בעלת דירה שסירבה לשתף פעולה עם פרויקט תמ"א 38 בבניין מגוריה ברעננה הגיעה במרץ האחרון לפשרה עם יתר הדיירים. בהתאם לכך, המפקח על המקרקעין בפתח תקווה מאיר פורת נתן תוקף של פסק דין למתווה שלפיו היא תחתום על הסכם התמ"א כולל נספחיו וכל המסמכים הדרושים לשם ביצועו, אחרת – עורכת דין תחתום במקומה.
הצדדים בהליך הם בעלי דירות בבניין ברחוב ביאליק שמתוכנן לגביו פרויקט תמ"א 38. מכיוון שהמבקשת הייתה היחידה שסירבה לשתף פעולה עם הפרויקט, היא נתבעה אצל המפקח על המקרקעין.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בבמרץ האחרון הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה השכנה תחתום תוך עשרה ימים על הסכם התמ"א, "לרבות על נספחיו ועל כל המסמכים הדרושים" לשם ביצועו. ההסכם חידד שאם היא לא תקיים את התחייבותה, עורכת הדין שמייצגת את הדיירים תוכל לחתום על המסמכים במקומה. הסכמות הצדדים קיבלו תוקף של פסק דין.
אולם היא נמנעה מלחתום בחלוף עשרת הימים שניתנו לה, ומשכך עתרו שכניה תומכי הפרויקט לקבל תקציר (הפסיקתה) של פסק הדין במטרה לקדם את העניינים. המפקח פורת נעתר לבקשתם ומכאן הבקשה שהגישה הדיירת בחודש שעבר.
לטענתה, התקציר גולש מעבר למתווה הפשרה שאושר, שכן הסכמתה הייתה לחתום על המסמכים הקיימים – הסכם התמ"א ונספחיו – ולא יותר מכך. לעומת זאת, לשיטתה, הפסיקתה נותנת לתומכי הפרויקט סמכות לחתום בשמה גם על מסמכים עתידיים, וזאת אין לקבל. לפיכך היא ביקשה מבית המשפט להוציא פסיקתה מתוקנת המשקפת את הסכמות הצדדים ואינה חורגת מהן.
מנגד טענו תומכי הפרויקט שהפסיקתה משקפת נכוחה את ההסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין, ויש לדחות את הבקשה.
המפקח פורת ציין שעיון במתווה הפשרה מעלה שהצדדים הסכימו "באופן ברור ומפורש" כי ההסכמות הן ביחס "לכל המסמכים הדרושים לשם ביצוע הסכם התמ"א". יוצא שבניגוד לטענת הדיירת שלפיה הסכימה לחתום רק על מסמכים קיימים, הלכה למעשה הוסכם שהיא תחתום גם על מסמכים עתידיים הדרושים לשם ביצוע הפרויקט.
עו"ד אברהם (בומה) ברחדעו"ד אברהם (בומה) ברחד
בקשר לכך הדגיש המפקח שאף קיים היגיון בפרשנות שלפיה ההסכמות מתייחסות גם למסמכים עתידיים, שכן מדובר בפרויקט מורכב ואם תידרש הסכמת המבקשת לחתום על כל מסמך ומסמך – הוא עלול להיתקע ולא לצאת אל הפועל.
מסיבה זו הגורם שנבחר לחתום על המסמכים בהיעדר שיתוף פעולה מצד המבקשת הייתה עורכת הדין המייצגת את בעלי הדירות דווקא – להבדיל מבעלי אינטרס כמו בא-כוח היזמית – וזאת על מנת שלא לשים מקלות בגלגלי הפרויקט אלא לקדם אותו תוך שמירת האינטרסים של כלל בעלי הדירות.
בשולי הדברים הבהיר המפקח שלא מצא אפליה כלשהי כלפי המבקשת בהשוואה ליתר הדיירים. לדבריו, המסמכים עליהם התבקשה הדיירת לחתום הופנו לכלל הדיירים כך שלא מדובר בסירוב מוצדק על רקע יחס פסול.
לפיכך נקבע שהדיירת מחויבת לחתום על כל המסמכים שבכוחם לקדם את הפרויקט, ולא רק על הסכם התמ"א ונספחיו. במידה שלא תעשה זאת – תוסמך באת כוח בעלי הדירות לחתום על המסמכים בשמה. בנסיבות אלו, חייב המפקח את הדיירת לשלם למשיבים הוצאות בסך 1,200 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המבקשת: עו"ד נירקו עירית • ב"כ המשיבים: עו"ד רוזנצוויג ונינה גיסל • עו"ד אברהם (בומה) ברחד עוסק בתמ"א 38 • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין