בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה את יזמית הבנייה "ח.א. אנגל אחזקות" לפצות בכ-350 אלף שקל בני זוג המתגוררים בבניין במרכז תל אביב שדייריו חתמו איתה על הסכם תמ"א 38. השופט גד מינא קבע לאחרונה שהחברה – שהעבירה את הפרויקט ליזם אחר - התכחשה להתחייבות כלפי בני הזוג.
ב-2016 חתמה החברה על הסכם לביצוע פרויקט תמ"א מסוג חיזוק מול בעלי הדירות בבניין ברחוב מרמורק בעיר. ב-2020 היא חתמה מול בני הזוג על הסכם שבו התחייבה לשלם להם 300 אלף שקל עקב יצירת מעבר מהמעלית לחדר המדרגות שגורע משטח דירתם.
מיד אחרי החתימה שלחה החברה לכל הדיירים מייל שבו התבקשו לאשר בכתב כי הם מסכימים שהיא תסב את התחייבויותיה על פי הסכם התמ"א ליזם אחר בשם "ר.ב. בצור ירום אחזקות". בהודעה הובהר שהיזם החדש נכנס בנעליה לכל דבר ועניין. למחרת בבוקר נתנו בני הזוג במייל חוזר את הסכמתם להסבת הזכויות.
ביוני 2020 נחתם הסכם המחאת זכויות ליזם החדש שעליו חתמו כל בעלי הדירות בבניין, חברת אנגל והיזם החדש. בין חברת אנגל לבני הזוג התעוררה מחלוקת על גורל הסכם הפיצוי. אנגל טענה כי בחתימה על הסכם ההסבה, שלא כלל את הסבת הסכם הפיצוי ליזם החדש, ההסכם עבר מהעולם. לדבריה, מכיוון שהסכם הפיצוי קבע שהתשלום לבני הזוג יהיה במעמד עלייה לשטח על ידי הקבלן המבצע של פרויקט התמ"א, למעשה התשלום הותנה בכך שהיא זו שתבצע את הפרויקט.
בני הזוג טענו כי אנגל מחויבת להסכם וצריכה לפצות אותם. הם הדגישו כי בשום שלב לא ויתרו על זכותם לקבל פיצוי ואין גם היגיון שיוותרו.
ואכן, השופט גד מינא קבע שהסכם הפיצוי לא פקע. הוא ציין שהסכם ההסבה כלל החרגה שלפיה הצדדים מצהירים שלא יבואו בטענות או דרישות כלפי אנגל, למעט בגין התחייבויות מול מי מיחידי הבעלים שלא במסגרת הסכם ההתקשרות או ההסכמים הפרטניים.
בפסק הדין צוין שמהעדויות עלה שלא היו בעלי דירות אחרים בבניין, מלבד בני הזוג, שהייתה כלפיהם התחייבות של אנגל שלא הוכנסה תחת ההגדרה של ההסכמים הפרטניים שהוסבו ליזם החדש. אנגל, נקבע, לא הצליחה להסביר את מה או את מי באה לשרת אותה החרגה להסכם.
באשר לעמדת החברה שלפיה הסכם הפיצוי היה כפוף לכך שהיא תבצע את הפרויקט, ציין השופט שהיא טענה כי מלבד הסכם ההסבה לא נחתם על ידה כל הסכם מול היזם החדש. עם זאת, בחקירתה הנגדית הסתבר שקיים הסכם נוסף בכתב בינה לבין היזם החדש, שנחתם לפני הסכם ההסבה. הוא ציין כי ככל הנראה, כשאנגל חתמה על הסכם הפיצוי היא כבר התקשרה מול היזם החדש ובכל מקרה הייתה קרובה לכך. הוא הוסיף שאנגל הסתירה את ההסכם, שייתכן שיש בו התייחסות להתחייבותה מול הנתבעים, והדבר פועל לחובתה.
בנסיבות אלה קרסה התזה שבבסיס הטענת המרכזית של אנגל, שלפיה הסכם הפיצוי כפוף לכך שהיא תבצע בעצמה את הפרויקט. השופט הורה לה לשלם לבני הזוג 304,717 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך 40 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד לידור שלוש
• ב"כ הנתבעת: עו"ד דודי פרחיה
• עו"ד יהונתן שפי עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
