בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה דחה לאחרונה אלמנה שהתנגדה לצוואה שערך בעלה המנוח שנה לפני מותו, ובמסגרתה הוריש את כל רכושו לשתי בנותיו מנישואיו הראשונים. היא טענה שהוא היה נתון להשפעה בלתי הוגנת מצידן, אבל השופטת נאוה גדיש קבעה שאין הוכחה למעורבות הבנות באופן שמצדיק את ביטול הצוואה.
בני הזוג היו נשואים אזרחית והבעל הלך לעולמנו לפני שלוש שנים בגיל 57. אחרי מותו הגישו הבנות בקשה לקיום הצוואה ואילו האלמנה הגישה התנגדות לקיומה. היא טענה שאחת הבנות הייתה נוכחת בזמן החתימה על הצוואה והייתה מעורבת בעריכתה, עד כדי שלילת רצונו של המנוח.
היא הוסיפה שהבנות דאגו כי אימן (גרושתו של המנוח) תהיה נוכחת בעת חתימת הצוואה כדי "לפקח" ולוודא שהוא יחתום עליה. הגרושה אף חתמה בעצמה על צוואה במקביל.
מנגד הכחישו הבנות כל מעורבות בעריכת הצוואה או השפעה על קיומה. הן טענו שאביהן ביקש לדאוג להן וזו הסיבה שערך כך את הצוואה. לדבריהן, מערכת היחסים בין אביהן לאלמנתו הייתה מושתתת על ניצול כלכלי מצידה.
השופטת גדיש קבעה כי עדויות עורך הדין שערך את הצוואה ושל העד שהיה נוכח בזמן החתימה היו אמינות. השניים סיפרו שהבנות לא היו בחדר בעת החתימה על הצוואה, אף שייתכן שהגיעו למשרד עם אביהן. הובהר כי אין בעובדה שאחת מהן יצרה את הקשר הראשוני עם משרד עורכי הדין כדי לקבוע שהייתה לה מעורבות פסולה בעריכת הצוואה.
עו"ד יעל ורדצילום: ליהי קלייןבפסק הדין צוין כי העובדה שהגרושה חתמה גם היא על צוואה באותו מעמד אינה פוסלת את צוואת המנוח, שכן היא לא נהנית ממנה. הובהר שלא מתקיימים התנאים שנקבעו בפסיקה להוכחת השפעה בלתי הוגנת: המנוח לא היה תלוי באיש - לא בבנותיו, לא באשתו ולא בחברים. הוא היה אדם עצמאי ופעיל שעבד כנהג מונית, ואף שהיו תקופות שבהן התקשה כלכלית, הוא לא נזקק לסיוע מאחרים. כמו כן, הבנות לא ניתקו או בודדו אותו מסביבתו, אף שניכר כי לא היו מרוצות מהקשר שנוצר בינו לבין אשתו החדשה.
השופטת גם מצאה את הצוואה הגיונית. היא כתבה שזה לא מופרך שהמנוח בחר לערוך צוואה שתבטיח את עתיד בנותיו, שאותן גידל ושעברו לגור איתו לאחר גירושיו מאימן. היא התרשמה מהקשר החם והמיוחד שהיה בין הבנות לאביהן, וציינה כי אף שהקשר של המנוח עם אשתו השנייה היה טוב, אין בעובדה שבחר לקשור את חייו עם אישה אחרת כדי לקבוע שהדבר היה על חשבון אהבתו ודאגתו לבנותיו.
לאור כל זאת דחתה השופטת את ההתנגדות וקיבלה את בקשת הבנות לקיום הצוואה. היא חייבה את האלמנה בהוצאות משפט בסך 50 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ הבנות: עו"ד שי בן דוד
• ב"כ בת הזוג: עו"ד יעקב בדור, עו"ד יוסי קטש
• עו"ד יעל ורד עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
