אם תשאלו את מרבית האנשים בישראל אם חשוב לקבל חינוך פיננסי בגיל צעיר, נראה שברוב המקרים התשובה שתקבלו תהיה "כן". זוהי גם אחת הסיבות לכך שלא מעט גופים פרטיים וציבוריים בישראל מקדמים תוכניות שונות בתחום - בהצלחה רבה יותר או מעטה, ועל אף שקיים חוסר משמעותי בגורם מתכלל של הפעילות הזו בארץ.
>> למה לא לומדים על כסף? לפרויקט המלא לחצו כאן
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
יחד עם זאת, בקרב הקהילה האקדמית דווקא אין תמימות דעים בנושא, וחלק מהמומחים טוענים כי התועלת בכך היא אפסית עד לא קיימת. כך למשל, מחקר של דניאל פרננדס, ג'ון לינץ' וריצ'רד ניטמאייר, שפורסם בשנת 2014, ניתח 201 מחקרים קודמים בנושא והסיק כי רק ב-0.1% מהמקרים לחינוך הפיננסי יש קשר לשוני בהתנהגויות כלכליות. כלומר, יש לו השפעה כמעט אפסית על התנהלות האזרחים בפועל, וזאת במיוחד כאשר מדובר בבעלי הכנסה נמוכה - שלהם החינוך הפיננסי לכאורה חשוב אף יותר.
מנגד, מומחים מובילים אחרים סבורים כי תוצאות המחקר המדובר, אשר גם הן הוטלו בהמשך בספק - אם כי גם במחקרים עדכניים יותר הקשר בין הדברים נותר חלש מאוד - סבורים כי הקושי להוכיח סיבתיות בין חינוך פיננסי להתנהגויות פיננסיות לא אומר שאין קשר בין הדברים.
כך טוען למשל פרופ' דויד לייזר, מומחה לפסיכולוגיה כלכלית במרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית של אוניברסיטת בן גוריון בנגב: "מדידת תועלות בתחום הזה היא מאוד בעייתית. כאשר כן מודדים אז התוצאות מאוד עגומות, אבל זה לא אומר שזה לא שווה את זה, זה רק אומר שמה שניתן למדוד לא באמת מעניין, ואת מה שבאמת מעניין לא ניתן כל כך למדוד", הוא טוען.
מדוע כל כך קשה למדוד את ההשפעה של חינוך פיננסי בפועל? פרופ' לייזר מסביר באמצעות דוגמה מתחום אחר: "אם למשל אתה לומד היסטוריה של מדינת ישראל ושל עם ישראל, ואתה שואל איך זה משפיע על ההתנהלות של מישהו בצה"ל או על גיוס לצה"ל, יש לזה השפעה, אבל זה כל כך רחוק. אם חייל מרגיש שהוא שייך למסורת ולמדינה ולכן הוא מוכן להתגייס ואפילו להקריב את עצמו במקרה הצורך, אתה רואה את הזיקה, אבל אני בספק שאפשר למדוד דבר כזה".
3 צפייה בגלריה
"יש השלכות פוליטיות משמעותיות". ראש הממשלה בנט בביקור בבית ספר יסודי בכפר סבא
(צילום: דנה קופל)
אולם כאמור, בראייתו, המדידה הבעייתית של התחום אינה סיבה לא ללמד חינוך פיננסי לילדים ולבני נוער. "זה תחום ההתמחות שלי כבר 30 שנה ואני יכול להגיד שבאופן כללי, אנשים בכל גיל לא מבינים בזה כלום. יש לזה כל מיני השלכות לגבי איך המדינה צריכה להתנהל, גם מבחינת החיים הפיננסיים של הפרט, אבל יש לזה גם השלכות פוליטיות משמעותיות, כי חוסר ההבנה או הבנה לקויה של אנשים בתחום הכלכלי מצירים את צעדיה של הממשלה במידה מסוימת. ככל שהציבור מבין יותר הוא יכול להזדהות יותר עם מקבלי ההחלטות, ולא למנוע מההנהגה לקבל החלטות מקצועיות".
"המצב בישראל גרוע במיוחד"
פרופ' לייזר מסביר כי מצב האוריינות הפיננסית בארץ הוא מהגרועים במדינות OECD. לדבריו, "תוצאות המבחנים בישראל הן גרועות מאוד. כולם היו גרועים, אבל בישראל המצב היה גרוע במיוחד.
צפו: מה הילדים שלנו יודעים על כלכלה?
(צילום: סטס קפולו, בימוי: אלי סגל, עריכה: בן חיים)
"למשל, אנשים לא יודעים כמה כסף להשאיר לשארים שלהם. אתה יכול לסדר שתקבל הכנסה מבוטחת, זה קיים בתקנון של הפנסיה. אתה בעצם קונה ביטוח שבמקרה של מוות השארים עדיין מקבלים את הכסף של הפנסיה. הביטוח הזה עולה פרמיה שהעלות שלה היא כ-7%-8% ממה שאנשים מוכנים לשלם מהפנסיה שלהם, ובלבד שהם יודעים שהכסף יובטח לעשר שנים. כנגד זה, העלות האמיתית של זה - וזה המוצר, קרנות הפנסיה לא יכולות להרוויח כסף על דברים כאלו לפי החוק - היא שמונה עשיריות האחוז. זאת אומרת שהתועלת שאנשים מקבלים היא פי עשרה מהעלות. אז רק תספר להם.
"זו דוגמה של אוריינות. זה לא המקום שאתה בדרך כלל תחפש אותה. אתה תמיד תשמע על אנשים שידברו על מה כדאי לעשות עם ההשקעות שלך, אם לשים אותן בבורסה, בקרן כזו או אחרת, לקנות אג"ח או מניות ומה יותר כדאי. במשך הרבה זמן הנטייה הייתה לחשוב על זה במובן הצר של אם יש לך הון גדול, אבל פה אתה מדבר על משהו מסוג אחרי לגמרי שמאוד משמעותי לאנשים", הוא אומר.
יחד עם זאת, הוא מסייג ומסביר כי "בישראל, הדברים האלה מן הסתם תלויים גם במגזר. אם מכניסים לחישוב את החרדים, שלפעמים יודעים סדר פעולות חשבון אבל לא מעבר לזה, אז מה אתה מצפה שהם ידעו? כל מדינה והמאפיינים שלה".
מה אנחנו בעצם רוצים שבני הנוער ילמדו? "לא יותר מדי"
לדברי פרופ' לייזר, יש חשיבות רבה לשאלה מה מלמדים בנושא החינוך הפיננסי: "כשלוקחים בחור או בחורה בני 17, לפני הצבא, מה אנחנו באמת רוצים ממנה? לא יותר מדי. אנחנו בעיקר רוצים שהם ידעו באיזה עולם כלכלי הם חיים.
"זה שאפשר להגיד 'תנהלו מעקב אחרי ההוצאות וההכנסות כדי שלא תסתבכו' זה בוודאי רצוי, אבל המטרה האמיתית היא לחנך אותם כך שכשהם יגדלו הם ידעו לזהות את העולם שבו הם מתנהלים ולהתייעץ כשצריך. צריך ללמד אותם גם לגבי הצד החיובי - ממה יכול להיות מורכב ההון של בן אדם למשל, גם לגבי חסכונות, ניהול תקציבים וכדומה - וגם לגבי חובות והלוואות, שיבינו איך המערכת הזו עובדת.
"בתור מרצה אני נוהג לשלוח סטודנטים לראיין אנשים בקניונים בנושאים מסוימים", הוא מספר. "לפני כמה שנים חזרה סטודנטית שאמרה לי: 'זה הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי'. מישהי סיפרה לה שהיא עם אוברדראפט של כמה אלפי שקלים דרך קבע, וכשהיא שאלה למה את לא מנסה לסגור את זה, אז היא אמרה לה 'לא, אני לא רוצה לקחת הלוואה כי אני לא רוצה להיות בחובות'. היא לא הבינה שאוברדראפט זה בעצם חוב, ולא רק שזה חוב, אתה גם משלם על זה אחוזים דומים מאוד לאלו שיש בשוק האפור.
פרופ' לייזר, מומחה לפסיכולוגיה כלכלית: "בארה"ב או בצרפת אם אין לך כסף, סוגרים לך את החשבון. בארץ 'מחליקים' את זה"
"בארה"ב או בצרפת למשל, אין דבר כזה. אין לך כסף - סוגרים לך את החשבון. פה בארץ 'מחליקים' את זה. יש לך כסף במינוס, יש לך כסף בפלוס... הכול טוב, ומדי פעם תשלם על זה עמלה או ריבית שהבנק יגבה. בתיכון אתה יכול להסביר לאנשים לגבי סוגים של חובות. אתה לא צריך להיכנס לפרטים של איך אתה מנהל משכנתה, רק שיבינו שיש דבר כזה. תלמד אותו את שיטת הפנסיה, גם אם הוא צעיר, מתוך הנחה שאתה רוצה שהוא יהיה אדם משכיל בעולם הכלכלי.
"צריך לדעת מושגי יסוד, עובדות על איך הדברים מתנהלים, מי מלווה כסף למי, כמה הוא מקבל על זה ומדוע הוא עושה את זה. כשאתה מלמד אזרחות, אתה בעצם רוצה לייצר אזרחים נבונים שיוכלו להשתתף במשחק הדמוקרטי בצורה טובה. לטובת העניין הזה, אין כל עניין לדעת מה הם שבעת השלבים של להעביר חוק בכנסת. זה לא ממש מעניין. כן חשוב לדעת שהאוכלוסייה היא מגוונת, שיש מטרות מרובות ושכולנו רוצים לחיות ביחד, ולכן צריך למצוא מנגנון שמאפשר ככה וככה. אם אתה מסביר ככה, אתה מסביר את העיקרון לא של איך אתה שם את הפתק בקלפי, אלא של למה בכלל יש מפלגות ואיך הדברים האלו אמורים לתפקד.
פרופ' דויד לייזרצילום: דני מכליס"באופן דומה צריך להבין כיצד הכלכלה עובדת באופן כללי. למה המדינה לא יכולה להדפיס כסף ולחלק לכולם, שתקציב זה מורכב והממשלה צריכה לקבל החלטות ואז זה אומר סדרי עדיפויות - ודאי שכדאי להוסיף כסף למערכת הבריאות, אבל כדאי גם לתרבות ומאוד חשוב לצבא, אז חייבים לקבל את ההחלטות.
"בצורה כזו אפשר להבין מושגי יסוד כמו מהי אינפלציה, ועל מי היא משפיעה יותר או פחות. לא כולם יבינו הכול, אבל לא צריך גם לזלזל. אתה יכול לתת נרטיב שמסביר מדוע מבחינה כלכלית מדינה מודרנית מתפקדת, וזה מכשיר אותם בעתיד להתעמק יותר למי שירצה, ואולי להגיד פחות שטויות שנובעות מבורות. אני חושב שאם מגדירים את זה ככה, אז אתה משדרג את הנוער להיות אזרחים יותר טובים. בנוסף, אתה גם רוצה שיהיה להם מושגי יסוד בהתנהגות כלכלית פרטית - להבין מה זה הון, מה זה חוב וכדומה".
בה בעת סבור פרופ' לייזר - בדומה לרגולטורים ולאנשי מקצוע רבים אחרים במדינה - כי התוכניות שקיימות כיום בארץ אינן מספקות: "יש תוכניות שמסתובבות אבל הן מאוד רדודות, וניכר שלא הייתה שם מחשבה מעמיקה על מהם באמת המושגים שמנסים להעביר".
בחודשים הקרובים נמשיך לעקוב ב-ynet אחר נושא החינוך הפיננסי והמשמעויות שלו עבור ילדינו ועבור כולנו. אתם מוזמנים לפנות אלינו בדואר האדום בכל שאלה שהייתם רוצים לברר בנושא.
פורסם לראשונה: 08:20, 11.02.22
