באוקטובר האחרון, אחרי תקופה ארוכה של עיכובים ודחיות, יצאה לדרך רפורמת "הרישוי העצמי", שאמורה לקצר את לוחות הזמנים לבנייה באופן דרמטי, עם כניסתן לתוקף של תקנות המאפשרות מתן סמכויות להנפקת היתרי בנייה גם לאדריכלים מורשים. משמעות הרפורמה היא קיצור זמן הוצאת היתר בנייה לכ-6 חודשים, לאחר שמתייתרים השלבים של קליטת הבקשה ובדיקת הבקשה מול הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
מדובר בשלב האחרון בקידום הרפורמה שמטרתה ליצור מסלול רישוי נוסף למסלולי הרישוי הקיימים, לצורך ייעול ההליכים, על רקע העובדה שמשך זמן הבנייה בישראל, מרגע התכנון בוועדות התכנון והבנייה ועד למסירת המפתח, שבר שיאים והגיע, נכון לשנים האחרונות, ל-13 שנים בממוצע. אלא שאחת הבעיות ברפורמה היא שמדובר ביוזמה וולונטרית, ורשויות מקומיות יכולות לבחור שלא לנקוט בה.
בכנס בנושא הרישוי העצמי, שנערך אתמול (ג') בתל אביב על ידי התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה והתאחדות האדריכלים, התייחסו המשתתפים לביקורת על הרפורמה וניסו להשיב על השאלה האם היא תהפוך לחובה או תישאר וולונטרית.
במסגרת חוק הרישוי העצמי, שעבר בחוק ההסדרים האחרון, אדריכלים שיוסמכו לכך על ידי המדינה יוכלו להחליף את רשות הרישוי, כאמור, החל מהליך הוצאת היתר הבנייה והיתרי שינויים עד לתעודת גמר לבניין שעיקרו למגורים. "בשנים האחרונות עברו כספים רבים דרך מאכרים למיניהם כדי שפרויקטים ייצאו לפועל, אך ברישוי עצמי אדריכלים יאשרו פרויקטים על סמך פרמטרים מקצועיים ובחינה בלתי תלויה", אמרה ארנה אנג'ל, יו"ר התאחדות האדריכלים.
רות שוורץ, סמנכ"לית רגולציה ברישוי ובנייה במינהל התכנון, הוסיפה כי במינהל מחויבים לרפורמה. "נרתמנו לזה ותוך זמן שיא מאז שעבר החוק בחוק ההסדרים, קיבלנו תקציבים ממשרד האוצר ואנחנו יושבים על הקריטריונים כדי להכניס רשויות מקומיות לזה. אנחנו עוברים בין ראשי ערים, משכנעים, ומנסים להכניס את זה כמה שיותר".
"חד משמעית גיים צ'יינג'ר"
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, הוסיף כי "אחד מהכיוונים לפתרון משבר הדיור הוא הרישוי העצמי, שעבר בזכות מאמץ גדול שלנו". סרוגו פנה לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ואמר כי "צריך לייצר מצב בו הרישוי העצמי הוא חובה, לתת כלים שיקיימו את זה, וראינו שהממשלה יודעת לחייב את השלטון המקומי כשהיא רוצה. עד היום נרשמו למעלה מ-80 אדריכלים לרישוי העצמי, וזה חד משמעית גיים צ'יינג'ר. זה חוסך המון כסף וזמן, כך שבמקום להוציא היתר בשלוש שנים נוציא תוך חצי שנה. העברת הסמכויות לאדריכלים יעשה את כל התהליך איכותי יותר ומהיר יותר והוא צו השעה". נציין כי בלט בהיעדרותו מנכ"ל משרד האוצר הנכנס, שלומי הייזלר, ששימש בשנה וחצי האחרונות כיו"ר מטה התכנון הלאומי במשרד הפנים, והיה מתוכנן להגיע לכנס.
מנכ"ל משרד הכלכלה הנכנס, אמנון מרחב, שעומד להיכנס בימים הקרובים לתפקידו ושימש עד כה כמנכ"ל ההתאחדות, סיפר: "אחת המשימות הקשות שלי כמנכ"ל בעיריית ירושלים בה לא הצלחנו הרבה כעירייה היא הקלת הרישוי והבירוקרטיה. כל פעם שביקשו ממני כמנכ"ל 10 תקנים שיאפשרו גיוס לבודקי תוכניות חדשים, לא ידעו להגיד לנו כמה זמן זה יקצר בפועל מהתהליך".
מנכ"ל משרד הכלכלה הנכנס, אמנון מרחבצילום: לידור גולברגמרחב הוסיף: "כשהגעתי להתאחדות וסיפרו לי על תוכנית הרישוי העצמי, הבנתי שזהו הסיכוי היחיד לקידום מהיר של היתרי בנייה. השלטון המקומי עדיין חושש משינוי, ונמצא במתח סביב הרפורמה. אנחנו נעזור לראשי הערים לחצות את הכביש, כי הם לא מבינים שזו הזדמנות ולא בעיה. אפשר להיחלץ מכל פקק ההיתרים, אבל רק בדרך הזו, כי כל הקשקוש של הוספת תקנים וכסף להם לא יביא את הפתרון. היה קשה אבל זהו הזמן להאיץ וללכת הלאה".
חיים פייגלין, סגן נשיא ההתאחדות, אמר כי "אני עוסק בקידום הרפורמות האלה חמש שנים, זה התגלגל משר אוצר אחד לשני ובעקבות הקורונה זה סוף סוף אושר. אנחנו נמצאים בפתחה של תקופה חדשה, אם נשכיל לקחת את זה ביחד, הקבלנים והאדריכלים. כל המדינה צבועה בצבעי סגול ואפור של תכנון, רק כדי לחסום את המגורים רק כי הדבר נוח וכלכלי יותר וזה צריך להשתנות".
אנג'ל הוסיפה: "פרק הזמן הבלתי סביר שנדרש להוצאת היתרי בנייה לא מאפשר למדינה לעמוד באתגרים שהיא עומדת מולם. בתוך כמה שנים נצטרך לבנות עוד מדינה, ואין היגיון שמלאי יחידות דיור יתקע בצנרת הבירוקרטית בשעה שיש אנשים מקצועיים שיכולים לקדם פרויקטים ולהוביל להגדלת ההיצע. כולנו סובלים מיוקר הנדל"ן, לכולנו יש ילדים ונכדים שהיכולת שלהם לרכוש ולשכור דירה הולכת ופוחתת, ולכן אני מקווה שנצליח להצעיד את ישראל בכיוון ההפוך ולשנות את הנושא החשוב והמדובר ביותר בישראל בעשור האחרון והוא מחירי הדיור".
הכנס עסק גם בנושא המרת שטחי תעסוקה למגורים. על פי נתוני מינהל התכנון שהוצגו בכנס, היקף שטחי התעסוקה המתוכננים נאמד בכ-180 מיליון מ"ר. לדברי סרוגו, "עודף היצע משמעותי זה עלול למנוע שימוש יעיל בקרקע לצורך הגדלת היצע הדירות. הרפורמה החדשה מדברת על המרת שטחי תעסוקה מתוכננים לדירות מגורים, דבר אשר עתיד להוסיף לשוק הדיור אלפי יחידות דיור בטווח הקצר ולאפשר פתרונות דיור".
סרוגו התייחס להשפעת החוק על מצב שוק הדיור: "אני מקווה שהממשלה תקשיב לנו. לפקידי האוצר והשיכון, שהם אנשים טובים, אין מושג איך הדברים עובדים בשטח. דרישות, כפי שהציגו בממשלה היוצאת, לא יקדמו את ענף הבנייה והתשתיות. לצערנו, הממשלה נשענת על אותה פקידות מקצועית, שהיא אמנם מסורה אבל נכשלת פעם אחר פעם, ולהזיז פקיד מקצועי כזה או אחר, זה בלתי אפשרי".
