בנק ישראל מזהיר כי אם יתעצם חוסר הוודאות הקיים סביב השלכות חקיקת הרפורמה המשפטית, לצד אפשרות של המשך העלאות הריבית והאטה הצמיחה בעולם, המערכת הכלכלית בישראל תושפע לרעה כבר בטווח הבינוני. לפי בנק ישראל, רמת הסיכון המאקרו כלכלית עלתה מרמה בינונית-נמוכה לרמה בינונית-גבוהה.
בדוח היציבות הפיננסית החצי-שנתי שפרסם הבוקר בנק ישראל נאמר, כי "בתקופה הנסקרת הושפעה המערכת הפיננסית במשק משני גורמים עיקריים. האחד, המשך ההידוק של המדיניות המוניטרית (העלאות הריבית המתמשכות) והאטת הצמיחה הכלכלית בארץ ובעולם, לצד קשיים במערכת הבנקאות העולמית. והשני, חוסר ודאות סביב ההשלכות של שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט בישראל על תפקודו של המשק ועל המערכת הפיננסית בכללותה". בנק ישראל מזהיר, כי "אם התהליכים האלו - בארץ ובעולם - יתעצמו, הם עלולים לאתגר את המערכת בטווח הבינוני".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
כלכלני בנק ישראל מציינים עם זאת בדוח, כי בסיכום כלל ההתפתחויות במחצית הראשונה של 2023, המערכת הפיננסית המקומית נותרה יציבה. "תרמו לכך האיתנות והיציבות של המערכת הבנקאית וחברות הביטוח, ותפקודן התקין של תשתיות פיננסיות - מערכות התשלומים והסליקה"
עוד קובעים בבנק ישראל, כי "כריות הביטחון שאגרו משקי הבית והתאגידים - בין היתר הודות לתמריצים התקציביים ולהקלה המוניטרית (שכללה גם הורדת ריבית) בתקופת הקורונה - הגבירו את עמידותם בפני זעזועים פוטנציאליים".
כלכלני בנק ישראל ממדגישים בדוח, כי ההידוק המוניטרי, הנדרש בשל האינפלציה המתמשכת, והתמתנות הצמיחה התבטאו בעלייה של מדדי הסיכון - ועמם התמחור - בשוק הנדל"ן ובשווקים הפיננסיים ובעלייה של עלויות האשראי. על רקע זה מתמודדים משקי הבית והעסקים עם הכבדה של נטל החוב וכושר ההחזר של משקי הבית ושל המגזר העסקי נותר איתן. עם זאת, "באשראי העסקי עלה סיכון החברות מענף הבינוי והנדל"ן, שהוא ענף מרכזי מבחינת החשיפות של המערכת הפיננסית".
בנוגע לאזהרות מאי הוודאות סביב שינויי החקיקה, בבנק ישראל מציינים כי זו גרמה לעלייה ניכרת של אי הוודאות במגזר העסקי ובקרוב שחקנים מרכזיים בשווקים הפיננסיים בארץ ובעולם , והשתקפה בהתפתחותו המואצת של הסנטימנט השלילי בשווקים. "בחינה של מכלול מדדי הסיכון מלמדת שאפקט זה היה מובהק ושעוצמתו השתנתה בהתאם להתקדמות בחקיקה", נכתב בדוח
"כך, בחודשים פברואר ומרץ פרמיית הסיכון של המשק עלתה, ערך השקל פוחת בשיעור ניכר ושוק ההון הישראלי רשם ביצועי חסר ביחס לקבוצת מדינות הביקורת. עם תחילתו של תהליך ההידברות וכל עוד תהליכי החקיקה לא קודמו באופן חד צדדי, עוצמת זעזועים אלו פחתה. בסיכומו של דבר, במהלך המחצית הראשונה ירד מדד ת"א 125 ב-2.1%, בעוד שכל מדדי המניות המרכזיים בעולם עלו בחודשים אלו, והשקל פוחת ב-2.7 אחוזים מול הדולר, זאת בעוד הדולר נחלש מול מטבעות אחרים בתקופה זו". בדוח מציינים כי "ההשפעה העודפת של האירועים המקומיים על שער החליפין נאמדת בכ-10%, ותרמה להאצת האינפלציה".
בטווח הבינוני הסיכונים שצויינו בדוח הם "הרעה מתמשכת בסנטימנט ובתרבות העסקית, בתהליך הצמיחה, וכן פגיעה באמון המשקיעים ובאטרקטיביות של המשק. השלכות של תהליכים אלה עלולים להתבטא בירידה ביכולת למשוך השקעות זרות ובפרט השקעות הון-סיכון, בירידה באמינות של קובעי המדיניות, ברגולציית יתר, בהתייקרות של החוב (החיצוני והפנימי), בירידה של זמינות ההון, בחוסר היעילות בהקצאתו ואף בפגיעה פוטנציאלית ביציבות של המערכת הפיננסית".
בדוח מציינים גם את האזהרות של החברות הגדולות לדירוג אשראי, ואת הורדת תחזית הדירוג של מודי'ס מ"חיובי" ל"יציב". "כל שלוש חברות הדירוג התמקדו בהשלכותיה השליליות של החקיקה על תפקוד ועצמאות המוסדות, בהגברת אי הוודאות ופגיעה בשקיפות", נכתב בדוח בנק ישראל, "אך כן הדגישו את כושר העמידות הגבוה של המשק ואת איתנות המערכת הפיננסית".
הדוח מתפרסם בהתאם לנוהג שעל בנק ישראל לפרסם אחת לחצי שנה את מצב היציבות הפיננסית בישראל.
