בית המשפט למשפחה בתל אביב הכריע לאחרונה במקרה שאותו הגדיר ניכור הורי "מדיר מנוחה עד מאוד" בין בנות זוג ואמהות ל-3 שנפרדו זו מזו. השופט ארז שני מינה לקטינים אפוטרופוס לדין ושלח את הצדדים לבדיקת מסוגלות הורית.
התיק הגיע לשופט המוקד בתחילת יולי בעקבות בקשה של אחת הנשים, שממנה עלה כי זוגתה לשעבר מסרבת לאפשר לה לפגוש בבתה. השופט שני ציין בפתח דבריו כי הבעייתיות בתיק חורגת מעבר לבעיות של ניכור הורי "רגיל".
הוא ציין שהנתבעת אמרה במפורש שאינה רוצה שום קשר עם התאומים הקטנים (ילדיה הביולוגים של זוגתה), כי אין לה כלפיהם רגשות אימהיים וכי על רקע הפרידה היא לא מעוניינת בקשר איתם. "למביט מן הצד התשובה היא מזעזעת, שהרי איש לא טוען ששני קטנטנים אלה, עוד לא מלאו להם שנתיים, עוולו בדבר מה כלפי זו שכינתה עצמה בעבר אמא", כתב השופט.
הוא הוסיף כי התובעת העידה בדיון על הקושי לגדל כאם יחידנית תאומים, בעוד הנתבעת אינה מנידה עפעף והיה ברור שאין היא מתכוונת לשאת בנטל.
בפסק הדין הוא ציין שהנורמה החברתית והמשפטית אינה מכבדת התנהגות של הורה הנמלט מחובותיו בשימו את האני שלו במרכז. לדבריו, חוסר יכולתה של הנתבעת להפריד בין יחסיה עם זוגתה לשעבר לבין יחסיה עם התאומים, יוצר ספק חמור באשר להבנתה את המציאות. הוא הוסיף כי הדבר צריך להטיל ספק לא רק ביכולתה ההורית כלפי התאומים, אלא גם על מסוגלותה ביחס לבתה הביולוגית.
עו"ד תומר מורדכי בן לולו"אדם שיש לו את היכולת הנפשית לוותר כלאחר יד על ילדיו, גם אם הם תוצר של צו הורות פסיקתי, מעורר בנו כחברה אי נוחות וספקות לגבי רגשותיו או היעדרם", כתב.
לדברי השופט, התובעת חרדה בצדק לקשר בינה לבין בתה הבכורה. הוא ציין כי בעקבות תלונה שהגישה הנתבעת, לפיה התובעת הכתה את הקטינה, התקיימו המפגשים ביניהן בפיקוח של אם התובעת. ואולם, תסקירי הרווחה מעלים כי על הקטינה הופעלו מניפולציות שונות וכי להתרשמותו אין חשש למסוכנות של התובעת כלפי הילדה.
השופט כתב עוד שלנתבעת יש לא מעט מהקריטריונים המאפיינים הורה מנכר: "יש לה מסוגלות רגשית להתנתק הורית, היא אומרת במפורש שהקטינה אינה של האם הנוספת, הולכות וגוברות ההפרעות לזמני השהות, אנו שומעים את התירוץ 'הקטין אינו רוצה', ומופעל הנשק הידוע – תלונות במשטרה וטענות לאלימות".
בסיכומו של דבר הורה השופט שני על מינוי אפוטרופוס לדין לשלושת הקטינים, הפנה את הצדדים לבדיקת מסוגלות הורית והורה לנתבעת לשלם לתובעת דמי טיפול בסך 1,500 שקל בחודש (בנוסף לדמי מזונות ככל שייפסקו בתביעה נפרדת שהגישה התובעת). במקביל הוא הסיר את הפיקוח והורה לקיים את זמני השהות בין התובעת לבין בתה כסדרם.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד לימור רז-שרביט ועו"ד אלי שרביט
• ב"כ הנתבעת: עו"ד הילה וינטרוב
• עו"ד תומר מורדכי בן לולו עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
