יום הזיכרון ויום העצמאות בפתח. מהן הזכויות העומדות לעובדים ביומיים מיוחדים אלה ואיזו חקיקה קיימת על מנת להקל ולסייע למשפחות השכולות? ynet גיבש מדריך בנושא בסיוע עו"ד שירה להט, שותפה מובילה בתחום דיני העבודה במשרד ארנון, וכן עורכי הדין גדעון רובין ועופר אילון ממשרד גדעון רובין ושות', המתמחה בדיני עבודה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
האם יום העצמאות הוא יום חג?
הגם שיום העצמאות אינו יום שבתון דתי, הוא עדיין נחשב ליום שבתון מבחינת חוקי העבודה. לפי החוק, ראש הממשלה רשאי לפרסם רשימה של המקומות שהוא סבור שיש להפעילם ביום העצמאות למרות השבתון.
האם ביום הזיכרון ויום העצמאות עובדים כרגיל, ומה לגבי שכר בימים כאלה?
עובדים המועסקים לפחות שלושה חודשים במקום העבודה זכאים לקבל "דמי חגים" בגין תשעה ימי חג בשנה, ויום העצמאות הוא אחד מהם. לגבי עובד המקבל שכר חודשי, המשמעות היא כי הוא יקבל את שכרו הרגיל גם בגין יום החג, למרות שלא עבד בו. לגבי עובדים בשכר שעתי, הם זכאים לקבל שכר השווה לשכרם היומי הממוצע בגין יום החג. לגבי עובדים המועסקים פחות משלושה חודשים, רשאי המעסיק שלא לשלם להם שכר בגין יום החג.
עו"ד שירה להט, שותפה מובילה בתחום דיני העבודה במשרד ארנון מציינת כי "ישנו מיתוס, מוטעה, לפיו כביכול רק עובדים שעבדו יום לפני ויום אחרי החג זכאים לדמי חגים. זה לא נכון. התנאי לזכאות לדמי חגים הוא שהעובד לא ייעדר מהעבודה ללא רשות יום לפני או יום אחרי החג. כלומר, רק אם העובד 'הבריז' מהעבודה ללא רשות יום לפני או יום אחרי החג, הוא אינו זכאי לדמי חגים.
"יום הזיכרון אינו יום חג ואינו יום שבתון. בגלל שזה יום לפני חג (ערב חג), אורך יום העבודה ביום הזיכרון הוא קצר בשעה אחת מיום העבודה רגיל, כמובן מבלי ששכרם של העובדים יופחת בשל כך. אולם במקרה של יציאה לחופשה בערב החג, יכול המעביד לחייב את העובד ביום חופשה מלא".
מהן הזכויות של בני משפחה ששכלו את יקריהם ובני משפחה של מי שנהרג במסגרת פעולות איבה?
קרובי משפחה של חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה רשאים להיעדר מהעבודה ביום הזיכרון, ללא ניכוי משכרם או מימי החופשה שלהם. עובדים אחרים יכולים לבחור לנצל חופש ביום הזה, ואם הם מודיעים על כך למעסיק מספיק זמן מראש כנדרש בחוק, המעסיק לא יכול לסרב לבקשתם לחופשה ביום הזה. ישנם הסכמים קיבוצים המעניקים לעובדים הטבות נוספות בימים אלה.
"הורים ובנות זוג של חללי צה"ל מוגנים מפיטורים בשל הגיעם לגיל פרישת חובה, עד לארבע שנים לאחר גיל פרישת החובה. כלומר, עד לגיל 71 במקום 67"
בנוסף, מציינת עו"ד שירה להט , "החוק קובע כי הורים ובנות זוג של חללי צה"ל מוגנים מפיטורים בשל הגיעם לגיל פרישת חובה, עד לארבע שנים לאחר גיל פרישת החובה. כלומר, המחוקק רצה לאפשר להם להמשיך ולעבוד עוד כמה שנים, ולא לחייבם לפרוש לפנסיה בגיל חובה, ולכן דחה למעשה את גיל פרישת החובה שלהם לגיל 71 (במקום 67).
"יש הוראות חוק נוספות יחסית ישנות ואשר ספק עד כמה הן מיושמות היום, הקובעות כי קרובי משפחה של חייל שנפטר בשירותו הצבאי או שהפך לנכה במהלך שירותו, ואשר לפני התגייסותו לצה"ל היה עובד קבוע במקום מסוים, רשאים לדרוש להתקבל לעבודה באותו המקום במקום החייל שנפטר או שהפך לנכה, ובעל העסק חייב לקבלם לעבודה לתקופה מסוימת בתפקיד ובתנאים דומים לאלה שבהם הועסק החייל. אני לא מכירה הרבה מקרים שבהם החוק הזה יושם, כנראה בין היתר לאור כך שמי שמתגייסים לצה"ל לא מועסקים בתפקידים אשר קרוביהם מבקשים להתקבל אליהם, ובדרך כלל מדובר בצעירים העובדים בעבודות זמניות".
האם לעובד מותר להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון?
יום הזיכרון מוגדר בחוק חופשה שנתית כיום בחירה שעובד רשאי להיעדר בו על חשבון מכסת ימי החופשה שלו. עורכי הדין רובין ואילון מציינים כי "על העובד להודיע על רצונו למעסיק 30 יום מראש לפחות, ובמקרה כזה המעסיק אינו רשאי לסרב לבקשת העובד לממש את יום הבחירה. ככל שהעובד כבר ניצל שני ימי בחירה במהלך השנה, הוא יכול לבקש ממעסיקו לקחת יום חופש. במקרה כזה, על המעסיק לבחון את הבקשה בתום לב.
עו"ד שירה להטצילום: הילה להט"לצד זאת, חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה קובע, כי עובדים שאיבדו את קרובי משפחתם במערכות ישראל או בפעולות איבה זכאים להיעדר ביום הזיכרון על חשבון מקום העבודה, ללא צורך בהסכמת המעסיק. 'קרוב משפחה' מוגדר לעניין זה כאחד מאלה: הורים, הורי הורים, בן-זוג, אחים ואחיות. בפסיקה נדון מקרה של עובדת שטענה כי על המעסיק לשלם לה עבור היעדרותה ביום הזיכרון, לרגל השתתפותה באזכרה שנערכה לחבר שלה (בן זוגה) אשר נהרג במהלך שירותו הצבאי. בית הדין לעבודה קבע בעניין זה, כי משעה שלא הוכח שמדובר 'בבן זוג' כהגדרתו בהלכה הפסוקה, במובן של 'ידוע בציבור' - המעסיק אינו נדרש לשאת בתשלום עבור ההיעדרות".
האם ניתן לחייב עובד להתייצב לעבודה ביום העצמאות?
כאן התשובה מעט מורכבת יותר. יום העצמאות מוגדר בהוראות החוק כחג לאומי וכיום שבתון, אך בשונה מעבודה ביתר מועדי ישראל (כמו גם ביום המנוחה השבועית), העבודה ביום זה אינה אסורה ואינה טעונה קבלת היתר מזרוע העבודה. כלומר, מסביר עו"ד גדעון רובין, "הפעלת מקום העבודה במהלך יום העצמאות היא החלטה הנתונה למעסיק. לצד זאת, קיימת פסיקה ותיקה של בית הדין הארצי לעבודה, הקובעת כי בשל מעמדו ותכליתו של יום העצמאות, המעסיק אינו רשאי לכפות על עובדים שלא מעוניינים בכך להתייצב לעבודה.
עו"ד גדעון רוביןצילום: ליבי פאר"משמעות הדברים היא, שיש להגיע להסכמות בנוגע לעבודה ביום העצמאות ורצוי כי ההסכמות יגובשו ויעוגנו מראש (ככל שניתן בהסכם ההעסקה או בנוהל אחר). בהיעדר הסכמות, העובד זכאי לממש את יום השבתון ולא ניתן לחייבו לעבוד. יחד עם זאת, במקרה שהעובד מסרב להתייצב לעבודה ויימצא כי מדובר בסירוב שרירותי שעומד בניגוד להסכמות קודמות של הצדדים, המעסיק יוכל לשקול לנקוט כלפיו בצעדים משמעתיים, אך קודם לכן יש לבחון את נסיבות הסירוב ואת השלכותיהן.
"בכל מקרה, במקומות חיוניים למשק שממילא פועלים בימי חג/מנוחה אחרים (דוגמת כוחות הבטחון, אספקת חשמל ותקשורת וכיוצ"ב), חלה חובה על העובדים להתייצב לעבודתם בהתאם לצורך ולסידור העבודה".
פורסם לראשונה: 07:18, 21.04.23
