שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי פרסמה אתמול (שני)תזכיר חוק שמטרתו מניעת פגיעה בייבוא המקביל. התיקון לחוק גובש בהובלה מקצועית של רשות התחרות.
מטרתו לאסור על יבואנים ישירים (מורשים) לעשות פעולות שכתוצאה מהן עלולה להיפגע התחרות מצד יבוא מקביל (יבואן לא רשמי או צרכן שמייבא ישירות), או שעיקרן פגיעה בתחרות מיבוא מקביל.
התיקון החדש לחוק יאפשר לממונה על התחרות להטיל עיצומים כספיים בגין הפרה של החוק בסך של עד 8% ממחזור החברה עד לסכום של כ-100 מיליון שקל. נמסר כי "גובה העיצומים הכספיים יחושב בהתאם לנסיבות המקרה, ובעיקרן מידת הפגיעה בתחרות הטמונה בהפרה". כמו כן, ייאסר על יבואנים ישירים לעשות מעשה שכתוצאה ממנו עלול להיפגע ייבוא מקביל ובשל כך עלולה להיפגע גם התחרות בענף.
מדובר במעשה שעיקרו מניעה או הפחתה של התחרות מצד ייבוא מקביל. איסור זה לא מתרכז בהשלכה האפשרית של המעשה על התחרות בענף הרלוונטי, אלא בתכלית המעשה. כלומר, כל מעשה שתכליתו העיקרית היא מניעה או הפחתה של ייבוא מקביל, הוא אסור על פי הצעת החוק.
עד כה היו לממונה סמכויות זמניות להורות לחברה הפוגעת לחדול ממעשיה בלבד. הסמכויות ניתנו לה במסגרת הוראת שעה, שפקעה ביולי 2021.
מה זה יבוא מקביל?
יבואן ישיר נמצא בחוזה מול הספק ומשקיע גם בקידום המותג באמצעות פרסום, יחסי ציבור וקידום מכירות. הוא למעשה "בונה" את מותג הייבוא בישראל. לדוגמא, חברת ש.שסטוביץ היא היבואנית הרשמית של מוצרי קולגייט והיא נמצאת בקשר ישיר עם חברת האם של המותג קולגייט פלמוליב. רוב רשתות השיווק בישראל קונות מוצרי קולגייט מחברת שסטוביץ.
יבואן מקביל אינו קונה את הסחורה ישירות מהיצרן בחו"ל, אלא מביא אותה ארצה בדרכים אחרות, למשל מעודפי מלאי של מפיצים במדינות אחרות, או מרשתות קמעונאיות. דוגמא ליבואן מקביל של מוצרי קולגייט: חברת איינשטיין צור, שמוכרת בין היתר ברשת גוד פארם.
פערי המחירים - בעלי הרשתות המוזלות על הפתרון של יבוא מקביל
(צילום: משי בן עמי)
עוד יבואן מקביל הוא הצרכן. הצרכן הישראלי קונה אונליין מותגים כמו קולגייט, שנמכרים בארץ במחירים גבוהים. למשל צרכנים יכולים לקנות מוצרי קולגייט מאמזון. דרך נוספת: קניית מוצרי צריכה בעת נסיעה לחו"ל והבאתם לישראל במזוודה. בכך, גם הצרכן עוסק בייבוא מקביל שמכונה יבוא ישיר.
בניגוד לייבוא של מותג מתחרה (תחרות בין מותגית) שם התחרות בין המותגים היא לא תמיד על המחיר, אלא לפעמים על העדפות טעם ועל איכות, התחרות מצד הייבוא המקביל היא בעיקר בהיבט התחרות על המחיר.
נסייג ונאמר כי יבואנים מקבילים אמרו ל-ynet כי כמו היבואן הישיר, גם מטרתם היא למכור במחיר הגבוה ביותר שהם יכולים. "היתרון שלי הוא כרגע רק במחיר. ברור שאם יותר רשתות ומקומות היו מוכרים את המוצרים שאני מביא, שהם פופולריים מאוד, ויכולתי להעלות מחיר - הייתי מעלה, אבל כנראה שלא למחיר של היבואן הרשמי שהוא גבוה מדי".
יבואן רשמי אמר ל-ynet: "אני לא אוהב יבוא מקביל כי אני משקיע בפרסום המותג, בקבלת תקנים ואישורים של משרד הבריאות לייבוא הראשוני של כל מוצר ומוצר, ובא מישהו שלא משקיע כלום, ששם ידו על סחורה עלומה, שמי יודע איפה אוחסנה וכמה זמן שכבה. הוא קונה אותה במחיר נמוך מזה שאני קונה ועושה קופה. זאת גם קופה זמנית כי אין לדעת מהיכן יגיע בפעם הבאה המלאי שלו (לחלק מהיבואנים המקבילים יש מקורות קבועים מ.ק)".
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: "מדובר בצעד חשוב במאבק ביוקר המחייה. החוק החדש יעניק לרשות התחרות כלים למניעת פגיעה בייבוא המקביל, למען הגברת התחרות במשק ודאגה לצרכנים הישראלים". הממונה על רשות התחרות, עו"ד מיכל כהן: "התחרות מצד היבוא המקביל היא בעלת חשיבות רבה. הצעת החוק תאפשר לעצור באופן אפקטיבי מעשים של יבואנים ישירים שיש בהם כדי להפחית או למנוע תחרות מצד יבוא מקביל".
