט ו-7,500 שקל עבור שכר טרחת עו"ד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד שרון מאירי
• ב"כ משרד הביטחון: פרקליטות מחוז תל אביב
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
