בקבוק האוזו עמד במרכז השולחן הערוך למשעי, סביבו התיישבו האחים רן (72) ויוסי (65) הימן, חקלאים מוותיקי נס ציונה, ואייל בן דוד, בכינויו "בנדה" (64), מכרמי יוסף. בין נשנוש התקרובות ללגימת האוזו, העבירו השלושה זכרונות מהפלגתם המשותפת על הספינה Fantasea, שממנה חזרו לאחרונה. נזכרו, הזכירו, פירשו, צחקו, גם התווכחו קלות, ובעיקר יצקו תוכן למונח: "אחוות גברים".
"תמיד רציתי להפליג", מתחיל את סיפורו רן. "כשבתנו הבכורה היתה בת שנתיים, הפלגנו, רעייתי, מאיה, ואני, ליוון עם חברים. עגנו באחד מהאיים וטיילנו על הרציף. פתאם התקרבה למזח יאכטה עם מפרשים. הסתכלתי עליה ואמרתי למאיה, שיגיע יום ואכנס למקום הזה עם ספינה שלי".
וזה קרה.
"נכון. היינו אז עדיין זוג צעיר וחסר אמצעים, אבל היה בי רצון, ואני אדם שמממש את רצונותיו".
בעשרות השנים שעברו מאז ועד היום, המשיך הימן בעבודתו כחקלאי וכמומחה לגידול ענבי מאכל, אבל לא ויתר על הרצון. לאחר שנפצע במלחמת יום כיפור, החליט שהוא הופך את הרצון למציאות ורכש את הסירה הראשונה שלו עם שותפים. בסוף שנות ה־90 החל לשוט, מאז צבר אינספור שעות על הים, בספינות שונות, תוך שהוא לומד ומעמיק בלימוד ההיסטוריה של הים. החוויות שצבר והסיפורים יכולים לאכלס ספרים עבי כרס. בממוצע הוא מעביר בין חודש וחצי לחודשיים על הספינה בים, יש שנים שגם יותר. "כשהייתי שכיר, זה היה יותר מסובך. מאז הפכתי לעצמאי, אני יכול לבחור את דרך החיים שלי", הוא מסביר.
לא עסק זול להחזיק ספינה כזאת.
"לכן, כעיקרון, שותפות זה מצוין, גם בהיבט הכספי. אומנם לא עסק זול, אבל כשמסתכלים על מחיר של יאכטות, שהן פחות מ־40 רגל (כ־12 מטר אורך, י.ו.), הוא בהחלט סביר עבור אדם ממוצע. יש יאכטות פרטיות של אנשים אמידים, שהן גדולות ומפנקות, אבל אנחנו לא שם. כששואלים אותי, אני אומר, שאם לא משתמשים בספינה לפחות חודש וחצי בשנה – אין טעם לקנות, רצוי לשכור".
שלושת האחים לבית הימן: רן, דודי ויוסי, הם סקיפרים, אוהבי ויורדי ים זה שנים. הבכור, רן, ידוע כ"משוגע לדבר", וגם רעייתו, מאיה, נשבתה בקסם, עשתה קורס סקיפריות ומפליגה תכופות. בן דוד, לעומתם, גילה את הקסם רק לאחרונה. עבורו, זו היתה הפעם הראשונה שבה הפליג למסע ימי. הוא טייס מסוקים ומפקד טייסת לשעבר בחיל האוויר. לאחר שפרש מצה"ל, פעל כמה שנים בתחום העסקי באמריקה הלטינית, בתעשייה ביטחונית ישראלית, עבודה שממנה פרש לפני כחצי שנה.
מתחילים את החיים מחדש לאחר הפנסיה?
"לגמרי", הוא משיב בלי היסוס. "אני נהנה מחיי פנסיה פעילים ומלאי עשייה בתחומים שונים, וכמי שאוהב טבע והרפתקאות, החלטתי להצטרף לשיט המשותף של האחים הימן".
לפי התכנון המקורי, ההפלגה היתה אמורה לצאת לדרך באפריל 2020, ותוכננה להיות קצרה יותר ועם יותר משתתפים. אלא שאז הגיעה הקורונה, יוון נסגרה, והמסע נדחה שוב ושוב. ביוני האחרון יצאו שלושה לדרך, רן, יוסי ואייל, שהחליטו שאורך המסע יהיה ארבעה שבועות. "אפשר לצאת מהארץ בספינה", מסביר הימן, "אנחנו העדפנו להגיע לספינה שלי, שעוגנת ביוון, בטיסה".
כשהגיעו לאתונה, פגשו את Fantasea, שבבעלות ההימנים. "בשבוע הראשון היינו רק שלושתנו", משחזר בן דוד. "המשימה בשבוע הזה היתה להוריד את הספינה למים. אחר כך התחילה ההפלגה. בשבוע השני הצטרף אליהם החבר עופר, בשבוע השלישי - החבר ארנון, ובשבוע האחרון - האח האמצעי לבית הימן, דודי. בשבוע האחרון היו על הספינה שלושת האחים ואני, הם הסכימו לזה", הוא מדגיש בחיוך. "בקורפו, היעד הסופי של המסע, נפרדו, וכל אחד חזר לישראל בדרכו ובזמנו".
"חשוב שיהיה מפקד לספינה, זה שיש לו סמכות עליונה"
יש פה טייס ויש סקיפרים מנוסים. אז מי הקפטן?
"פה יש לנו ויכוח", משיב יוסי לשאלתי התמימה, שלא כוונה להיות סוג של פצצה בחדר. "לפי הגדרה מסוימת, כל סקיפר נקרא קפטן. אחי, רן, לא מסכים לזה".
"נכון, כי קפטן זה על מטוס או על אונייה, אנחנו סקיפרים על הים", פוסק רן. "כן חשוב שיהיה מפקד לספינה, זה שיש לו סמכות עליונה. יש מצבים מסוימים, שרק אחד יכול לקבל בהם החלטות, שפתאם מבין שצריך לחתוך. צריך להבין את הסיטואציה ולהיות בה, כדי להתחבר למה שאני אומר. עד היום אני מקבל החלטות בנושאים שקשורים בהשטת הספינה, אבל גם בשיחות, שעלולות להגיע, בעיניי, למקום לא טוב, למשל על פוליטיקה. ברור לי שההחלטות צריכות להיות לטובת כולנו".
ואם צפות התנגדויות?
"אז אני מבהיר, שאני הוא הבעלים והקפטן, ועכשיו מתנהלים בצורה מסוימת", הוא משיב בחיוך.
יש לסייג. חופשה על יאכטה נשמעת חופשה אולטימטיבית, והיא אכן כזו, אלא שחלק מההצלחה וההנאה תלוי בסדר יום קבוע ומוקפד ובקיום כללים ברורים ואחידים. למשל, מספרים השלושה, יש שמשכימים קום, כמו בן דוד, ויש שאוהבים לישון עד מאוחר, כמו רן הימן. מראש ברור, הם מבהירים, שהמשכימים ישמרו על שקט מוחלט, עד שכולם מתעוררים.
מתעוררים. ואז מה סדר היום?
"כל ערב מקבלים החלטה לגבי השיוט של מחר. במהלך היום שטים, עד שמגיעים לנקודות עגינה שסומנה במפה. יורדים לחוף, מסיירים במפרצים ובמקומות קסומים, חוזרים לספינה וממשיכים".
הם גם השתתפו בחיי הלילה במקומות שאליהם הגיעו, ולרגע גם לא מפסיקים להתלהב מהצלילות והשחייה במי הטורקיז. "בכל בוקר ב־11:00 היה לנו "Happy hour", מספר יוסי, "בנדה היה מכין לנו מטעמים. הוא שף אמיתי. שלוש ארוחות ביום". קפה, אוזו, ספרים טובים ומוזיקה קלאסית היו חלק בלתי נפרד מכל יום, לצד שיחות גבריות לתוך הלילה, על חלקן ייאמר, שמה שהיה על הסיפון של Fantasea – יישאר שם. כן, הם גם נתקלו בים סוער, וכמובן, התגברו עליו. כשהם מרימים כוסית של אוזו, הם מצטטים משפט של יורדי הים: "שלא נשתה מים מלוחים ולא נדבר עם מושטים", וצוחקים שוב ושוב מבדיחות משותפות.
כמה סחפתם, עד היום, לתחביב ולאורח החיים הזה?
"90% מהאוכלוסיה לא מרגישים טוב על הים", משיב רן. "כדי להתחבר לים כדרך חיים, צריך אופי ותשוקה. מה שכן, אם רוצים ומצליחים בכך, יש לתחביב הזה ערך משפחתי. הפלגה משותפת עם הילדים והנכדים היא גיבוש משפחתי נפלא. את אחת מבנותיי לקחתי להפלגה בסיום לימודיה התיכוניים, עם בת אחרת הפלגתי כשהשתחררה מהצבא. היינו עשרה ימים יחד, רק היא ואני. הכרתי פתאם בחורה לגמרי אחרת. גיליתי מה היא אוהבת לקרוא, איך היא מתייחסת לחיים. את יום ההולדת ה־70 שלי בחרנו לערוך עם כל הילדים והנכדים על ספינה".
באותה מידה זה יכול להוביל לפיצוץ. בין חברים או בתוך המשפחה. הרגשתם את זה?
"יש סיפורים על חברים שהפסיקו לדבר אחרי הפלגה משותפת, ועל זוגות שהתגרשו", משיב רן. "הרי אי אפשר להגיד פה, 'אני ברוגז' ולהיעלם ליום־יומיים. מנגד יש סיפורים נפלאים על הפלגות, שחיברו זוגות, חברים ומשפחות".
"אנחנו שלושה אחים, כל אחד שונה לגמרי. אנחנו יכולים להתווכח ולא להסכים בנושאים מסוימים, אבל החיבור בינינו מטורף", מדגיש יוסי.
"זה לא מובן מאליו ששלושה גברים מפליגים חודש ביחד וחוזרים בשלום", מסכם בן דוד בחיוך. "במקרה שלנו פיתחנו תרבות משלנו, והמסע הסתיים מדהים. כמי שאינו חלק מהמשפחה, חוויתי גם כמה רגעים פחות נוחים, בעיקר בשבוע האחרון, כשעל הספינה היו שלושת האחים, שהחיבור ביניהם יוצא דופן ומרתק. ברגעים האלו יעל, רעייתי, ומאיה, חיזקו אותי", הוא מחייך, כשהוא רואה את עיני האחים נפערות, כשהנשים, שמסבות גם הן לשולחן, מהנהנות. "כשקוראים את החמשירים שכתבתי, כחלק משיחת הסיכום שלנו, אפשר להבין איזו זכות נפלה בחלקי להיות איתם במסע הזה".
"שנרים עוד אוזו לחיי החברות וההפלגה הבאה"? שואל רן. התשובה – ברורה מאליה.
מילון מונחים
יותר ויותר אנשים, זוגות ומשפחות, נשאבים לטרנד של שיט על ספינה. מה ההבדל בין יאכטה לגולט, ומיהו סקיפר? עושים סדר במושגים
יאכטה: סירה או ספינה. מקור המילה בהולנדית עתיקה: Jaghtschip, ספינת מרדפים. בהולנדית החדשה שונה הכתיב לצורה Jacht (יאכט). אורכן של רוב היאכטות הפרטיות נע בין 7 ל־14 מטרים, ויש להבחין גם בין יאכטת מפרשים ליאכטה מנועית. החוק בישראל מבחין בין סירה (עד 7 מטרים אורך), לספינה (עד 24 מטר), לאונייה (מעל 24 מטר). יש יאכטות להנאה ויש לשימושים מסחריים.
פלוטילות: טיולי יאכטות מאורגנים.
גולט: ספינת עץ, שמוצאה בטורקיה. גולטים נבנים בעבודת יד באופן פרטני, כך שאין גולט אחד דומה לאחר. שיט גולטים מגיע עם צוות של שלושה אנשים לפחות, בהם הקפטן, ולא ניתן לצאת להפלגה בגולטים באופן עצמאי.
סקיפר: קברניט של ספינה קטנה, לרוב של ספינת דיג או של יאכטה. כדי להיות סקיפר בישראל חייבים לעבור הכשרה מקצועית ולקבל רישיון משיט מטעם משרד התחבורה.
איך מגיעים לספינה? אפשר להפליג ליעד ההתחלתי, אפשר להגיע אליו בטיסה. כשמגיעים, מתחברים לספינה, ומפליגים אל הקסם.
