600 אלף שקל פיצוי על הפרת חוזה ו-400 אלף שקל נוספים בגין השבת מקדמה – אלה הסכומים שנפסקו לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב לאדם שנפל לעוקץ נדל"ן ובמסגרתו נמכרה לו קרקע בקריית אונו שלא באמצעות בעליה. המוכרת ניסתה לחמוק מהשבת המקדמה כשטענה כי התובע העמיד אותה לרשותה כהלוואה, אך השופטת רונית פינצ'וק-אלט התרשמה שחתימתו על הסכם ההלוואה זויפה.
ביוני 2018 חתם התובע על הסכם מול חברת "א.י.כ. מצליח יזמות" לרכישת שתי חלקות ברחוב חיים הרצוג בקריית אונו תמורת 4.5 מיליון שקל. בהסכם צוין שהחברה רכשה את הקרקע מאזרחית טורקיה תמורת ארבעה מיליון שקל. הוסכם שהרוכש ישלם מקדמה בסך 400 אלף שקל, וכי הסכום יוחזק בנאמנות על ידי עורך דין מטעם החברה עד אשר תירשם הערת אזהרה על שמו.
אלא שכעבור חמישה ימים בלבד הגישה האזרחית הטורקייה תביעה לבית המשפט, שבה טענה כי מעולם לא מכרה את הקרקע לחברה. הרוכש ביקש מיד לבטל את העסקה והצדדים חתמו על הסכם לביטול והשבת המקדמה. החברה לא מילאה אחר ההסכם והרוכש תבע אותה ואת הנאמן, אלא שאז היא הוציאה שפן נוסף מהכובע בדמות הסכם מאוחר שעליו חתם כביכול התובע, ולפיו המקדמה ששילם תועמד לטובתה כהלוואה.
לטענת התובע, אחרי הדיון בתביעה שהגישה הבעלים הוא הבין שנפל קורבן למעשה הונאה ותרמית שבמסגרתו החברה מכרה לו מקרקעין שאין לה זכות בהם. לשיטתו במצב זה הוא זכאי לכל הפחות להשבת המקדמה ולקבלת הפיצויים המוסכמים, בסך 600 אלף שקל. עוד נטען שחתימתו על הסכם ההלוואה זויפה כך שהוא נעדר תוקף משפטי.
עו"ד עפר גמליאלתחילה הדפה השופטת פינצ'וק-אלט את טענת החברה שלפיה 400 אלף השקלים ששילם התובע הוסבו ממקדמה להלוואה, כך שהם אינם ברשות הנאמן יותר. היא אימצה את חוות הדעת הגרפולוגית שהוגשה מטעם התביעה שלפיה חתימת הרוכש זויפה באופן ברור, כשהתוצאה היא למעשה שהסכם ההלוואה נעדר כל תוקף.
השופטת הבהירה שבמצב המשפטי שנוצר, ובהתאם לאמור בהסכם המכר, היה על הנאמן מטעם החברה לשמור על המקדמה בידיו עד לרישום הערת אזהרה לטובת הרוכש – דבר שבסופו של דבר כאמור לא נעשה. היא הסבירה שלפי סעיף 12(א) לחוק הנאמנות, "נאמן אחראי לנזק שנגרם לנכסי הנאמנות או לנהנים עקב הפרת חובתו כנאמן", ולכן עליו לשאת בתוצאות מחדלו ולשלם לתובע את סכום המקדמה.
בפסק הדין נקבע שהאחריות להשבת המקדמה רובצת על החברה, ובנוסף עליה לשלם לתובע פיצוי מוסכם עקב הפרת החוזה: "לא יכולה להיות מחלוקת שחברת מצליח הפרה בהפרה יסודית את ההסכם בכך שהמקרקעין לא נמסרו לתובע. יתר על כן, חברת מצליח התיימרה למכור נכס מקרקעין שאין לה כל זכות בו, וחב' מצליח 'ידעה' שבניגוד למצג שהוצג בפני התובע וקיבל ביטוי מפורש בהסכם המכר בינה לבין התובע, שהיא לא שילמה את כל סכום התמורה לאזרחית הטורקייה".
בסיכום הדברים חייבה השופטת את החברה והנאמן, ביחד ולחוד, לשלם לתובע 400 אלף שקל, ואת החברה לבדה לשלם לתובע פיצוי נוסף בסך 600 אלף שקל על הפרת ההסכם. בנוסף נפסקו לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 56 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ הרוכש: עו"ד ערן פלס ועו"ד יהונדב משה
• ב"כ הנאמן: בעצמו (עו"ד מיכאל מלכה) ובאמצעות עורכי הדין יוגב דקל ושי זוהר
• ב"כ החברה ובעליה: עו"ד מיטל אורשלם
• עו"ד עפר גמליאל עוסק במקרקעין ונדל"ן
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
