מכסה של 3,000 עובדים זרים הוקצתה לתעשייה עקב המחסור בידיים עובדות שהחמיר מאז המלחמה בעזה, אבל שמחת התעשיינים הייתה מוקדמת מדי. הסיבה: ההיתר להבאת עובדים זרים לתעשייה מותנה בכך שיתבצע אך ורק מארצות שהתל"ג שלהם (מדד לעושר כלכלי של המדינה) שווה או גבוה מהתל"ג של ישראל, שעומד על 52 אלף דולר לנפש. ישראל מדורגת בין 20 המדינות המובילות בעולם בתל"ג.
כלומר, התעשיינים אינם יכולים לקבל עובדים ממדינות כמו סין, הודו ומזרח אירופה המשמשות מקור לעובדים לעולם כולו, אלא מארצות שנמצאות מעליה בדירוג התל"ג העולמי כמו לוקסמבורג, אירלנד, ארה"ב, אוסטרליה, שוודיה וקנדה - שהסיכויים שיגיעו ממדינות אלו עובדים לקווי ייצור במפעלים בישראל אפסיים.
רק לאחרונה שלח נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, מכתב לשר הכלכלה, ניר ברקת, לפיו התעשייה זקוקה ל-20 אלף עובדים זרים באופן מיידי, "כדי לשמור על החוסן הלאומי". משרד האוצר טען במשך השנים כי העובדים הזרים יתפסו מקום של עובדים ישראלים, למרות שישראלים לא ששים לעבוד בקווי ייצור ולא בחקלאות. במלחמת חרבות ברזל כשנושא העובדים הפך אקוטי בחקלאות ניתן היתר לקלוט עובדים זרים ללא תנאי לארץ מקור, זאת בניגוד לתעשייה שהמשבר בה החריף גם בעקבות האיסור על עובדים פלסטינים להיכנס לישראל, לצד עובדים רבים שגויסו למילואים.
בעל מפעל חיוני גדול מהדרום שקיבל הקצאה מתוך המכסה של 3,000 עובדים, אמר ל-ynet: "זאת עבודה בעיניים. נותנים אבל לא נותנים. מה מצפים, שבנקאי מלוקסמבורג יבוא לעבוד אצלי במפעל?".
מקורבים להתאחדות התעשיינים אמרו כי מדובר בהחלטה שהתקבלה לפני המלחמה וכעת עובדים על החלטת ממשלה חדשה לייבוא מכסה נוספת של עובדים לתעשייה, שבה יבוטל הסעיף המגביל של התל"ג. לדבריהם, רשות האוכלוסין שגם היא אחראית על הנושא מגלה "גמישות" מאז המלחמה לגבי ארצות המקור של עובדים לתעשייה. אך משיחה עם התעשיין מהדרום עולה כי בקשה שהגיש לקבלת עובדים מסין - שלדבריו ניתן היה להביא - נענתה בשלילה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה.
ממשרד הכלכלה, שחתום על החוזר בנושא למפעלים, נמסר כי "מדובר בהחלטת ממשלה ישנה שמשרד הכלכלה התנגד לה וביקש לשנותה לעובדים ממדינות שהתל"ג שלהן נמוך מישראל. משרד האוצר ורשות האוכלוסין התנגדו".
מרשות האוכלוסין נמסר: "מדובר בהחלטת ממשלה".
