לפני כשבע שנים הגיע אליאס מנגיסטו, מייסד ומנכ"ל חברת היבוא והשילוח הבינלאומית קרגו מאן, לקרית מלאכי. כשהבחין בבחורה צעירה שעצרה בצד הכביש בשל תקר באחד הגלגלים, עצר כדי לסייע לה. "לא הצלחתי לעזור, הצעתי לה שניסע לפנצ'ריה סמוכה. היא נהגה ברכב שלי ואני בשלה, עם הפנצ'ר, ליתר ביטחון. ואז שאלתי אותה אם תרצה שנלך לאכול משהו יחד. לשמחתי היא הסכימה, נסענו למסעדה אתיופית באשדוד ומשם הכל היסטוריה. היום לימור היא אשתי ואם שני ילדיי, הקמנו משפחה מאושרת".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
כזה הוא מנגיסטו, עוד מגיל צעיר. מבין את הפוטנציאל הגלום במקרים שנקרים בדרכו, מזהה את המקומות אליהם הוא יכול להיכנס ולקחת אותם הלאה.
הוא נולד באתיופיה, בן יחיד להוריו, שאינם עוד בחיים. "כשאני מספר את זה מיד מרימים גבה ומופתעים כי בעדה האתיופית נהוג שיש הרבה ילדים במשפחה. אני יוצא דופן, ולא מכיר מציאות אחרת", הוא מחייך. ב-1995, כשהיה בן 12, עלה לישראל, פה כבר שהה אביו, כשהגיע לארץ כשמנגיסטו היה בן שנה במסגרת 'מבצע משה. "התגוררנו בקרית עקרון, ומאז שאני זוכר את עצמי הייתי יזם ועבדתי. מעט זמן לאחר עלייתי לישראל כבר מכרתי דגלים ביום העצמאות, תמיד מצאתי במה לעבוד", הוא מעיד.
את לימודיו העביר בפנימיית כפר בתיה ברעננה, ולאחר שסיים את לימודי התיכון התקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים כעתודאי. שם שיפר את ציוני הבגרות והמשיך ללימודי כלכלה ומינהל עסקים במכינה באריאל, עם התמחות במימון. בתום העתודה התגייס, ושירת בבסיס פלמחים בחיל האויר, במחלקת השכר. לאחר שחרורו עשה את צעדיו הראשונים בעולם העסקים והחל לייבא שומשום מאתיופיה ולשווקו בישראל.
למה שומשום?
"אתיופיה היא אחת המדינות הגדולות בעולם לייצוא שומשום. בשנים האחרונות יש דרישה עולמית מוגברת לשומשום, שיחד עם טחינה נתפסים כמזון בריאות. הטחינה האתיופית ידועה כטובה ביותר בגלל שהיא מיוצרת משומשום שגדל על אדמה איכותית במיוחד במחוז גונדר. מסתבר שישראל, בה צורכים הרבה שומשום, בעיקר בשביל טחינה, ניצבת במקום השני אחרי סין, כצרכנית הגדולה בעולם. כשהבנתי את הפוטנציאל העסקי שטמון בעובדה שישראל מייבאת שומשום מאתיופיה וממדינות נוספות באפריקה כמו ניגריה, טנזניה, מוזמביק וסודן, ראיתי שאני יכול להציע ערך מוסף ליבואן.
"לעומתי, היבואנים שהיו פה באותה תקופה, וגם עכשיו, התקשו בשפה ובתרבות העסקית שאני הכרתי מאתיופיה. למשל את אופן התיווך בין הספק ליבואן ואת התנהלות התשלום. התנהלות מול מדינות ביבשת אפריקה מחייבת גישה שונה מהתנהלות עם מדינות סחר אחרות, כדוגמת אירופה וארה"ב. אני דובר את השפה, מכיר את התרבות ועדיין מחובר לאתיופיה. יש לי שם משפחה וחברים, וקשרים עם אנשי עסקים שהכירו את הוריי. כל זה מהווה יתרון עצום. הבנתי שיש לי ביד את ה'מרכיב החסר', באמצעותו אפשר להעמיק את קשרי הסחר עם מדינות אפריקה".
מעט זמן לאחר כניסתך לתחום כיבואן הקמת חברה, מדוע?
"את קרגו מאן יזמתי והקמתי שלוש שנים לאחר שהתחלתי את דרכי כיבואן. זה התחיל מהבנה פשוטה מאוד: כאדם מוכר שירות הייתי חייב להיות מעבר ל-100%. כשאני נותן הבטחה לעמוד בזמנים אני חייב לעמוד בה. ואז ראיתי שאני מבטיח תאריך מסוים בו הסחורה תגיע למחסן, ולא תמיד זה קורה, ואין לי תשובה ללקוח כי שחרור האספקה לא היה תלוי בי. הייתה חברה שנתנה לי את שירותי היבוא, שלא תמיד סיפקו אותי גם מבחינת עמידה בזמנים וגם מבחינת דברים נוספים שהפריעו לי, כמו העובדה שהתיווך ביני לבין החברה צמצם את שורת הרווח שלי. אז אמרתי לעצמי שזהו, אם אני נותן שירות אני גם חייב לשלוט בכל התהליך הזה, והחלטתי על הקמת קרגו מאן. הסברתי ליבואנים שהם לא צריכים להיות שם כי אני פה עבורם עם אותו ערך מוסף שיקל עליהם את התהליך. באמצעותי הם יקבלו מוצר עם רמת ניקיון נאותה, ספקים לא ייעלמו להם, הסחורה תגיע בזמן ואני נמצא בתמונה בכל זמן, מסייע בכל התהליך. אני מהווה את החיבור שלהם לאפריקה ודואג לכל תהליך היבוא.
"צריך להבין שתחום הסחר באפריקה טומן בחובו הזדמנות כלכלית גדולה, בשל הסכם הסחר החופשי באפריקה. ההזדמנויות האלו לא נעלמו מעיניהם של יזמים רבים בישראל, כמובן שגם לא מעיניי, רק שאני מצאתי את הדרך לחבר, ועם הזמן פתחתי ציר מרכזי עבור חברות ישראליות מול מדינות אפריקה, בדגש על עולם החקלאות. בקרגו מאן עובדים היום כ-50 עובדים בארץ, ועובדים נוספים בשלושה סניפים מרכזיים באדיס אבבה באתיופיה, ג'יבוטי ומוזמביק, ובמקומות נוספים".
ב-2019, בהמשך לקרגו מאן, הקים מנגיסטו חברת בת, אקווה קריאדרו בע"מ, שעוסקת, בין היתר, באיתור ספקים ויצרנים ללקוחות, בליווי חברות במכרזים בינלאומיים ובניהול פרויקטים תעשייתיים באפריקה. בהערכה, היקף העסקאות של החברות של מנגיסטו חוצה את סכום ה-150 מיליון שקל בשנה.
בדרך היו כאלה שאמרו שהצלחת למרות המוצא ונתוני הפתיחה שלך?
"בתחילת הדרך שמעתי לא אחת את הקולות האלו. היום כבר הרבה פחות. היום אנשים רואים היום את היכולת העסקית ואת הניסיון שלי, ואם הכל בסדר, פחות מדגישים את זה. האם הייתי צריך להתאמץ יותר בגלל מוצאי? אני מניח שכן. בסופו של יום ההתמחות שלי באפריקה היא זו שמביאה אליי לקוחות. הם מגיעים כדי לקבל תשובות מקצועיות וענייניות. הם לא מגיעים ממקום של שיפוט, ופחות נכנסים למי אני ומאיפה באתי".
הקמת חברה מאפס לפני 13 שנה עם חזון, הגשמת אותו?
"ככל שהזמן עובר העסקים גדלים, והחזון הולך ומתממש מעבר למה שציפינו. ב-2022, למשל, צמחנו המון. החזון היה לתת מענה לקשרי מסחר בין ישראל ואפריקה, וככל שהעסקים מוכיחים את עצמם, יש יותר פרויקטים ממשלתיים וגופים ממשלתיים שאנחנו מספקים להם שירותים. לדוגמה, לממשלת אתיופיה היה פרויקט אבטחה, והחברה שלי הובילה את כל הציוד. הוצאנו 400 מכולות".
כמה פגעה בכם הקורונה?
"היה לנו קושי במשך כחצי שנה, אבל ככלל, התחום שלנו כמעט ולא נפגע. כן, הייתה ירידה בכמות השינוע וקפיצה במחירים, אבל זה היה זמני, כי תמיד ממשיכים לייבא. היו לנו אז אופציות נוספות לשינוע. למשל, כשייבאנו מסין לישראל, העברנו את הסחורה מסין לירדן ואז דרך מעבר א'. הלקוחות שלנו כמעט ולא נפגעו, וכבר מזה זמן שמחירי השינוע והיבוא ירדו בחזרה".
"קשה לכבוש את כל אפריקה"
כזכור, העולים מאתיופיה הפגינו לא אחת מאז שהחלו להגיע ארצה ב-1984. בהתחלה היה זה רצונם שיכירו ביהדותם, בהמשך נגד מדיניות מפלה. בעיקר זכורה החשיפה על שירותי הדם של מגן דוד אדום, שמאז מבצע משה ועד לפני כשש שנים השמידו כמעט את כל מנות הדם שנאספו מהעולים מאתיופיה וצאצאיהם. וגם ההפגנות בעקבות מותו של סלומון טקה כתוצאה מירי של קצין משטרה.
אתה שותף להרגשה שיש פה גזענות ואפליה כלפי העולים מאתיופיה?
"לצערי, בישראל מתקיימים עדיין גילויי אפליה וגזענות, אבל זה לא רק בקרב העדה האתיופית. אפליה, בעיניי, זה דבר פסול בכל מקרה, זה לא נכון שבין אדם לאדם יפסלו את השונה. העדה האתיופית, לדעתי ולשמחתי במקרה זה, היא כבר 'אולד פשן', יש פה דור חדש של צעירים שנולדו כאן וחיים כאן כישראלים לכל דבר. כן, עדיין יש גילויי גזענות וחבל לי על כך, אני מקווה ונראה לי, שהחששות וההרגשות יחלפו עם הזמן. אפשר לקחת כדוגמה את האוכל האתיופי ואת המסעדות האתיופיות, שיש מהן יותר ויותר. המדינה שלנו מכילה הרבה עדות ואנשים שונים. דרך האוכל יש חיבור, הוא מקרב בין אנשים. לשמחתי, בשנים האחרונות החברה הישראלית פתוחה להכיר את המזון של העדה שלנו, הוא יותר אורגני, יותר בריא ונטול גלוטן. הרבה יותר טוב מאוכל תעשייתי. חיבור דרך האוכל מקרב וזה משמח אותי".
מה הדבר הבא מבחינתך בעולם העסקים?
"תראי, קשה לכבוש את אפריקה. יש בה 54 מדינות. אבל אנחנו דוחפים לנוכחות עסקית שלנו בכמה שיותר מדינות בה, ולהמשיך לפתח את השירותים שאנחנו נותנים. אני משער שזה יקרה".
