מינהלת תקומה הוציאה אמש (שני) הודעה לפיה קיבוץ חולית חתם על הסכם הדיור של הקהילה בקיבוץ רביבים, זאת במסגרת מתווה פתרונות הדיור הזמניים. אלא שמאחורי ההסכם עומדות טענות קשות מצד תושבי הקיבוץ, חלקם מפונים עדיין לעין גדי וחלקם שוכרים יחידות דיור ברביבים והסביבה, על כך שההתנהלות מולם הייתה דורסנית.
תושבי חולית אכן חתמו על הסכם עם תקומה, ללא מתנגדים, אבל חלקם סיפרו ל-ynet כי הדבר נעשה מתוך לחצים שהופעלו עליהם - ומבלי שהייתה להם ברירה, שכן לדבריהם, במנהלת אמרו להם שאם לא יחתמו מיידית על ההסכם לא יוכלו לקבל מפתחות לקרווילות וכן לא יינתן להם מענק הצטיידות. מהצד השני, החתימה על ההסכם מטרידה חלק מחברי הקיבוץ בגלל שנקבע בו שהחזרה לחולית תהיה בקיץ 2025, ועל כל יום איחור בפינוי הדירה הזמנית ברביבים ישלם כל חבר קנס של 200 שקלים - 6,000 שקלים בחודש. במנהלת אמרו בתגובה, כפי שמפורט מטה, שהפינוי מרביבים יידחה אם לא יהיה ניתן לחזור לקיבוץ. עם זאת, חברי הקיבוץ טוענים כי המנהלת היא זו שתקבע את תאריך החזרה לקיבוץ, בעוד שהפרמטרים לחזרה אינם ברורים.
"מאבדים תקווה"
במכתב שהופץ בקרב חברי הקהילה והסביבה, עליו חתמו עשרות מחברי הקיבוץ, הם טוענים שהמינהלת התנהלה מולם בבריונות בכל הנוגע לחתימה על ההסכם. גורמים במנהלת, מנגד, הכחישו כי הופעלו לחצים על חברי הקיבוץ לחתום על ההסכם.
עוד טענו חלק מהחברים כי המעבר למחנה הזמני ברביבים נדחה שוב ושוב, כאשר כיום התאריך הוא סוף אוגוסט, אך לחלק מהם נמסר שלא יוכלו להיכנס לדיור הזמני עד ספטמבר-אוקטובר, וגם זה לא סופי.
טלי אנושי (38), אם לילדה בת 4, סיפרה כי "אנחנו מרגישים כאילו מתייחסים אלינו בבריונות. רגע לפני כניסה לבתים, כשאנשים יושבים ומחכים במלונות עשרה חודשים, בלי יכולת להשתקם, מחכים להתאחד כקהילה במחנה ברביבים - החתימו אותנו על דברים, הבטיחו לנו הבטחות והורידו עלינו גזרות, וכדי שאנשים יוכלו להיכנס לקרווילות דורשים מאיתנו לחתום על חוזה רגע לפני. זה או להישאר במלון, שזה בלתי אפשרי, או לחתום על משהו ששם אותנו במקום לא טוב".
שיר מתיאס, שאיבדה את שני הוריה, שחר ושלומי, שנרצחו בקיבוץ ב-7 באוקטובר כשהגנו על בנם רותם, אז רק בן 16, עברה בפברואר האחרון לבאר שבע אחרי ששהתה במלון בעין גדי עם הקהילה. שיר חיה עם אחותה שקד בעיר וצפויה לעבור לרביבים בסוף אוגוסט. "יש לי לימודים ואת החיים האישיים, שהם בלגן אחד גדול. הכל היה רחוק אבל מצד שני קרוב", סיפרה על ההכנות למעבר. "כשבאים ואומרים שיש לך בחודש מאי בית, וכל פעם דוחים ודוחים, את מאבדת תקווה. אני ואחותי היינו אמורות לצאת בסוף יוני מהדירה בעיר והיינו צריכות להאריך את החוזה. אני רק מחכה שיגידו לנו 'יש לכן בית'. זה מה שחיכיתי לשמוע. הכל ממשיך להידחות. הכל".
נעמה כוכבני (49), אם לילד בן 11, פונתה מחולית למלון עין גדי. "יש תחושות של ייאוש טוטאלי", סיפרה. "היינו אמורים להיכנס לקרווילות באפריל, ואז זה נדחה למאי, ואז יוני ואז אוגוסט, וכעת יש דחייה נוספת, כשתאריך היעד שלנו עכשיו הוא סוף אוקטובר. חלק מהחברים כבר עברו לקרווילות, אבל שלנו בנגלה האחרונה. כלומר, הבן שלי לא מתחיל את שנת הלימודים. יש משפחות שעברו קרוב לרביבים ושכרו דירות, אבל נגמרת להם השכירות והם צריכים לעזוב".
"הכל נעשה בלחץ ובאיומים"
גלית אופנהיימר, גם היא חתמה על המכתב, אמרה כי "תקומה נותנת מענה לתחנת ביניים, אבל ברמה האישית אנחנו בקהילה שעברה מעברים רבים. עברנו מקיבוץ חולית לערבה, למלון עין גדי, ועכשיו לב"ש. אנחנו אמורים להיכנס למחנה הזמני ברביבים ונעשה זאת, ולאחר מכן נחזור לחולית. אבל אלה המון מעברים. ברמה האישית זה מאוד קשה. וסך הכל אנחנו מבקשים תאריך כניסה לבתים".
נועם מרדכי (45), אב לשניים, אמר כי "ההתנהלות מול תקומה הייתה עקומה. בשיחה הראשונה שלנו איתם אמרנו לנציג 'עדיין לא סיימנו לקבור את האנשים שלנו, דבר איתנו, מה הולך להיות'? אחד מהם אמר שהם צריכים לקבל פרס ישראל על מה שהם עושים. נשארנו מאופקים עד עכשיו. הכל נעשה בלחץ ובאיומים. הסיבה היחידה שהצבענו בעד החתימה על הסכם המעבר לרביבים הייתה שאיימו שלא נקבל את המפתחות לקרווילות. הכל נעשה באווירה של דחיפות, לחץ וכוחניות".
שחר גבעון, אחד מששת התושבים היחידים שנותרו בקיבוץ לצורך השיקום והתחזוקה שלו, אמר כי "המעבר לרביבים הוא לא הסיפור. המינהלת היא זרוע של מינהלת ישראל שקיבלה תפקיד לשקם חבל ארץ שנכבש כולו ע"י אויב אכזרי, שטבח בחברינו ופירק אותנו לחתיכות. בפועל התחושה היא שמדובר בגוף כלכלי ששורת הרווח וההפסד היא הדבר העיקרי שמעניין אותו, ושלא מתקיים שיח אמיתי על הצרכים שלנו ומה יחזיר אותנו הביתה".
גדעון כוכבני, אחד מיוזמי המכתב, סיפר כי "תקומה היא עוד זרוע בירוקרטית שמקשה עלינו. אמרו לנו שבלי לחתום על החוזה לא נוכל לקבל מענק הצטיידות. אנחנו קיבוץ קטן אבל זה כל העולם שלנו. שכחו אותנו ב-7 באוקטובר, והתחושה של החוסר אונים מול המינהלת יותר גרועה מה-7 באוקטובר. הדבר היחיד שביקשנו זה ודאות, אבל אין לנו את זה איתם".
ממינהלת תקומה נמסר בתגובה: "המינהלת קידמה את המענה ואת הפיתוח ברביבים לטובת קהילת חולית ולבקשתה. באתר ברביבים פותחה קרקע והוזמנו מבנים לטובת תושבי חולית שביקשו להגיע לאתר ברביבים בעלות של כ-80 מיליון שקלים. חולית חתמה על חוזה פתרונות הדיור הזמניים כמו כל הקיבוצים האחרים שניתן להם פתרון דיור זמני עד להשלמת עבודות הבנייה בישוב. בכל ההסכמים תנאי לחזרה ליישוב הוא הבנייה מחדש של היישוב. לגבי חולית, נקבע החוזה לשנה. באם תידרש הארכה נוספת, המינהלת תאריך את השהות של הקהילה ברביבים בהתאם להתקדמות הבניה בחולית.
"בהצבעה שהתקיימה אתמול בחולית, ללא מינהלת תקומה, היה רוב מוחלט בעד החתימה על ההסכם ולא היו מתנגדים. היום נחתם החוזה. תושבי חולית יחזרו לקיבוץ רק כאשר יושלמו כלל התנאים לחזרתם ובתוך כך שיקום הישוב ותנאים מוניציפליים נדרשים והיעדר מניעה ביטחונית, תוך תיאום מלא עמם.
"לקיבוץ תינתן הודעה מוקדמת של חודשיים מראש רק כאשר תושלם הבנייה ביישוב וקיבוץ חולית יהיה מוכן וכשיר לקלוט אותם בחזרה. הכניסה לכל פתרון דיור זמני, כמו גם קבלת התקציבים הנלווים, מותנים בחתימה על כתב התחייבות של הפרט ביחס להסכם וכך גם נעשה ב-1,300 יחידות דיור שאוכלסו על ידי המינהלת. הדיירים החלו לקבל היום מפתחות לדירות ועתידים לקבל בימים הקרובים עד 80 אלף שקלים לטובת הצטיידות, בנוסף לתשלומים של ארנונה, ודמי כלכלה לטובת תשלומים נוספים".