שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, השופט עודד מאור, ביקש לפני כשבועיים לשים קץ לתובענות הייצוגיות הסדרתיות בנושא נגישות של אתרי אינטרנט של בתי עסק, המוגשות בשם אנשים עם מוגבלות, ובכך הקל על בעלי עסקים קטנים רבים שמוצאים עצמם לעיתים מופתעים מבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגדם, ולא תמיד בצדק.
השופט קבע שיש להקדים פנייה בכתב למפר על מנת שיכול לתקן את ההפרה. מדובר בתביעות שאינן עוסקות בעצם ההנגשה עצמה, אלא בפרסום הסדרי הנגישות באתרי האינטרנט.
השופט קבע בהחלטתו כי טענות בעלי העסקים, כפי שעלו בדיון, מלמדות כי לעסקים הקטנים נגרמים נזקים והוצאות בסך עשרות אלפי שקלים, בתשלום הוצאות לעורך הדין שלהם, לעורך הדין של התובע ועבור גמול לתובע, ומכאן שהם בוחרים בדרך המהירה והיעילה מבחינתם וקונים את דרכם החוצה בתשלום נמוך יותר
"ההתרשמות היא שההפרות נבעו לא מכוונה רעה, אלא מחוסר ידע של בעל העסק, ובעיקר בהיסח הדעת. בדרך כלל מודבר בעסק או בחנות קטנה שאין להם יועץ משפטי אשר ידריך אותם בנבכי התקנים, וכמי שסמכו על איש מקצוע שיבנה את האתר עבורם, אודה ולא אבוש כי מספרן יוצא הדופן של הבקשות לאישור, שאינן אלא 'תביעות משוכפלות', כשלעיתים נמצא שחסרות בהן עובדות רלוונטיות, מעמיד באור חיוור את האמירה שממנה ניתן ללמוד כי הכוונה היא להרים את נס השוויון לזכויות אנשים עם מוגבלויות. השימוש בכלי התובענה הייצוגית צריך להיות מידתי ביחס להפרה הנטענת, ובמצב דברים זה, אינני משוכנע כי נעשה כן", קבע השופט.
"בעלי עסקים במילואים בכו"
במסגרת ההחלטה של השופט מאור הובאה גם עדותו של אחד מבעלי העסקים שנתבע: "כשאני מקבל תביעה של מיליון דפים, אני לא יודע מאיפה זה נחת עליי. אני עוסק בעבודה שלי כ-53 שנים. חתמתי על הסכם של תרומה ותשלום הוצאות של המבקש, קיבלתי את התביעה ואמרתי שאם היו שולחים התראה לפני כן היה העניין מסתדר מיד. אמרו לי שלא שולחים הודעות. אמרתי לבת שלי שהבריאות שלי חשובה יותר והעדפתי לסגור את העניין. אנחנו אחרי תקופת קורונה וסגרנו שני סניפים, ואז הגיעה התביעה הזו".
עו"ד יוסף ויצמן, המשנה לראש לשכת עו"ד מספר: "התקופה גם כך רגישה מאוד, עסקים רבים נמצאים במצוקה. יצא לי לשוחח עם מילואימניקים רבים, שעם חלקם הייתי אחרי תחילת המלחמה ביחד במילואים, והוגשה נגדם תביעת הנגשה תוך כדי שהם לא בבית. אצל חלקם זה הגיע לנשים שלהם שנכנסו להיסטריה וביקשו בעקבות זה שיחזרו הביתה. קיבלתי שיחות קשות של חברים שבכו בדמעות. פתאום מקבלים תביעה של מיליונים שיכולה לגמור להם על הבית וכל מה שבנו עד כה.
"צריך להבין, בשל העובדה שאין אגרה בפתיחת תיק כזה, הגישו תביעות ייצוגיות של מיליוני שקלים, הכל לצורך משא ומתן וקבלת כספים שלא כדין מהנתבעים, שלעיתים לא חייבים כלל בנגישות. פנו אליי בטענות איך לשכת עורכי הדין לא מטפלת בעורכי הדין שמייצגים בתיקים אלו. התשובה ברורה, כל עוד עורך הדין מייצג במסגרת החוק, לא ניתן לפעול נגדו באף דרך. גם אם הייצוג שלו מכעיס".
מה אומר החוק?
ב-2017 ערך המחוקק תיקון לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), ובו התווספו הוראות ספציפיות המחייבות להנגיש כמעט כל אתר (למעט חריגים), בהתאם לתקן בינלאומי של הנגשת אתרים. הנגשה זו כוללת רכיבים כמו הגדלת טקסט, ניגודיות, צבעים, תצוגת אנימציות ועוד. החוק דורש גם להוסיף לאתר "הצהרת נגישות" ובה מתוארת ההנגשה באתר וההנגשה הפיזית הקיימת במקום שהעסק נותן בו שירות (חנויות, סניפים, משרדים וכו'). החוק גם קובע שעסק המעסיק יותר מ-25 עובדים חייב למנות רכז נגישות המכיר את התחום ויהיה הגורם שאליו אפשר לפנות בשאלות. על כל הדברים האלה חייבים להצהיר באתר של העסק, אחרת הוא חשוף לתביעות.
באיזו בעייתיות פסק הדין של השופט מאור מטפלת?
עוה"ד הלה פלג ונועה וילינגר ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי מסבירות כי "כל עורך דין העוסק בתחום הצרכנות נתקל, באופן יומיומי, בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות משוכפלות, בהן מבקש 'תמים' טוען כי 'שוטט באתר העסק', 'חיפש דבר מה', וכך, 'גילה להפתעתו' ואף 'התאכזב עמוקות' לא למצוא את הסדרי הנגישות הספציפיים של סניף בית העסק, או לא לאתר את שמו של רכז הנגישות, ב'אופן שמנע ממנו אפשרות להגיע לאותו בית עסק', ובכך נפגעו זכויותיו".
עוה"ד פלג ווילינגר מסבירות כי "הבסיס המשפטי עליו נסמכים כל אותם 'מבקשים תמימים', שאינם אלא 'יזמים עסקיים', אשר עושים זאת במטרה ברורה של הגעה להסדר הסתלקות ולתשלום גמול ושכר טרחה לעו"ד, היא היעדר העמידה בחובות הנגשת השירות באופן הסותר את הוראות הדין הרלוונטיות בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), הקבועות מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
"עילה של הפרת הוראות חוק שוויון זכויות מאפשרת הגשת תביעה ייצוגית. יצוין כי הגשת תביעות מסוג זה פטורות מתשלום אגרה. כך, בקלות יחסית, וללא סיכון או עלות, מגיש המבקש תביעות זהות רבות נגד עסקים שונים בסכומים של מיליוני שקלים בשמם של כל קבוצת 'האנשים עם מוגבלות', כלומר, בשם כל האנשים עם מוגבלויות בישראל".
כיצד זה משפיע על בעלי העסקים?
בעל עסק המקבל לידיו בקשה לאישור תביעה כייצוגית, נמצא במצוקה של ממש. לדברי עו"ד נועה וילינגר, "בעל העסק, לעיתים עסק משפחתי או עסק יחיד, אינו בקיא בנבכי הדין, במרבית המקרים כלל לא היה מודע לחוק וודאי שלא התכוון להפר אותו. בעל העסק ממהר לתקן את ההפרה במהירות, ובאותה נשימה מבין כי עלות ניהול ההליך (שכבר בפועל לא רלוונטי כי ההפרה תוקנה) לא שווה לו כלכלית. ועל כן, בהיותו במלכוד כלכלי, בעל העסק יחפש את המוצא המשתלם - ולאו דווקא הצודק משפטית - כדי לסיים את ההליך, וזאת גם במחיר הסכמה לשלם תשלום שכר טרחה וגמול למבקש ולבא כוחו, המגיע לסכומים של אלפי שקלים".
מה קובעת הפסיקה של השופט עודד מאור?
בפסיקתו האחרונה בית המשפט ביקש לצמצם את ניצול העסקים הקטנים של אותם יזמים עסקיים, וציין כי במקרים שבהם התביעות מוגשות נגד עסקים קטנים אך בשל היעדר פרסום הסדרי הנגישות, חובות תום הלב וההגינות של המבקש מחייבות ביצוע פנייה מקדימה לבעל העסק. כדברי בית המשפט "פנייה מוקדמת היא הפתרון, הראוי, ההוגן והמועיל ביותר לטענותיו של המבקש". כך, מסבירה עו"ד וילינגר, "במקום שהמבקש ירוץ להגיש תביעה שתאיים על בעלי העסקים ותדחק אותם לקיר, הוא ידרש לבצע פנייה מוקדמת שתאפשר לבעל העסק לתקן את הליקויים ותייתר בפועל את עילת התביעה".
עו"ד הלה פלג מוסיפה כי "פסיקת השופט מאור מהווה קריאת כיוון ובשורה חיובית, ונתנה תקווה לבעלי עסקים קטנים כי בתי המשפט לא ימשיכו לשמש כ'חותמת גומי' להסדרי הסתלקות (הסדרים במסגרתם נמחקת התובענה הייצוגית ,לעיתים תוך שהמבקשים ובאי כוחם מקבלים לרוב פיצוי כספי כלשהו -ל.ד). אולם, אין בפסיקה זו די. בהיותה פסיקת מחוזי היא לא מהווה הלכה מחייבת, ובכל מקרה מצומצמת למקרים של היעדר פרסום הסדרי הנגישות בלבד. כך, כל עוד אין חובה חוקית לערוך פנייה מוקדמת בטרם הגשת תביעה, תמיד יהיו מי שינסו לעקוף ולהימנע מהחלת אותה פסיקה קונקרטית בעניינם.
"הבשורה שבפסיקה היא הקריאה החד משמעית למחוקק לפעול. בית המשפט קורא למחוקק להחיל את הכלים העומדים לרשותו כדי למנוע את המשך הניצול הכלכלי של אותם יזמים אינטרסנטים בתחום הנגישות. אם המטרה היא להפסיק ניצול של עסקים קטנים - בחובת המחוקק לפעול וליצור מנגנון מרתיע אמיתי שימנע את המשך ניצול חוסר תשומת הלב או הידע של העסק הקטן למול אותה יזמות עסקית שמשיאה לעורכי הדין לא מעט כסף".
יש לציין כי בשבוע שעבר הונחה הצעת חוק פרטית על שולחן הכנסת, המחייבת פנייה מוקדמת לבעל העסק או לכל משיב (הגורם כנגדו מןגשת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית -ל.ד) בטרם הגשת תובענה ייצוגית נגדו. הדבר בא לטפל גם בתובענות ייצוגיות בעניין הנגשה באתר.
בדברי ההסבר של הצעת החוק, שיוזמיה הם חברי הכנסת אברהם בצלאל, יונתן מישרקי ששון ששי גואטה ואליהו ברוכי, מצוין כי חוק תובענות ייצוגיות, שחוקק לפני כעשרים שנה, התברר כיעיל ביותר בתחום הגנת הצרכן. אולם, בדברי ההסבר מצוין כי במקרים רבים נוצל החוק לרעה על ידי עורכי דין ותובעים סדרתיים אשר חיפשו עילות תביעה, במטרה להתעשר משכר הטרחה ומהגמול שנפסק לתובעים, כאשר בחלקן מדובר בתביעות סרק, אך למרות זאת הנתבעים מוכנים להתפשר ולהגיע כביכול לפשרה עם התובעים כדי לחסוך התדיינויות ארוכות, וזאת ללא השגת כל תועלת ממשית לטובת הציבור. "בשנים האחרונות, אנו עדים למבול תביעות שעניינם סימון מוצרים או פרסום שלא בהתאם לחוק או לתקן".
בשבוע שעבר התקיים דיון בעניין בוועדת החוקה חוק ומשפט בנושא ניצול לרעה של חוק תובענות ייצוגיות ועושק העסקים. באותו דיון בעל עסק סיפר כי קיבל תביעה ייצוגית, וסיפר כי "באותו הרגע נפלו עליו השמיים. חודש שלם לא שתיתי ולא ישנתי. קיבלתי תביעה בסך 2.5 מיליון שקל בגלל שורה באתר אינטרנט שלא רשמתי. זה נשמע לכם הגיוני?"
