התנגדות מקיר לקיר להצעת משרד האוצר בחוק ההסדרים לספק מענקים להתחדשות עירונית בפריפריה בצורה של הלוואות: שורה של מומחים ומומחיות למדיניות דיור ותכנון מהאקדמיה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ, פורום קו העימות ונציגי ממשל שלחו בשבועות האחרונים התנגדויות ליוגב גרדוס, הממונה על התקציבים באוצר, לגבי ההצעה בתוכנית הכלכלית - לפיה בעלי דירות במיזמי התחדשות עירונית באזורים ללא כדאיות כלכלית יחויבו להחזיר למדינה את סכום הסבסוד שניתן לפרויקטים, אם ימכרו את הנכס.
בשורה התחתונה, מבהירים המתנגדים כי מהלך כזה צפוי להוריד משמעותית את שיעור ההסכמה של בעלי הדירות לקידום פרויקטים כאלה, וכפועל יוצא מיזמי התחדשות עירונית באזורים הנדרשים לכך יבלמו. "משמעות ההצעה כי המדינה תטיל על אוכלוסייה, המתאפיינת בחתך הכנסה נמוך, תשלום חובה בסכום גבוה – מבלי להביא בחשבון את היכולת לשלם ואת הנסיבות האישיות, תוך הגבלה משמעותית של זכות הקניין בדירת המגורים, ללא זכות ערר וללא מנגנון ידוע מראש לקביעת גובה החוב", נכתב בהתנגדות שהוגשה לממונה על התקציבים.
עוד נכתב כי "באופן אבסורדי, החוב צפוי להיות גבוה יותר ככל שמדובר באוכלוסייה במצב כלכלי נמוך יותר – שהרי לקרקע בשווי נמוך יותר יידרש מימון גדול יותר, אותו יידרשו אותם בעלי דירות להחזיר. מעבר לקשיים העקרוניים העולים ממהלך כזה, ברמה המעשית הוא צפוי להוריד משמעותית את שיעור ההסכמה של בעלי דירות לפרויקטים של התחדשות עירונית, ובכך לקדם מטרה הפוכה מזו שלשמה הוצע".
"באופן אבסורדי, החוב צפוי להיות גבוה יותר ככל שמדובר באוכלוסייה במצב כלכלי נמוך יותר – שהרי לקרקע בשווי נמוך יותר יידרש מימון גדול יותר, אותו יידרשו אותם בעלי דירות להחזיר"
על המכתב חתומים פרופ' נטע זיו, מנהלת אקדמית תכנית קרסו הגר באוניברסיטת תל אביב; פרופ' רחל אלתרמן, עמיתת מחקר בכירה במוסד שמואל נאמן, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון; פרופ' נורית אלפסי, ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון בנגב; פרופ' ערן פייטלסון מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית; פרופ' ניר מועלם, ראש המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון; ד"ר רונית לוין שנור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב; פרופ' טלי חתוקה מבית הספר לסביבה ומדעי כדוה"א באוניברסיטת תל אביב; פרופ' דני בן שחר, מנהל מכון אלרוב לחקר הנדל"ן באוניברסיטת תל אביב; פרופ' רוית חננאל מבית הספר למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב; ופרופ' ישי בלנק, דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.
"הצעה שערורייתית"
ההתנגדות נשלחה גם למשרד הבינוי והשיכון ולרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, כאשר גם ברשות להתחדשות עירונית פנו לגרדוס והבהירו כי ברשות מתנגדים להצעה מכל וכל. "הרשות סבורה כי הצעת ההחלטה תפגע קשות במאמצים שמפעילה הרשות בשנים האחרונות לקידום התחדשות עירונית רחבה בערי הפריפריה של ישראל, וזאת דווקא בשלב בו מאמצים אלה נושאים פירות של ממש", כתב מנכ"ל הרשות, אלעזר במברגר.
נזכיר כי כבר בסוף 2023 מיפתה הרשות להתחדשות עירונית מעל 100 מתחמים ב-8 ערים שבהן מתוכננות לקום קרוב ל-40 אלף דירות חדשות במסגרת של פינוי בינוי. מדובר בתוכנית רב שנתית ל-10 שנים בתקציב של כ-10 מיליארד שקל. הצעת האוצר בחוק ההסדרים מבקשת, כאמור, לדרוש מבעלי הדירות המקוריים במתחמים שיעברו התחדשות עירונית לממן את ההלוואה שיקבל היזם לצורך קידום הפרויקט, ולכך מתנגדים ברשות.
פנייה נוספת נעשתה ישירות מצד המומחים מהאקדמיה למשנה ליועמ"ש (אזרחי), כרמית יוליס, בה הם טענו כי לא ניתן יהיה להגדיר דיירים שיתנגדו לקידום פרויקטים של התחדשות עירונית כדיירים סרבנים, על רקע העובדה שההתנגדות נובעת מכך שלא יהיו מעוניינים לקבל את הסבסוד לפרויקט כהלוואה. גם בחוות דעת חריפה של יוליס עצמה היא הציגה התנגדות גורפת להגדרת בעלי הדירות "דיירים סרבנים", ואכן ליוזמת האוצר בנושא הוכנסה הערה הקובעת כי כל לקיחת הלוואה היא וולונטרית, ולכן לא ניתן יהיה לתבוע דייר סרבן במקרים אלה.
גם בפורום קו העימות מתנגדים ליוזמת האוצר וטוענים כי מדובר "בהצעה שערורייתית, צרת ממדים, שלא רואה את האינטרס הלאומי הרחב". במכתב שנשלח לשר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, עם העתקים לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, ואחרים כתב משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות, כי "הצעה שכזו תחסל כל סיכוי למימוש מיזמי מיגון והתחדשות עירונית ותפגע באינטרס הלאומי, שכן דיירים ובעלי נכסים יתנגדו בתוקף לקידום המיזמים בתנאים אלו".
"זה כמו להגיד לזוכי מחיר למשתכן שכשהם מוכרים את הדירה, שיחזירו את הסבסוד למדינה. זה אבסורד וזה יבלום קידום פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה, שגם כך השווי שלהם שואף לאפס"
בשיחה עם ynet אמר ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, כי "ישנה התנגדות גורפת של הרבה מאוד גורמים למהלך. מדובר ביוזמה לפיה היזם יקבל סבסוד, אבל הדייר יצטרך להחזיר אותו. זה כמו להגיד לזוכי מחיר למשתכן שכשהם מוכרים את הדירה, שיחזירו את הסבסוד למדינה. זה אבסורד וזה יבלום קידום פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה, שגם כך השווי שלהם שואף לאפס. תארי לך מצב אחרי המלחמה, שבו אנשים שפונו מבתיהם מעל שנה, ולרוב יש להם בעיות כלכליות לא פשוטות, סוף כל סוף מקבלים דירה חדשה, ואז המדינה באה ואומרת להם להחזיר את הכסף? זה לא נורמלי. בגבעתיים, רמת גן ותל אביב הדיירים משביחים את הדירה שלהם בשני מיליון שקל ולא צריכים להחזיר שקל".
לדבריו, "המהלך הזה יפגע בקידום התחדשות עירונית באזורים שזקוקים לממ"דים ולמיגון מפני רעידות אדמה. יש פה משהו מאוד לא נכון. יש רעיונות טובים יותר, למשל לתת ליזמים תמריץ אחר בצורה של זיכוי במס הכנסה. מדובר בשיטת טקס קרדיט שעובדת היטב במדינות ה-OECD – היזם ישלם פחות מיסים, אבל רשות המיסים לא תאבד את ההכנסות כי היא תקבל גם כך הכנסות ממסי הרכישה והמע"מ עם סיום אכלוס הפרויקט. אולי קרן ההתחדשות העירונית של הרשות הממשלתית מכבידה על תקציב המדינה, אז הרעיון של טקס קרדיט יכול לעבוד כאן".
"האוצר רוצה שהטבע יממן - את מה שמימנו עד עכשיו היזמים"
בתוך כך, החברה להגנת הטבע יצאה היום (ב') בקמפיין ציבורי נגד יוזמה נוספת של האוצר בחוק ההסדרים להקצות מחצית מתקציב הקרן לשטחים פתוחים לטובת קידום הסכמי גג שמיועדים להקמת אלפי יחידות דיור חדשות. "הקרן לשטחים פתוחים מימנה ב-12 השנים האחרונות כ-1,100 פרויקטים בהיקף של כמיליארד וחצי שקל לטובת הציבור בכל רחבי הארץ, בין היתר בהוד השרון, מודיעין-מכבים-רעות, עכו, ראשון לציון, מגדל, באר שבע, אגמון פולג, נחל תנינים, יסוד המעלה, אשדוד, אגם ירוחם, אגמון חפר, מורד הירדן ועוד", מסבירים בחברה להגנת הטבע, "היא נחשבת לאחד הכלים הכלכליים היעילים ביותר לשמירה על השטחים הפתוחים בישראל".
באמצעות המימון של הקרן, עברו שטחים באתרים אלה שיקום אקולוגי, פיתוח והנגשה למטיילים למשפחות ולרוכבי אופניים. בוצעו בהם עבודות שיקום אקולוגי וסביבתי, פיתוח, הסדרת תשתיות לפיתוח אזורי פנאי לציבור, תוך חיזוק המתחמים והנגשתם למטיילים, באמצעות שבילי הליכה, שבילי אופניים, מסלעות, גשרים, ספסלים ופינות ישיבה לפנאי, מצפורים ונקודות תצפית.
"כעת, משרד האוצר, במסגרת חוק ההסדרים המוצע, רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים – האוצר רוצה שיממן מעתה הטבע", אומרים שם. לדברי אסף זנזורי, מנהל תחום התכנון בחברה, "ההחלטה שמקדם משרד האוצר פוגעת בקרן מתפקדת, בעלת תרומה משמעותית לפיתוח סביבתי ונופי בישראל, מהדרום ועד הצפון. הקרן מקדמת פרויקטים מכל הרמות ומאפשרת את הפיתוח והשיקום של שטחים פתוחים משמעותיים, שאין להם מקור תקציב אחר, ויש להם השפעה חוצת גבולות על ציבור רחב ביותר".
זנזורי מוסיף כי "כשנחקק סעיף הקרן, הממשלה והמחוקקים הבינו כי נדרש לפצות את הטבע והשטחים הפתוחים בגין יוזמות הפיתוח, ולהקצות אחוז אחד מהכנסות המדינה מפיתוח הקרקעות - לטובת שימור השטחים הפתוחים הייחודיים, למעננו ולמען הבאים אחרינו. ככל שנדרש תיקון, לאור הגידול באוכלוסייה ושינוי האקלים, ישנו צורך עולה וגובר בשטחים פתוחים גדולים ומתפקדים לצורך הציבור והטבע. לכן הממשלה צריכה להגדיל את התקציב של הקרן ובטח שלא לקצץ אותו".
