בית המשפט למשפחה באשדוד קיבל לאחרונה תביעה של גבר לביטול הענקת דירתו לבתו הבכורה במתנה, אחרי שהודה שכוונתו הייתה לחמוק ממס רכישה על דירה שנייה. השופט עפרה גיא קבעה שחצי מהדירה תחזור לבעלותו ושהעתק מפסק הדין יועבר לשלטונות המס.
לפני כשני עשורים חתמו ההורים על שטר מכר ללא תמורה, שלפיו הם מעבירים את הבעלות בדירתם על שם בתם הבכורה, שהייתה אז בת 18. ארבע שנים לאחר מכן הם התגרשו ובינואר 2022 הוגשה התביעה לבית המשפט, שבה סיפר האב שרקח את המתנה בעצת גרושתו על מנת לחמוק ממס רכישה של כ-90 אלף שקל על דירה נוספת שקנו באותה תקופה.
הוא סיפר כי הסכים לתת צ'אנס נוסף לנישואיו אף שאשתו בגדה בו עם בחור צעיר ואף נכנסה ממנו להיריון. הוא טען שיכולותיו הכלכליות מוגבלות ובשום שלב לא הייתה לו כוונה לספק לבתו דירה "על חשבון הברון". לדבריו – גרושתו, בתו והוא הבינו שמדובר בהעברה זמנית בלבד שתכליתה הימנעות מתשלום מס גבוה, ולכן מוצדק להחזיר את הגלגל לאחור ולרשום אותו כבעלי חצי מהדירה.
אלא שהאם והבת טענו מנגד שהדירה ניתנה לבת במתנה בשל רצון ההורים להבטיח את עתידה הכלכלי. לדבריהן, האב היה אלים כלפיהן ואף ריצה בשל כך מאסר. לשיטתן הוא הגיש את התביעה מתוך יצר נקמנות, מה גם שהמתנה הושלמה עם רישומה בטאבו ואין אפשרות לבטלה.
אבל השופטת גיא האמינה לאב שכוונתו בעסקת המתנה הייתה, הלכה למעשה, לחמוק מתשלום מס רכישה עבור דירה שנייה. תמיכה למסקנה זו נמצאה במצבה הכלכלי הממוצע של המשפחה, שלא מספק היגיון לבחירת ההורים להיפטר סתם כך מנכס נדל"ן בעל ערך.
"בנסיבות שבפנינו", כתבה, "קשה לבסס חזקת מתנה לגבי אדם שלא רק שאינו נחשב לאדם אמיד, אלא ההיפך הוא הנכון. התובע תואר ע"י האישה כבטלן האוסף גרוטאות והשניים אף טענו כי נטלו הלוואות בסכומים לא מבוטלים לצורך רכישת הדירה הנוספת".
בפסק הדין צוין שאינדיקציה נוספת לכך שלא מדובר במתנה אמיתית נעוצה ביחסים העכורים בין בני המשפחה, ששיאם בעונש מאסר שנגזר על האב עקב אירוע אלימות. השופטת ביקרה את טענות האם ובתה על כך שמצד אחד הן אכלו מהתובע מרורים והאשימו אותו בבטלנות וב"רביצה ממושכת מול הטלוויזיה", ומצד שני תיארו אידיליה משפחתית שבמסגרתה הוא בחר כביכול לתת לבתו את המתנה יקרת הערך.
יתרה מכך, העובדה שאחרי מתן ה"מתנה" הושכרה הדירה מבלי שדמי השכירות הגיעו לידי הבת – מוכיחה אף היא שמדובר בחוזה למראית עין הנעדר תוקף משפטי.
לפיכך קיבלה השופטת את התביעה. היא קבעה שחצי מהדירה תועבר לבעלות האב, ובתוך כך הורתה שהעתק מפסק הדין יועבר לאגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, על מנת שיבחן את הצורך בתשלום מס רכישה. האם ובתה חויבו לשלם לאב הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האיש: עו"ד אלי אביב
• ב"כ האישה: עו"ד שרית ישר
• ב"כ הבת: עו"ד איילת קריספל
• עו"ד דורית בן אברהם עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין