כאן מצטלמים בכיף: מורן וג'וזף (שניהם בני 41, ואגב הם יחד 17 שנה ולא נשואים. טרסוב הוא שם משפחתה של מורן) והילדים אמה (שבע), מיילו (חמש) וריו (שנה).
לפני שהיו כוכבי יוטיוב: הוא למד טכנאות סאונד ועבד כתקליטן, היא עבדה כמפיקת אירועים ובהמשך למדה איפור. לפני 11 שנים, בניסיון להרחיב את מעגל הלקוחות בתחום האיפור, החלה לכתוב בלוג עם טיפים. ג'וזף הציע לה להעלות בלוג מצולם ביוטיוב. "חששתי", היא מודה, "אמרתי לג'וזף 'מה לי ולווידיאו? אני לא יודעת לעמוד מול מצלמה. מי ירצה לצפות בי בכלל?'". אבל הסכמתי לנסות.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ג'וזף: "היא המשיכה להעלות עוד ועוד סרטונים, צברה עוקבים, ועם הזמן החלה בשיתופי פעולה מסחריים".
מורן: "חברות איפור שילמו לי בשביל שאדבר על המוצרים שלהן, אז זה נחשב לחדשני. אחרי שילדתי את אמה, שיתפתי את העוקבות בקשיים שלי. הסרטון זכה להמון צפיות ותגובות. שאלו אותי אם אני מיניקה, באילו בקבוקים אני משתמשת, ופתאום הבנתי שאני מעניינת גם כ'מורן הבן אדם' מעבר ל'מורן המאפרת'".
מתי עזבתם את העבודה היומית שלכם?
מורן: "אני לפני שבע שנים. הייתי בחופשת לידה, ועלתה השאלה אם לחזור לעבודתי כמאפרת או לתת את כל כולי ליוטיוב. הכסף שקיבלתי מהפלטפורמה של יוטיוב לא היה מספיק, אבל התחלתי לעשות יותר ויותר שיתופי פעולה מסחריים. הבנו שאם אשקיע את כולי בערוץ, אולי אוכל להפוך את מה שאני הכי אוהבת למקצוע".
ג'וזף: "אני עזבתי לפני שנתיים. הרגשתי שההשקעה שלי בצילומים ליוטיוב פוגעת בעבודה שלי כתקליטן, והעובדה שאני מתקלט פוגעת לי בערוץ. בדיעבד עשיתי את ההחלטה הכי נכונה, כי בדיוק הגיעה הקורונה ולא יכולתי לעבוד כתקליטן, גם אם הייתי רוצה".
כמה בדיוק אתם מרוויחים מהיוטיוב?
ג'וזף: "ההכנסות שלנו מגיעות מכמה אפיקים: הפלטפורמה של יוטיוב, שיתופי פעולה מסחריים ומרצ'נדייז".
מורן: "יוטיוב מקבלת כסף על הפרסומות שהיא מעלה ומפרישה אחוז קטן לבעלי הסרטון, בהתאם למספר הצפיות בו ובהתאם לסוג הסרטון. אפשר לקבל יותר כסף על סרטון שיש בו אלף צפיות מאשר על סרטון שיש בו מאה אלף צפיות. תלוי כמה שווה הפרסומת. אין מדד קבוע".
ג'וזף: "זה קשור לכמות הכניסות, לסוג הפרסומות בסרטונים וגם לכמות הסרטונים שיש לך בספרייה. הסרטונים האלה יכולים לצבור צפיות לנצח. גם סרטונים שמורן העלתה לפני 11 שנים עדיין יכולים להניב תשלום, אמנם לא גבוה כמו הסרטונים החדשים, אבל בסופו של דבר זה מצטבר. 20 שקל פה, 400 שקל שם".
מורן: "מיוטיוב בלבד, אנחנו מרוויחים בין 20 ל־30 אלף שקל בחודש".
וכמה משיתופי הפעולה המסחריים?
מורן: "משיתופי פעולה עם 'אל על', 'הסטוק' ועוד חברות אנחנו מרוויחים בחודש עוד עשרות אלפי שקלים".
איך נקבע התעריף? לפרסם קורנפלקס יהיה זול יותר ממכונית?
מורן: "ההבדל לא קשור למוצר אלא למה שהחוזה כולל. לכמה חשיפות אנחנו מתחייבים? האם רק ביוטיוב או גם בטיקטוק ובאינסטגרם? האם בערוץ שלי שמכיל יותר עוקבים או בערוץ של ג'וזף? האם זה דורש ימי צילום בחוץ או שאפשר לעשות את זה מהבית?".
היה מוצר שהציעו לכם לפרסם וסירבתם?
מורן: "כן, היו הרבה. אנחנו עושים שיתופי פעולה רק עם מותגים שיש לנו חיבור איתם. אני, למשל, מאמינה בהנקה. בכל פעם שילדתי, קיבלתי פניות לפרסם תחליפי חלב. זה מצוין שיש אלטרנטיבה למי שלא יכולה להיניק, אבל לא הרגשתי שאני מסוגלת לפרסם משהו שלא התנסיתי בו".
מה תענו למי שמבקרים אתכם שהסרטונים שלכם מלאי תוכן שיווקי ולילדים אין יכולת לזהות את זה?
מורן: "שזו שטות גמורה. רק באחוז קטן מהסרטונים יש תוכן שיווקי, אולי בשניים מתוך עשרה סרטונים בחודש. הרבה פעמים רואים אותנו בסרטונים עם דברים שבכלל לא קיבלנו עליהם כסף. חושבים שהשעונים שאנחנו עונדים או אפילו הקורנפלקס שאמה אוכלת זה תוכן ממומן. אבל זו פשוט ילדה שאוכלת בבוקר קורנפלקס".
כמה אתם מקבלים על המרצ'נדייז?
ג'וזף: "אנחנו מוכרים בחנות מקוונת קפוצ'ונים וחולצות עם איורים של בני המשפחה ומקבלים על זה כמה אלפי שקלים בחודש".
אתם גובים כסף עבור ייעוץ ליוטיוברים מתחילים?
מורן: "לא, אבל אני מרצה במרכז פרס ברחובות על יזמות בתחום המדיה. אני מקבלת על זה סכום נמוך ועושה את זה כי זה טוב לי לנשמה".
אם מבקשים מכם סרטון ברכה, אתם מבקשים על כך תשלום?
מורן: "על סרטוני ברכות? מה פתאום. יש לנו מפגשי מעריצים שהם כביכול בתשלום אבל לא באופן ישיר. כחלק מהחוזה שלנו עם 'הסטוק', לדוגמה, היה לנו מפגש מעריצים לרגל השקת קולקציית חזרה לבית ספר".
אתם מעסיקים צוות חיצוני?
ג'וזף: "כן. לפני חמש שנים שכרנו עורך במשרה מלאה שעורך לנו את כל הסרטונים, ואנחנו משלמים לו משכורת חודשית. לפני שנתיים וחצי התחלנו לעבוד עם סוכנות שמקבלת אחוזים מכל עסקה שאנחנו סוגרים, ולפני שנה וחצי שכרנו גם משרד יחסי ציבור".
"רק באחוז קטן מהסרטונים יש תוכן שיווקי, אולי בשניים מתוך עשרה סרטונים בחודש. הרבה פעמים רואים אותנו בסרטונים עם דברים שבכלל לא קיבלנו עליהם כסף. חושבים שהשעונים שאנחנו עונדים או אפילו הקורנפלקס שאמה אוכלת זה תוכן ממומן. אבל זו פשוט ילדה שאוכלת בבוקר קורנפלקס"
מורן: "בחצי השנה האחרונה יש לנו גם עוזרת אישית. היא מתפעלת את החנות האינטרנטית, עוזרת בימי צילום ואוספת את הילדים מהמסגרות אם צריך".
מה בנוגע לציוד?
מורן: "אנחנו משלמים הרבה כסף על ציוד צילום ותאורה שסובלים מבלאי גדול וגם על הארד־דיסקים ותוכנות. לכל זה מתווספים תקציבי הפקה. ממש לאחרונה, למשל, החלטנו להיות בנות ים בשביל הערוץ של אמה. אז קנינו את כל התחפושות והאביזרים".
מה הצלחתם לרכוש שלא הייתם מצליחים בעבודותיכם הקודמות?
מורן: "טיילנו עם הילדים בארצות־הברית וביפן כי היינו פרזנטורים של 'אל על'".
מה הדבר הכי משתלם והכי לא משתלם שעשיתם?
מורן: "שיתוף הפעולה עם 'סופר־פארם' נחשב הכי משתלם כי אנחנו עובדים איתם כבר חמש שנים. הכי לא משתלם היה סרטון אתגרי שצילמנו לא מזמן. הוא היה מושקע, ללא כל תוכן שיווקי, קנינו המון תחפושות ואביזרים, ושכרנו צלם. בסוף לא היינו מרוצים מהתוצאה מבחינה אמנותית והחלטנו לגנוז אותו".
לפני כמה חודשים סרטוני "גנב האופניים" שלכם ספגו ביקורת, הורים אמרו שזה מעורר סיוטים. אתם חוששים שההצלחה תיגמר?
ג'וזף: "הפסקנו את סרטוני 'גנב האופניים', שזכו לפופולריות עצומה, בגלל קומץ אנשים שיצאו נגד זה ולא ייצגו את הכלל. זה לא פגע בנו רק בהיבט הכלכלי, אלא גם באופן אישי, כי המטרה שלנו היא ליצור תוכן שאנשים יאהבו. ברור שאנחנו מפחדים שיום אחד הכול ייגמר, והמקרה הזה רק חיזק את זה. אנחנו מטפסים על הר שבכל רגע אנחנו יכולים ליפול ממנו".
מורן: "ההצלחה תמיד יכולה להיעצר, לא משנה אם אתה יוטיובר, שחקן קולנוע או שחקן כדורגל. אם לא יהיה לי ערוץ, אמצא משהו אחר".
כאן מצטלמים בכיף: רונית (40), ג'ונתן (42), מיה (11), אלה (תשע) ובן (שש).
לפני שהיו כוכבי יוטיוב: רונית וג'ונתן הכירו בארגנטינה, מולדתו של ג'ונתן, כשרונית טיילה שם. הוא עשה עלייה, ולפני 15 שנה הם נישאו. ג'ונתן למד תקשורת ומנהל עסקים ועבד בתחום ההייטק. רונית למדה תקשורת ומנהל עסקים ועבדה כמנהלת שיווק ופרסום, אבל לא מצאה את עצמה, החלה ללמוד אימון במכון אדלר ועשתה קורס משחק בניסן נתיב.
רונית: "תמיד נמשכתי לתחום המשחק, אבל מצד שני גדלתי בבית שבו הייתה חשובה היציבות הכלכלית ולכן הלכתי בתלם. לפני שבע שנים ג'ונתן שאל אותי, 'נניח שהיה לנו כל הכסף שבעולם, מה הכי היה מתחשק לך לעשות?'. עניתי לו 'לשחק'. ואז הוא הציע שנפתח ערוץ יוטיוב".
ג'ונתן: "זה היה נטו בשביל הכיף. אנחנו אוהבים לבלות ביחד, שתי קרציות. צילמנו סרטון בערך אחת לשבועיים ושיתפנו בפייסבוק. בהתחלה צפו בנו רק בני משפחה וחברים".
רונית: "יום אחד היו לנו 300 צפיות והתלהבנו, כי זה אומר שצפו בנו אנשים שלא הכירו אותנו".
ג'ונתן: "לפני חמש שנים החלטנו לעשות מערכון משותף עם זוג אחר, קראנו לו 'ערסים מול פלצנים'. הסרטון הזה הפך לוויראלי וזכה ליותר מ־100 אלף צפיות. זה גרם לאנשים להיכנס לסרטונים הקודמים שלנו וככה גדלנו".
מתי עזבתם את העבודה היומית שלכם?
רונית: "אני עזבתי לפני ארבע שנים, כשהבנו שיש פוטנציאל להתפרנס מזה. הערוץ דרש המון עבודה: לחשוב על רעיון לסרטון, לכתוב, לצלם, לערוך".
ג'ונתן: "אני עזבתי לפני שלוש שנים. ראינו שמאז שרונית עזבה את העבודה שלה, הערוץ באמת המשיך לגדול ולהכניס יותר. במקביל כבר היה לי קשה מאוד לשלב בין השניים. הייתי חוזר מהעבודה לקראת שבע בערב, מבלה קצת עם הילדים ואז עורך את הסרטונים באמצע הלילה. אמרתי לרונית שאני לא יכול להמשיך ככה - או שמפסיקים עם הערוץ או שאני לוקח סיכון ומתפטר. סיכמנו שננסה חצי שנה שבה אני אקדיש את כל כולי לערוץ, ואם הוא לא יגדל ויגדיל את ההכנסה בהתאם, אחזור לחפש עבודה בהייטק. לשמחתנו, לא היינו צריכים לחזור".
כמה אתם מרוויחים היום?
ג'ונתן: "ההכנסה הראשונית היא מהפלטפורמה של יוטיוב שמשלמת לנו בהתאם למספר הצפיות והפרסומות שמופיעות בכל סרטון. זה נע בין 10 ל־40 אלף בחודש".
רונית: "הכנסה נוספת היא ממותגים. יש לנו שיתופי פעולה מסחריים עם חברות כמו 'שטראוס', 'רשות הטבע והגנים', 'המטייל' ועוד. זה מכניס בין 20 ל־40 אלף בחודש".
ג'ונתן: "אנחנו מוכרים גם חולצות עם איורים שלנו ומקבלים עוד כמה אלפי שקלים בחודש".
רונית: "בנוסף, אנחנו מופיעים בקניונים. יש לנו מופע בידור שכולל שני שירים שכתב והלחין עבורנו יוני חרל"פ (שכותב ליוטיוברים רבים - י.מ.). על המופעים אנחנו מקבלים בחודש עוד כמה אלפי שקלים".
לא צריך לדעת לשיר?
ג'ונתן: "רונית שרה טוב. אני נובח".
על פי מה נקבע אצלכם תעריף לפרסום מותג?
רונית: "בהתאם למה שמבקשים מאיתנו. האם לפרסם רק ביוטיוב או בפלטפורמות נוספות שלנו? האם רק להראות את המותג בסרטון או שכל הסרטון יעסוק בו? האם זה דורש יום צילום אחד או יותר?".
ג'ונתן: "זה קשור גם לגודל המותג. כשמישהו שיש לו חוג ניסויים לילדים ביקש לעשות איתנו שיתוף פעולה התחברנו למוצר, ובגלל שמדובר בעסק קטן, התעריף שסגרנו איתו לא היה כמו זה שהיינו סוגרים עם חברה גדולה".
מה תגידו למבקרים שיטענו שהסרטונים שלכם מלאי תוכן שיווקי שהילדים לא מזהים?
רונית: "שזו הפרנסה שלנו ושזה מה שמאפשר לנו להמשיך ולהעלות תוכן מושקע לאורך זמן. מדובר במודל פרסומי שקיים בכל הפלטפורמות - רדיו, טלוויזיה ועוד. ועדיין, רק חלק קטן מהתוכן שלנו הוא שיווקי, והוא גם חייב להיות כזה שאנחנו מתחברים אליו כמשפחה".
היה מוצר שהציעו לכם לפרסם וסירבתם?
ג'ונתן: "כן. הציעו לנו לפרסם בירה ללא אלכוהול. הרגשנו שגם בלי האלכוהול זה לא מתאים".
מה בנוגע למפגשי מעריצים? צילום סרטונים?
רונית: "אנחנו פוגשים מעריצים בהופעות בקניונים".
ג'ונתן: "אנחנו לא לוקחים כסף על סרטוני ברכות. אם היינו עושים את זה, כבר היינו מיליונרים (צוחק)".
אתם מעסיקים צוות חיצוני?
רונית: "יש לנו רק עורך. עד לפני שנה ג'ונתן ערך את כל הסרטונים, עד שזה נעשה קשה מדי. אין לנו סוכנות, אבל יש לנו משרד יח"צ באופן נקודתי ומשרד שסוגר עבורנו את ההופעות ולוקח עמלה".
איזה הוצאות יש לכם?
ג'ונתן: "אנחנו משלמים משכורת חודשית לעורך, לגרפיקאי על עיצוב הסרטונים, ליוני חרל"פ שכותב לנו שירים, וכמובן בכל סרטון יש תקציב הפקה. למשל, היה סרטון שבו החלטנו לשים בבריכה שלנו במרפסת מיליון אורביז (כדורי ג'ל קטנים - י.מ.), אז קנינו מיליון אורביז. נכון שאפשר לעשות שיתוף פעולה עם החברה ולקבל את המוצר בחינם, אבל זה תהליך שלוקח זמן. צריך ליצור קשר עם החברה, לקבוע פגישה, ואנחנו רוצים לצלם את הסרטונים מיד".
אילו דברים הצלחתם לרכוש שלא הייתם מצליחים בעבודותיכם הקודמות?
ג'ונתן: "ישראל זה פלח שוק קטן. אנחנו מצליחים לקיים את המשפחה שלנו בצורה מכובדת, אבל מרוויחים אולי רק טיפה יותר ממה שהרווחנו יחד בעבודות הקודמות שלנו. חשוב לציין שאנחנו עובדים עכשיו יותר שעות. הדבר שכן הצלחנו להשיג הוא בעיקר זמן איכות משפחתי".
רונית: "הכי משתלם זה שיתופי פעולה של נופשים. אנחנו מקבלים כסף עבור הסרטון, ונהנים מחופשה חינם".
עד כמה אתם חוששים שההצלחה תיגמר?
רונית: "הקורונה לימדה אותנו שחשוב לחיות וליהנות מ'כאן ועכשיו'. זה מה שאנחנו משתדלים ליישם כדרך חיים וגם בעבודה שלנו".
כאן מצטלמים בכיף: אלי (45), ימית (44), דניאל (21), ליאל (17) ולורן (11)
לפני שהיו כוכבי יוטיוב: אלי וימית הם זוג מגיל 13 (!) ונשואים 22 שנים. היא עובדת כסייעת בגן ילדים, והוא עד לפני שנה וחצי היה עובד קבלן במחלקת התברואה של עיריית כפר־סבא ונהג אוטו זבל ("לפעמים נהגתי, והשותף שלי היה מפנה את הפחים, ולפעמים הפוך"). הוא וחבריו נהגו להצטלם לכל מיני סרטונים משעשעים ולשלוח לחברים ולמשפחה. לפני חמש שנים הוא התחיל לצלם גם את לורן, בת הזקונים, העלה ביוטיוב ושיתף בפייסבוק.
אלי: "ואז, יום אחד צילמתי סרטון שבו לורן סיפרה לי איך היא התווכחה עם הילדים בגן וסיפרה על כך לגננת, אבל הוסיפה 'אני לא מלשינה'. הסרטון הגיע ל'צינור' וזכה למיליוני צפיות. תוך רגע עלתה לי כמות העוקבים בטירוף. משם זה המשיך להתגלגל. בשלב מסוים גם הבן האמצעי ליאל השתלב. בהתחלה הבת הגדולה, דניאל, התביישה בנו. זה הביך אותה. עד שיום אחד היא באה איתנו לקניון, ראתה את כל ההמולה סביבנו, והחליטה שהיא רוצה גם".
למה לימית, אשתך, אין ערוץ?
"ימית אחראית על מאחורי הקלעים ולפעמים משתתפת בתפקידי אורח. זה מספיק לה".
מתי עזבת את העבודה היומית שלך?
"לפני שנתיים, מכמה סיבות. לכאורה זו נראית עבודה קלה לעשות סרטונים ביוטיוב, אבל ההפך הוא הנכון. כל יום צריך לחשוב על רעיון, לכתוב, לצלם, לביים. זה היה קשה מאוד כשהייתי צריך להתעורר ולצאת כל יום בחמש בבוקר לעבודה. כשהתחלתי להרוויח כסף מיוטיוב, הבנתי שככל שאשקיע יותר בערוץ, אוכל להרוויח ממנו יותר. מה גם שכבר הייתי מוכר, וזה הלחיץ אותי. הייתי עובר עם טנדר הזבל, ופתאום ילדים שזיהו אותי מיהרו לקראתי וחצו את הכביש בריצה. פעם ילדים כמעט נדרסו בגלל זה. חזרתי הביתה כולי רועד".
"אני עדיין נוסע עם ניסן שנת 2015, ואנחנו ממש לא חיים חיי מותרות. הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא שלפני הקורונה הופענו במלונות וקיבלנו חדר חינם ללילה. אני מניח שלא הייתי יכול לקחת הרבה פעמים את המשפחה לנופש כזה אם הייתי נשאר לעבוד בזבל"
כמה אתם מרוויחים כרגע?
"קשה לי לנקוב בסכום מדויק, אבל אפשר לומר שכפול וקצת יותר ממה שהרווחתי כנהג אוטו זבל בעירייה".
מהיכן בדיוק מגיעה ההכנסה?
"גם מהפלטפורמה של יוטיוב שמשלמת מדי חודש סכום לא קבוע, וגם מהופעות שאני עושה עם הילדים בקניונים. המופעים כוללים קטעי בידור ושירים שכתב והלחין יוני חרל"פ, ואנחנו מקבלים עבורם כמה אלפי שקלים בחודש. לפעמים אנחנו מרוויחים עוד כמה אלפי שקלים על שיתופי פעולה מסחריים, אבל כרגע אין לנו מותג שאנחנו עובדים איתו קבוע".
היה מוצר שהציעו לכם לפרסם וסירבתם?
"כן. טבק. אני לא מעשן ולא מוכן לפרסם מוצרים בעלי תוכן שלילי לילדים".
אתם לוקחים כסף עבור סרטוני ברכות?
"מה פתאום".
אתם מעסיקים צוות חיצוני?
"יש לנו עורך קבוע, ולורן חתומה בסוכנות. בנוסף יש לנו משרד שעושה לנו בוקינג להופעות ולוקח על זה עמלות".
אילו הוצאות יש לכם?
"אני משלם לעורך על העריכה ומשלם לו גם אקסטרה שיוסיף כתוביות לכל סרטון. זה בא בעקבות פנייה שקיבלתי מבחור חירש שאמר לי שהוא אוהב מאוד את הסרטונים שלנו, אבל לא מצליח תמיד לקרוא את השפתיים, וביקש שנדבר ברור יותר מול המצלמה. הכתוביות עולות לי כסף, אבל ההודעה שלו ריגשה אותי מאוד, וזה הרגיש לי חשוב. מעבר לזה יש תקציבי הפקה ואביזרים שאני קונה עבור כל סרטון".
מה הדבר הכי משתלם שעשיתם?
"כל שיתוף פעולה שעשינו, בין אם זה פרסומת לחומר ניקוי או איזה נקניק".
והכי לא משתלם?
"שהעבודה תלויה בהופעות. בקורונה לא היו לנו בכלל הופעות, ובגלל זה עבדתי עם אבא שלי, שיש לו חברה לפינוי אשפה, כדי להשלים הכנסה".
לפעמים אתם יוצאים לבלות יחד בלי נוכחות מצלמה?
"בטח. יש לי ילדים גדולים. לזה אין כוח, לזו השיער לא מסודר. בגלל זה אנחנו קובעים ימי צילום מסודרים ואז מצלמים".
יש משהו שרק בזכות יוטיוב יכולתם להרשות לעצמכם?
"לא ממש. אני עדיין נוסע עם ניסן שנת 2015, ואנחנו ממש לא חיים חיי מותרות. הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא שלפני הקורונה הופענו במלונות וקיבלנו חדר חינם ללילה. אני מניח שלא הייתי יכול לקחת הרבה פעמים את המשפחה לנופש כזה אם הייתי נשאר לעבוד בזבל".
אתם חושש שההצלחה שלכם תיגמר מתישהו?
"לא. אני יודע ש'היום את להיט ומחר את היית'. מי שעוסק באותו דבר כמוני וחושב שזה לא זמני, או שהוא משקר לעצמו או שהוא מנותק. קיבלתי מתנה קצובה בזמן, ואני משתדל ליהנות כמה שיותר מדקות התהילה".
ומה תעשה אחרי זה?
"אחזור לאוטו זבל".
