על רקע מפולת ההצהרות האנטישמיות המחופשות לדעות נגד הפוליטיקה "הישראלית" בקרב חברי מפלגות צרפתיות, ולאור הרצון הפוליטי והבנליזציה של טענות כלפי ישראל ויהודי צרפת מאז 7 באוקטובר, החלו משפטנים ופוליטיקאים צרפתים להשיב אש באמצעות חקיקה בפרלמנט.
כאשר נשיא צרפת עמנואל מקרון בעצמו ניסה פעמיים לחסום את כניסתן של חברות ישראליות לשני כנסים של ציוד צבאי בצרפת (הכנס לציוד צבאי הימי האחרון יתקיים השבוע) , פנו עורכי דין צרפתים ואנשי ציבור לבית המשפט למסחר בצרפת. מערכת המשפט הוכיחה כי על פי הדין הצרפתי, אין לאיש פוליטי את הסמכות והזכות להפלות על בסיס אזרחות בניגוד לחוק, ולהפר את עקרונות הדין המקומי והאירופי.
ניסיונותיו של יועץ הנשיא בענייני המזרח התיכון – הצרפתי-ישראלי עופר ברונשטיין – להרגיע את הרוחות באמצעות הסברים מגומגמים ופרשנויות שמקטינות ומעוותות את עמדתו של מקרון, לא שכנעו את עורכי הדין ואת אנשי המאבק הפוליטי, שכבר ביקשו מהמערכת המשפטית למלא את תפקידה ולאסור פגיעות כאלה מהותיות לדין הצרפתי מצד הנשיא.
צורות חדשות של אנטישמיות
המלחמה המשפטית הזו החלה בעצם כבר ב-7 באוקטובר במרחב הציבורי בקרבם של עורכי הדין הצרפתיים (ארגון Action Avocats), ובמרחב התרבותי, התקשורתי והספרותי עם הסופרת האיראנית Moran Jaffarian והסופרת Rachel Khan. מלחמה זו מגיעה עכשיו סוף סוף ללב ליבה של הדמוקרטיה הצרפתית: הפרלמנט.
השבוע הוגשה על ידי חברת הפרלמנט קרולין ידן הצעת חוק שמטרתה להילחם באנטישמיות על כל צורותיה הסמויות, כולל שנאת ישראל. ידן, שהיא גם נציגת הצרפתים המתגוררים מחוץ למדינה, כולל הישראלים, וחברה בוועדת החוקים בפרלמנט, הגישה באופן רשמי הצעת חוק שמטרתה "להילחם כנגד הצורות השונות והחדשות של האנטישמיות".
מטרת החוק היא לשים קץ לכל טענות, הצהרות, כתבות או דברי כתב פומביים המכוונים נגד ישראל או המעוררים שנאת ישראל, אשר מהווים למעשה צורה סמויה של אנטישמיות. במבוא ההצעה ידן מזכירה את מפולת העבירות האנטישמית שהתרחשו בצרפת מאז תחילת הקונפליקט (57 אחוז מכלל העבירות הגזעניות בצרפת, בעוד שהקהילה היהודית מהווה רק אחוז אחד מהאוכלוסייה). המבוא להצעת החוק מזכיר כי עבירות אלו פוגעות בלב הרפובליקה ומהוות פגיעה מובהקת בדמוקרטיה ובמדינת החוק, ומחזירות את צרפת כולה לתקופות האפלות בהיסטוריה שלה.
המבוא מזכיר גם כי לפי מחקר של ארגון זכויות פונדמנטליות הממלכתי בצרפת, 87% מיהודי המדינה נאלצים כיום להסתיר את היותם יהודים. כמו כן מצוין כי מאחורי המספרים מסתתרת מציאות מדאיגה: הנורמליזציה של האנטישמיות חודרת למנטליות הקולקטיבית ומתפשטת בצורות סמויות במהירות מופרזת בקרב הדור הצעיר.
התקפה אנטישמית במטרו בפריז, אוגוסט 2024
כך, מסביר המבוא, היום השנאה המופנית כלפי היהודים בצרפת מוצאת את מקורה בשנאת העקבית כלפי ישראל, שמוצגת כמדינה שאיננה לגיטימית מבחינת קיומה, ושאשמה בפשעים החמורים ביותר. עוד נכתב במבוא כי התעוררה כיום בצרפת אנטישמיות מסוג חדש, מבוססת על שנאת ישראל, אותה אפשר לתאר כ "אנטישמיות גאופוליטית חדשה".
עוד נטען שהאנטישמיות החדשה שמציגה את ישראל (ואת אזרחיה) כמדינה נאצית, מעוררת שנאה אובססיבית כלפיה וקוראת להשמדתה והשמדת כל אזרחיה – היא המקור של כל העבירות והאלימות כלפי יהודי צרפת.
"הקול קורא להשמדתה של ישראל כמשטר נאצי – המכניס את שורשיו למנטליות הקולקטיבית בצרפת, נמצא גם הוא בתורתו של החמס ושל החיזבאללה", נכתב, "לכן חובתנו כנציגי הפרלמנט הצרפתי לשאול את עצמנו איך והיכן להילחם כנגד האנטישמיות המודרנית הזו הן בבתי ספר, הן באינטרנט ברשתות החברתיות, והן בחיים הפוליטיים, כאשר אפילו חברי פרלמנט לא חוששים היום לשפוך את השנאה הזו בפומבי".
המבוא להצעת החוק מציין כי המלחמה נגד האנטישמיות המודרנית החלה ב-2019 כאשר נציגי הפרלמנט אכפו כהחלטה את הגדרתה של האנטישמיות כפי שהוגדרה על ידי הארגון הבינלאומי לזכר השואה HIRA. הגדרה זו כפי שנאכפה הינה כדלקמן: "האנטישמיות הינה פרצפציה מסוימת לגבי היהודים אשר יכולה להתבטא עם שנאה כלפיהם. התופעות הרטוריות והפיזיות של האנטישמיות מצביעות על אנשים יהודים או שאינם יהודים ו/או נכסיהם, ארגונים קהילתיים ומקומות דתיים".
כדוגמה שמתארת הגדרה זו, מציין המבוא כי "האנטישמיות יכולה להתבטא על ידי תקיפות כלפי מדינת ישראל, כאשר היא מוצגת כקהילה יהודית" או כאשר "מתבצעת השוואה בין הפוליטיקה העכשווית של מדינת ישראל לפוליטיקה נאצית". "אכיפה זו הינה בגדר המלצה בלבד ולא נחקקה בחוק הצרפתי, אך המצב היום דורש כי הגדרה זו תכנס לחקיקה וכי היא תחזק את המצב המשפטי הנוכחי מבחינת הקודקס (ספר החוקים) הפלילי הצרפתי".
סעיפי הצעת החוק
הסעיף הראשון להצעת החוק מציע תיקון לקודקס הפלילי בכך שכל פרובוקציה ישירה או עקיפת תהווה עבירה פלילית, כולל הצהרות ציבוריות המציגות פעולות איבה ופעולות של מחבלים כפעולה פרטיזנית לגיטימית, מציגות אותן באופן חיובי או מעודדות אותן.
הסעיף השני להצעת החוק מגדיר עבירה פלילית חדשה: פרובוקציה להשמדה או עידוד לשלילת קיומה של מדינה או עידוד באופן פומבי על השמדתה או שלילת היותה כמדינה.
עו"ד ג'ולי דניאלהסעיף השלישי פותח את האפשרות של עמותות לנקוט פעולה כצד התובע בהליכים פלילים בעבירות אנטישמיות ובעבירות של פרובוקציה המעודדות השמדה או שלילת קיומה של מדינה מסוימת.
סעיף 4 מפרט ומרחיב את העבירה של הכחשת השואה, כאשר הוא מתקן את ההגדרה של פשע נגד אנושות וקובע שאפילו ניסיון להשמדה על ידי ארגון או מפלגה מהווה פשע נגד אנושות (לדוגמה ממשלת וישי). לפי הסעיף, כל טענה או הצהרה של הקטנת מהות השואה ואו בנליזציה של השואה או הפחתת חומרתה – היא מעשה פלילי.
הצעת חוק זו שהגישה ידן נחתמה על ידי 90 אנשי ציבור רמי דרג בצרפת, כמו גם פוליטיקאים צרפתים ואפילו ראשי ממשלה לשעבר, מכל הקשת הפוליטית, בהם פראנסואה הולנד (מפלגת שמאל), אליזבט בורן – ראש הממשלה לשעבר תחת כהונתו של מקרון, ועוד. גם ראש ועדת החוקים בפרלמנט הצרפתי בעצמו חתם על הצעת החוק.
הצעה זו צריכה כמובן לעבור קריאה ראשונה ושנייה בפרלמנט, וסביר להניח כי נציגי השמאל הקיצוני ממפלגת ה-LFI כמו איימה קרון וז'אן לוק מלאנשון, אשר חלקם בעצמם מעודדים שנאה כלפי ישראל, יגישו תיקונים. ועדיין, צעד זה הינו צעד חסר תקדים בחיים הפוליטיים הצרפתיים, בלב הפרלמנט שבו מתעוררת מלחמה חוקתית מהותית ביותר מבחינתנו כישראלים.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד ג'ולי דניאל עוסקת באזרחות צרפתית, דין צרפתי ומשפט אירופאי
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
