זה קרה בנובמבר 2018. שר האוצר דאז, משה כחלון, חתם עם מפכ"ל המשטרה לשעבר, רב-ניצב רוני אלשיך, על הסכם מעורר מחלוקת לו התנגדו כל בכירי האוצר. המדינה התחייבה לשלם אז 22 מיליארד שקל ל-60 אלף שוטרים, אנשי זרועות הביטחון וגמלאי המשטרה על פני 16 שנים, עד לשנת 2035. המדובר היה בתוספת לשכר ותוספת לפנסיה פתאומית, בשיעור ממוצע של 7.3%. בכיר באוצר - אחרי שההסכם נחתם מאחורי גבם של ראשי המשרד - אמר אז: "זאת בכייה לדורות וחור ענק שייווצר בתקציב המדינה".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מי שחשב שבממשלה החדשה למדו משהו מההסכם ההוא, שאומנם בחלקו נבע מפסיקה של בית המשפט, טעה בגדול. אתמול (א') אישרה הממשלה מעין העתק של אותו הסכם, שיעלה כבר בשנה הקרובה יותר ממיליארד שקלים לקופת המדינה. אפילו הנסיבות הועתקו במדויק: כל בכירי האוצר התנגדו לרעיון למסד את מתווה תוספות השכר הגבוהות במסגרת "הגדלות הרמטכ"ל" - אך שר האוצר כיום ושר הביטחון לשעבר, אביגדור ליברמן, בחר להתעלם מחוות דעת הדרג המקצועי וחתם עם שר הביטחון הנוכחי, בני גנץ, על התוספות בנוסח "ישראבלוף".
מזה שנים מאשרים הרמטכ"לים לשלם תוספות כספיות גבוהות לפנסיות של אנשי הקבע. ה"הגדלות" עקפו ב"תרגיל צבאי" - גלוי לעין כל, בנוסח שרי הבטחון בעבר ובהווה - את החישוב לפיו עובד בישראל צובר 2% בלבד לפנסיה העתידית שלו על כל שנת עבודה.
כך נוספו עוד אחוזים משום מקום לפנסיה על כל שנת שרות סדיר, כאילו המדובר בצבא שכירי חרב, מקבלי משכורת, וכך חושבה גם כל שנת לימודים אקדמית כאילו הייתה שנת עבודה. תוספת עליה עובדי אסם, משרד החקלאות, מורים או עובדים סוציאליים, יכולים רק לחלום.
יתרה מכך, דיון ממצה לא נערך גם הפעם בממשלה בעניין עקרוני שיעלה הרבה מאוד מיליארדים. שר האוצר ליברמן, שכבר דחה את המלצת בכירי משרד, סירב אפילו להציג לשרים את חוות הדעת השלילית על "הגדלות הרמטכ"ל" של ראשי האוצר. ליברמן וגנץ הסבירו לשרים כי "אנחנו מכירים את צה"ל יותר טוב מכולם. התוספת הזאת מחויבת המציאות כדי לשמור בצבא על כוח אדם מעולה. ולכן זה מה שהחלטנו".
לא ייגמר בצבא: למה שהשב"כ או המוסד לא יקבלו גם?
הממשלה התבקשה להצביע. למרות כמה מילות ביקורת עמומות שהשמיעו חלק מהשרים הנבוכים - תוצאות ההצבעה היו ידועות מראש. לציון לשבח ראויים למרות הכל שבעה מהשרים, שהתנגדו לתרגיל "ההגדלות" והצביעו נגד שערוריית הישראבלוף: גדעון סער, זאב אלקין, יפעת שאשא-ביטון, ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, עיסאווי פריג' וגם האמא הטריה, שהשאירה פתק הצבעה נגד ההחלטה, מרב מיכאלי. וזהו. 13 שרים לא הנידו עפעף ותמכו בתוספת השערורייתית, שמחירה בשנים הבאות עוד יגדל. ההערכה היא שעד 2030 היא תעלה כבר במצטבר 15 מיליארד שקל לקופה הגירעונית של המדינה.
נכון. שירות קרבי ביחידה מובחרת זאת לא עבודת פקיד במשרד החקלאות. אולם, השוואה שערך הממונה על השכר באוצר בדו"ח השנתי גילתה את מה שכולנו יודעים זה שנים: נגד או קצין לא בכיר בצבא הקבע משתכרים כבר היום פי שניים עד שלושה מעובד סוציאלי וממורה לא מתחיל במערכת החינוך.
האם ל-98% מאנשי הצבא מגיעה תוספת של עד 11% לפנסיה במסגרת "הגדלות הרמטכ"ל"? האם כולם שוכבים כל שנות שרותם בצבא הקבע במארב לילי על גבול הלבנון? מיותר לענות. העובדה היא שרוב אנשי צבא הקבע יוצאים הביתה אחר הצהריים, בדיוק כמו עובדת לא זוטרה במיוחד במשרד לאיכות הסביבה - רק משתכרים לפחות פי שניים ממנה.
ויש עוד בעיה. האם מישהו באמת חושב שהסיפור יסתיים במיליארד שקל תוספת? לא נתפלא אם בימים הקרובים יבקשו גם ראשי זרועות הביטחון - מוסד שב"כ ועוד לקבל תוספת דומה. כי למה בעצם שישארו מאחור?
במקום קצבת הזקנה או ההסכם עם הנכים
וכל זה מתרחש כאשר במשרד האוצר מסבירים שחסר כסף להעלות את קצבת הזקנה או לעמוד בהבטחה להעלות את השכר לחיילי הסדיר או בכל סעיפי ההסכם שנחתם כבר לפי שנים עם הנכים או להעלות את משכורות העובדים הסוציאליים והאחיות והאחים הקורסים בעידן נגיף הקורונה.
רק לשם המחשה: העלאת קצבת הזקנה ב-100 שקל בחודש, סכום שעבור חלק לא קטן מאזרחי ישראל הוותיקים הוא משמעותי בשנות חייהם האחרונות, תעלה בתשלום למיליון קשישי הארץ בשנה 1.2 מיליארד שקל. ממש בדיוק הסכום שיעלה התוואי החדש והמוגדל של "הגדלות הרמטכ"ל" בשנה הבאה.
וכך איש קבע שייצא לגמלאות בגיל 45 - ויפתח בקריירה שנייה, עתירת צבירת קרן פנסיה נוספת - אחרי שצבר כבר 54% לפנסיה מהצבא, ייהנה מהגדלתה. זאת, בעוד שהקשיש מצפת או האזרחית הוותיקה מנתיבות ימשיכו לחשב אם לוותר על תרופה או מנת העוף בשבוע הבא.
לצד כל הרפורמות הטובות והחיוניות ברובן הכלולות בחוק ההסדרים, שיובא לאישור הכנסת בקריאה ראשונה בסוף השבוע הבא, ממשלת בנט-לפיד נחלה הפעם כישלון כואב באישור תוכנית "הגדלות הרמטכ"ל". עצוב ומדאיג.