בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד בתה לצורך הסדרת יחסי המגורים ביניהן בבית הדו-קומתי השייך לאם. השופטת חני שירה מתחה ביקורת על הבת שלא גילתה רחשי כבוד לאמה, והורתה לה לעבור לקומה התחתונה.
לפני 26 שנה חתמו ההורים על הסכם גירושים שבמסגרתו נקבע שהאם תגור בקומה העליונה של הבית והאב בקומה התחתונה. בנוסף הם הקצו לבתם חלק מהקומה העליונה לצורך מגוריה לצד אימה, במטרה להקל עליה לחסוך לדירה משלה. בהמשך עברה הבת לגור שם עם משפחתה.
לימים הלך האב לעולמו ואשתו לשעבר ביקשה מבתה שתעבור לקומה התחתונה. הבת סירבה ומכאן התביעה שהגישה האם לבית המשפט ביוני 2021. האם טענה באמצעות עוה"ד רעות שדה וחיים אוחיון שלאחר מות הגרוש שלה סילקה אותה בתה מהקומה העליונה והוציאה משם את חפציה. לדבריה, היא הסכימה לתת לבתה לגור בחלק מהאגף העליון עם משפחתה מטעמי חסכון בלבד. האם התנגדה נחרצות לגרסת בתה שטענה שהיא הבעלים של הקומה העליונה, ועתרה לחזור ולגור שם.
מנגד טענה הבת באמצעות עו"ד יניב הלוי שההורים הסכימו להעניק לה ולמשפחתה בעלות בנכס. לדבריה, הקומה התחתונה אינה מספיקה למגורים שלה ושל משפחתה, והאם מוזמנת לגור בה או להשכיר אותה אם היא רוצה.
השופטת חני שירה הבהירה כי האם מעולם לא ויתרה על זכויותיה בבית. היא נותרה בעלים של מחצית ממנו ואין בהסכמתה שבתה תגור אצלה משום הענקת זכויות יתר לבת. יתרה מכך, כתבה, הבת אישרה בחקירתה כי הוריה הרשו לה לגור אצלם בחינם רק מטעמי חסכון לדירה ולא מתוך מטרה להקנות לה זכויות בנכס.
ואולם, צוין בפסק הדין, "התהפכו להן היוצרות" במובן זה שהבת הפכה את עצמה בעיניה לבעלים של רוב חלקי הבית. כך, כשנשאלה בחקירתה אם אימה יכולה לגור עמה בקומה העליונה, השיבה כי "זו לא הקומה שלה" וכי "אין לי בעיה שתבוא לבקר". היא אף העידה ש"נתנה" לאימה לבשל לילדיה ולהיות עמם על מנת שלא תשכב סתם במיטתה.
השופטת ציינה כי מהראיות עולה שהאם היא זו שהרשתה לבתה לגור לצדה ולא להיפך. בהתייחס לטענת הבת שלפיה אימה עזבה לפרקים את הבית, הודגש כי בעלים של נכס רשאי לעשות בו כרצונו, ואין בעצם עזיבתו משום ביטול הבעלות.
השופטת מתחה ביקורת קשה על הבת וכתבה שבמקום לכבד את אימה כפי שהיא מצווה, להודות לה על שנים רבות של מגורים בחינם בביתה, ולקבל בתודה את הצעתה לגור בקומה התחתונה – היא בחרה לנהוג כלפיה בחוסר כבוד ולמנוע ממנה להשתמש בביתה כרצונה. היא חייבה את הבת לעבור לקומה התחתונה תוך 20 יום, ולשלם לאימה הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד רעות שדה, עו"ד חיים אוחיון
• ב"כ הנתבעת: עו"ד יניב הלוי
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
