הפסידו שוב בערעור: הקנס לרשתות רמי לוי וסופר קופיקס בסך כ-600 אלף שקל שהטיל על הרשת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן יעמוד בעינו - כך עולה מהחלטת בית המשפט המחוזי מרכז שישב בהרכב של שלוש שופטות, לאחר שהרשת ערערה על ההחלטה של בית משפט השלום שלא לבטל אותו.
בית המשפט המחוזי מרכז דן בערעור שהגישה רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה על פסק דין של בית משפט השלום ממאי האחרון. בפסק הדין אישר בית המשפט השלום את החלטת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, אשר הטילה על רשת רמי לוי עיצום כספי בסכום של כ-607 אלף שקל בגין הפרת הוראות של חובת "קמעונאי גדול" לפרסם לציבור את מחירי המצרכים הנמכרים בחנויותיו.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
מהחלטת בית המשפט עולה כי בבדיקות שערכה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן בחנויות של הרשת - הן בחנויות רמי לוי והן בחנויות קופיקס (רמי לוי מחזיקה ב-72% ממניות קופיקס) - במספר תאריכים שונים, התגלה כי הרשת לא פרסמה באינטרנט את קבצי המחירים של 32 סניפים שלה באתר הייעודי, כפי שנדרש בחוק. בנוסף, לא פרסמה את קבצי המבצעים ב-32 סניפים ואת קובץ רשימת הסניפים המלאה. יצוין כי רוב מוחלט של ההפרות מיוחס לסניפי קופיקס, ומיעוטן מיוחס לסניפי רמי לוי.
רשת רמי לוי טענה בין השאר כי יש לבטל או להפחית את העיצום, שכן רוב מוחלט של המחדלים בעטיים הוטלו העיצומים נעשו בחנויות רשת קופיקס ולא בחנויות רשת רמי לוי. עוד נטען כי במועדים שבהם נערכו הביקורות, קופיקס טרם נכללה ברשימת הקמעונאים הגדולים המפורסמת על ידי הרשות, שעליהם חלה חובת הפרסום.
החוק קובע כי על קמעונאי גדול לפרסם לציבור באינטרנט, לגבי כל אחת מחנויותיו בנפרד, את מחירו של כל מצרך הנמכר בחנויותיו. תקנות קידום התחרות בענף המזון (שקיפות מחירים) שהותקנו מכוח החוק מפרטות את חובות הפרסום המוטלות על קמעונאי גדול, ובהן חובת הקמעונאי לפרסם את קובץ חנויות הרשת שלו וכן, בנפרד לגבי כל אחת מחנויותיו, את מחירו של כל מצרך הנמכר בהן.
אין מחלוקת כי המערערת, רשת רמי לוי, היא קמעונאי גדול וכי היא מופיעה ברשימה מאז 2014. המערערת רכשה את השליטה בקופיקס בחודש ספטמבר 2018, וזו האחרונה הוכנסה על ידי הממונה לרשימת הקמעונאים הגדולים רק בחודש מאי 2020.
רמי לוי טענה בפני בית המשפט המחוזי כי לא היה סביר להטיל את העיצום כולו עליה, שכן קופיקס שמתנהלת באופן עצמאי, היא שביצעה את ההפרה, ולא המערערת שמנהלת אותה. עוד טענה כי לו הייתה רשת רמי לוי מחזיקה ב-100% ממניות קופיקס, יתכן שההחלטה להטיל את העיצום רק עליה הייתה סבירה, אולם היא מחזיקה רק בכ-70% מניות קופיקס, וגם ההנהלה של קופיקס נפרדת לחלוטין. משמעות הטלת העיצום על המערערת היא שהיא נאלצת לשאת בכל שקל של העיצום במלואו, שעה שהיא הייתה אמורה לשאת רק ב-70 אגורות ממנו. עוד נטען כי רשת רמי לוי עצמה כמעט ולא ביצעה הפרות, ואף תיקנה ליקויים והפרות קודמות, והיא נענשת על הפרות של רשת חנויות אחרת.
מנגד טענה הרשות באמצעות עו"ד יאמלאק אצ'שמן כי המערערת רמי לוי שולטת בעצמה ובאמצעות חברות אחרות ברשת החנויות קופיקס ולכן עליה מוטלת החובה לקיים את הוראות החוק ביחס לסניפי קופיקס. משלא עשתה כן, הוטל עליה העיצום הכספי.
השופטות מיכל נד''ב, עירית כהן וחנה קיציס, מבית משפט המחוזי, החליטו לדחות הערעור ולחייב את רשת רמי לוי בהוצאות בסך 10 אלף שקל. "אנו דוחות הטענה שהיה מקום להטיל את העיצום הכספי גם על קופיקס... החובה לקיים את הוראות החוק מוטלת על המערערת (רשת רמי לוי-ל.ד) ביחס לסניפי קופיקס והיא אינה מוטלת על קופיקס שכן זו לא הוגדרה באותה עת כ'קמעונאי גדול'. משלא עמדה המערערת בחובה, העיצום הוטל עליה כדין".
עוד קבעו שופטות המחוזי כי "כפי שקבע בית משפט קמא (בית משפט השלום-ל.ד), המערערת (רשת רמי לוי-ל.ד) לא הצביעה על מנגנון ביקורת פנימי למניעת ההפרות החוזרות המלמד על הפנמת הוראות המחוקק. המערערת גם לא טענה ולא הוכיחה שמדובר בכשל נקודתי ומטיעוניה עולה שלסברתה כלל לא חלה עליה החובה לפעול על פי הוראת סעיף 30 בקשר לסניפי קופיקס (סעיף 30 לחוק קובע כי על קמעונאי גדול לפרסם לציבור באינטרנט, לגבי כל אחת מחנויותיו בנפרד את מחירו של כל מצרך הנמכר בחנויותיו – ל.ד)".
