משקל יתר אצל ילדים, ואף יותר מכך - השמנה, נחשבת למחלה כרונית, השכיחה ביותר בעולם המערבי ובשנים האחרונות ישנה עלייה בשכיחות התופעה גם בישראל. אם לשפוט לפי דו"ח שפרסם ארגון הבריאות העולמי לפני מספר שנים - ישראל תופסת בו את המקום הראשון, המפוקפק, מכל מדינות אירופה בנושא השמנת ילדים. לפי הדו"ח, כ־12.6% מילדי ישראל סובלים מהשמנת יתר ובמילים אחרות: כמיליון ילדים בארץ הם בעלי משקל עודף!
חשוב להבין כי השמנת יתר אצל ילדים עלולה להזיק לבריאותם, לדימוי הגוף ולביטחון העצמי שלהם, אבל יתרה מזאת: מדובר במחלה אשר במרבית המקרים תמשיך אל תוך הבגרות, על כל הסיבוכים המשתמעים מכך.
לשאלה מדוע ילד אחד אוכל ונשאר רזה ואילו חברו שמן ישנם מספר הסברים. בראש ובראשונה מדובר בגנטיקה. השמנת יתר נוטה לעבור בתורשה במשפחה. אבל גם אורח חיים לא בריא והרגלי תזונה לא נכונים, כולל גם היעדר פעילות גופנית, עלולים לתרום לה.
בעידן הדיגיטלי ישנה סיבה נוספת שתורמת לעודף המשקל אצל הילדים: הסמארטפונים והמסכים שהפכו לג'אנק פוד החדש. בדיוק כמו המזון המהיר שהילדים אוהבים: פיצה או המבורגר, צ'יפס מתובלים בהמון קטשופ וקולה. הרבה קולה. על ירקות ופירות אין כמעט על מה לדבר, גם לא על שתיית מים. הילדים בעידן הנוכחי מעדיפים את הבילוי מול המסכים על פני כמעט כל פעילות. הם יוצאים פחות מהבית, עושים פחות פעילות גופנית, אוכלים אוכל מיותר ולא מסודר, ישנים מאוחר - ומעלים במשקל!
על כל אלה יש להוסיף את תקופת מגפת הקורונה. מצד אחד הבהלה והחשש מהמגפה העלו באופן משמעותי את מפלס האכילה הרגשית בקרב הילדים, הן כתוצאה ממתח ולחץ במדינה כולה והן בשל החיים שהתהפכו על הילדים בבת אחת. הסגרים, הבידוד, הניתוק מהחברים והלמידה מרחוק - גרמו להם לשבת בבתים במשך שעות רבות מול המסכים במקום לצאת ולשחק ולהזיז את הגוף, והביאו להשלכות קשות על בריאותם ולעליית מקרי ההשמנה. המצב חמור אף יותר בקרב ילדים ובני נוער, שנאבקו בהשמנה עוד לפני פרוץ המגפה, משום שהשהות בבית והבידוד הקשו עליהם עוד יותר לשמור על הרגלי חיים בריאים.
ההשפעה על הבריאות
במשרד הבריאות עוקבים בעשור האחרון בדאגה אחרי מגפת ההשמנה. בסקר שערך המשרד בשנים 2016-2015 בקרב תינוקות בגילים שנתיים עד 11 שנים, התברר כי 9% מהילדים נושאים משקל עודף ו־7.5% נוספים סובלים מהשמנה. בכיתות הגבוהות המצב חמור אף יותר: בכיתות ז’־י”ב - 19.5% מהתלמידים הוגדרו כבעלי עודף משקל ו־10.7% נוספים עם השמנה. ועוד לא דיברנו על העלייה בנתונים הללו בתקופת הקורונה.
מדוע השמנה נחשבת מסוכנת מבחינה בריאותית? שימו לב: מחקרים מצאו כי ילדים שמנים סובלים יותר מהאסתמה שלהם (כלומר מבעיות נשימה), מסוכרת סוג 2 (סוכרת של מבוגרים) וכיום ההשמנה אף מאובחנת יותר ויותר בילדים, מאשר כבד שומני ואפילו מגורמי סיכון למחלות לב, לרבות יתר לחץ דם, שומנים בדם והתקשות של כלי הדם.
פן נוסף של השמנה בילדות נעוץ בכך שהיא עלולה להוביל גם להפרעות גדילה שונות. לדברי המומחים, התופעה נקשרה גם לסיכון מוגבר להתבגרות מינית מוקדמת, לקידום בהזדקנות העצמות ואף לפגיעה בצמיחה לגובה. כמו כן השמנה מעלה את הסיכון למחלות מפרקים.
ומה באשר לסיכונים בעתיד? המחקרים מצביעים על נתון מפחיד, שלפיו כ־82% מהילדים שסבלו מהשמנת יתר בילדותם, המשיכו לסבול מהשמנה גם בבגרותם. כך נמצא, כי לאנשים שמנים מילדות יש סיכון גבוה פי 5.4 לפתח סוכרת (סוג 2), סיכון גבוה פי 2.7 לפתח יתר לחץ דם וסיכון גבוה פי 1.7 לפתח טרשת עורקים - מאנשים שהיו במשקל תקין לאורך חייהם.
לצד הנתונים המדאיגים הללו ישנה גם נקודת אור שכדאי להרחיב עליה את הדעת: אנשים שהיו ילדים שמנים ורזו - הצליחו להימנע מהסיכון המוגבר למחלות המוזכרות.
ההשלכות החברתיות על הילדים
בעידן שלנו, המקדש את הנוכחות ברשתות החברתיות: טיקטוק, אינסטגרם, פייסבוק ועוד, לא נעים בכלל להיות ילד שמן.
השמנת היתר גורמת לקשיים נפשיים, רגשיים וחברתיים אצל ילדים ובני נוער, לבעיות בדימוי גוף ולהפרעות אכילה. ילדים עם השמנת יתר מבודדים יותר מבחינה חברתית. הם נחשבים לעצלנים ובעלי אינטליגנציה נמוכה יותר. בהתאמה הם סובלים מהערכה עצמית נמוכה. בעבודת מחקר שבדקה את איכות החיים של ילדים עם השמנת יתר במרפאה להשמנה בישראל נמצא, כי לילדים עם השמנת יתר יש ירידה באיכות חיים בהשוואה לילדים עם משקל תקין. ההשפעה ניכרת בעיקר בתחום הפיזי, החברתי ובבית הספר. מחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ופורסם בכתב העת “PEDIATRICS” מצביע על כך שילדים ובני נוער בעלי עודף משקל סובלים מהצקות יותר בהשוואה לתלמידים רזים. המחקר שבדק מעל 800 ילדים בנים ובנות בכיתות ג', ה' ו־ו' מצא, כי ילדים שמנים סבלו מהצקות, הפחדות והטרדות מצד בני כיתתם הרזים בשיעור גבוה בכ־60% בהשוואה לשיעור ההצקות כלפי תלמידים שלא סבלו מעודף משקל.
בארץ המצב לא שונה. מחקר שנערך בעבר ב"שיבא" והוצג בכנס העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה בהשתתפות 77 ילדים שמנים שטופלו במרפאת השמנה - העלה ממצאים מדאיגים על אודות אותם ילדים.
החוקרים גילו כי כמעט מחצית מהילדים (כ־48%) היו בטיפול נפשי לפני שהגיעו למרפאה, ויותר ממחציתם (53%) עברו בחייהם טרגדיות, כמו מוות, מחלות קשות וגירושין שתרמו לעלייה במשקלם. נוסף על כך מרבית הילדים (כ־59%) דיווחו כי הם דחויים מבחינה חברתית, ו־43% מהם דיווחו על הערכה עצמית נמוכה.
נתון מדאיג אחר גילה, כי אחוז הבעיות ההתנהגותיות והחריגות בקרב ילדים שמנים עולה בשיעור פרופורציונלי עם מידת ההשמנה. 8% בלבד מהילדים שסבלו מהשמנת יתר, סבלו גם מבעיות משמעת. לעומתם, בקרב הילדים שסבלו מהשמנת יתר קיצונית (מדד מסת גוף של 35 ומעלה) שיעור הסובלים מבעיות משמעת כבר זינק לכדי 38%.
עורכי המחקר גם גילו כי 14% מהילדים שסבלו מהשמנת יתר, סבלו מהתנהגויות חריגות ("פסיכו־פתולוגיות"), שכללו מחשבות מאגיות, הסתגרות והשתתפות בטקסי טיהור. גם השיעור הזה זינק בקרב הסובלים מהשמנת יתר קיצונית והגיע ל־46%.
עוד נמצא, כי ילדים שמנים הם גם חסרי סבלנות. 51% מהילדים השמנים דיווחו כי הם זקוקים לסיפוקים מיידיים, לעומת 83% מהילדים הסובלים מהשמנת יתר קיצונית. ל־14% מהילדים השמנים יש מחשבות או התנהגות אובדנית, לעומת 33% מהילדים שסבלו מהשמנת יתר קיצונית.
שמירה על אורח חיים בריא
אז מה עושים? - המומחים טוענים כי הפתרון הטוב ביותר נגד עודף משקל אצל ילדים הוא במניעתו. אחת מהדרכים היעילות להתמודד עם ההשמנה בקרב ילדים ומתבגרים היא בדיקת ה־BMI שלהם במשך השנים, אשר מאפשרת לגלות את ההשמנה כבר בתחילתה ולטפל בה מגיל צעיר.
ההמלצה השנייה היא לאמץ אורח חיים בריא של כל בני הבית וזה אומר לשנות את כללי המשחק.
עודדו את הילדים לעשות פעילות גופנית בבית, או בחוץ.
צמצמו את כמות החטיפים והממתקים בבית.
הפרידו בין אוכל - לפינוק, בין אוכל - לפיצוי ובין אוכל - לתעסוקה במצבי שעמום.
מנעו מהילד אכילה רגשית. הוא עצוב? משועמם? ומחפש תעסוקה במקרר? עצרו אותו ונסו להבין מה עובר עליו, והציעו לו תעסוקה, כמו קריאת ספר, רכיבה על אופניים או להזמין חבר.
היו מודל לחיקוי, עשו בעצמכם את הדברים הנכונים.
חזקו את דימוי הגוף שלו והדגישו את יתרונותיו וכישוריו האחרים.
אמצו הרגלי אכילה אחידים לכל המשפחה.
אפשרו לילד להחליט האם הוא רעב או שבע, מה מתחשק לו לאכול מהמבחר הקיים ומה טעים לו או לא.
למדו אותו לדחות סיפוקים. זכותו לדרוש וזכותכם לבחור לאיזה בקשה להיעתר או איזו בקשה לדחות.
ולסיום: לכו לטיפול בעצמכם כדי לדעת כיצד להתמודד עם הקושי שלו.
קבלו את 10 ההמלצות של המומחים:
1. עודדו את הילדים לעשות פעילות גופנית בבית, או בחוץ.
2. צמצמו את כמות החטיפים והממתקים בבית.
3. הפרידו בין אוכל - לפינוק, בין אוכל -לפיצוי ובין אוכל - לתעסוקה במצבי שעמום.
4. מנעו מהילד אכילה רגשית. הוא עצוב? משועמם? ומחפש תעסוקה במקרר?
עצרו אותו ונסו להבין מה עובר עליו, והציעו לו תעסוקה, כמו קריאת ספר, רכיבה על אופניים או להזמין חבר.
5. היו מודל לחיקוי, עשו בעצמכם את הדברים הנכונים.
6. חזקו את דימוי הגוף שלו והדגישו את יתרונותיו וכישוריו האחרים.
7. אמצו הרגלי אכילה אחידים לכל המשפחה.
8. אפשרו לילד להחליט האם הוא רעב או שבע, מה מתחשק לו לאכול מהמבחר הקיים ומה טעים לו או לא.
9. למדו אותו לדחות סיפוקים. זכותו לדרוש וזכותכם לבחור לאיזה בקשה להיעתר או איזו בקשה לדחות.
10. ולסיום: לכו לטיפול בעצמכם כדי לדעת כיצד להתמודד עם הקושי שלו.
שימו לב: מחקרים מצאו כי ילדים בעלי עודף משקל סובלים יותר מהאסתמה שלהם (כלומר מבעיות נשימה) ומסוכרת סוג 2 (סוכרת של מבוגרים)
