ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, יצא השבוע בקריאה דחופה לראש הממשלה שימנע את המשבר הכלכלי המתהווה באילת. כידוע, כבר למעלה מחודש וחצי העיר אילת מארחת את המפונים מהעוטף ומהצפון, ועקב כך מדובר כבר בקהל קבוע שנשאר במלונות.
העיר אילת הייתה מהראשונות להתגייס עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" והפכה כבר בשבוע השני למלחמה לעיר הקולטת הגדולה במדינה. העיר, כך לדברי ראש העירייה, נמצאת בעיצומו של משבר כלכלי, שילך ויחריף ככל שתימשך המערכה. ואכן, בעיר שכל כלכלתה נשענת על תיירות נרשמת כבר ירידה של 60% בפדיונות, 50% ירידה בהכנסות, 42% ירידה בכרטיסי האשראי וגידול דרמטי באחוז האבטלה.
על רקע הנתונים האלה פנה ראש עיריית אילת לראש הממשלה, בבקשה להתערב ולמנוע את המשבר הכלכלי, שכבר נותן אותותיו בכל מדדי הפעילות העסקית והתעסוקה בעיר, בשיעורים משמעותיים בהרבה מיתר אזורי הארץ.
בפתח הדברים ציין ראש העירייה שהעיר אילת היא המפתח לעורף הישראלי. "כאשר אילת חזקה היא יכולה לקלוט עשרות אלפי ישראלים ולתת להם מענה זמני לתקופת המלחמה", אמר ראש העירייה, ופירט בפני ראש הממשלה את ההתגייסות העירונית של אילת כבר מהיום הראשון כולל העירייה, תושבי העיר, בתי המלון, בעלי עסקים, אטרקציות ועוד, שפועלים כבר שבועות רבים סביב השעון, במעשה הציוני ההיסטורי של הסיוע למפוני הדרום אליהם התווספו גם מפונים מן הצפון.
עוד ציין ראש העירייה, כי בצד האירוח שבשיאו הכפילה העיר אילת את עצמה, עם אירוח של מעל 65 אלף איש, מתמודדת העיר אילת גם עם איום ביטחוני נוסף, כשהפכה להיות מטרה ייחודית בפני עצמה למתקפות של כלי טיס וטילים מכיוון תימן.
נוכח אלה הדגיש ראש העירייה, כי כלכלת העיר עומדת בפני קריסה, וללא סיוע ממשלתי מאסיבי ומיידי, העיר עלולה להתרסק כלכלית וחברתית, ועלות השיקום שלה תהיה עשרות מונים מעלות הסיוע הנדרש. בדבריו התייחס ראש העירייה למשבר כלכלי חמור אשר נותן אותותיו כבר כעת בכל מדדי הפעילות העסקית והתעסוקה, ללא יוצא מן הכלל. מדובר לדבריו בבעיה שתחריף עם סגירת בתי המלון כאשר המפונים יחזרו לביתם.
בנוגע לעלייה במספר דורשי העבודה, אמר לנקרי כי "זהו השיעור הגבוה ביותר מכל ערי ישראל, למעט קריית שמונה ושדרות שפונו מיושביהם". עוד הוסיף, כי גם הירידה בפעילות העסקית באילת, גבוהה בהרבה משאר ערי ישראל, ובתוך כך מדווחים מרבית העסקים בעיר על ירידה דרסטית בהיקף של מעל 50% מההכנסות. מרכזי הקניות מדווחים על ירידה של 60% בפדיונות בהשוואה לירידה של 18.73% בשאר הארץ.
"בשונה מיתר אזורי ישראל בהם קיימת תכונה של יציאה מן הקיפאון הכלכלי, הפעילות הכלכלית באילת ממשיכה להידרדר מיום ליום", הבהיר ראש העירייה והדגיש, כי המפונים ששוהים באילת אינם נופשים. נהפוך הוא, העיר שקלטה אותם פועלת לדאוג לכל מחסורם. ראש העירייה השווה את המצב לתקופת הקורונה, ביקש שהממשלה תכלול באופן חריג את העיר אילת בתוכנית הסיוע לעסקים ואמר כי צפוי להיות נזק כלכלי כבד גם בשבועות ובחודשים שאחרי המלחמה, יותר מכל עיר אחרת.
"אנו נמצאים רגע לפני שהעיר שוקעת אל תוך משבר גדול", אמר והפציר בראש הממשלה שלא להשתהות ולפעול כעת, באמצעות מתן הנחיה לגורמי הממשלה ולגורמי המקצוע האמונים על כך, לגיבוש מתווה לסיוע לעסקים בעיר אילת במסגרת תוכנית הפיצויים למגזר העסקי וכן תכנית לטווח הבינוני והארוך לעידוד תיירות בעיר אילת, כפי שמתחייב על מנת שניתן יהיה להמשיך את קיום החיים והפעילות העסקית בעיר.
מסעדן: "הקורונה הייתה מכה בכנף לעומת מה שקורה היום"
גם ללא המכתב ששלח ראש עיריית אילת לראש הממשלה, אפשר להבין מבתי העסקים בעיר שהמצב קשה ביותר. זה לא סוד שבתקופת המלחמה אילת הפכה לסוג של עיר רפאים. המפונים מסתגרים בבתי המלון, הטיילת והקניונים ריקים מאדם. בנוסף לכך שאין מצב רוח לשופינג ובילויים בזמן מלחמה, אין סבבים של תיירות מתחלפת כמו בדרך כלל. עסקים בעיר החלו לחזור לשגרה ולנסות להניע את הכלכלה, אבל זה ממש לא קרוב לפדיונות הרגילים והעסקים בקריסה.
המסעדן הוותיק, אהרון עדי ממסעדת "המפלט האחרון" הוותיקה ביותר באילת, נשמע כבר מיואש. "אין בכלל עבודה כרגע, הכל פשוט ריק, אין תיירות - לא תיירות פנים ולא תיירות חוץ, המסעדות ריקות. כבר 41 שנים העסק שלי קיים, עברתי לא מעט מלחמות, אינתיפאדות ומבצעים, אפילו את תקופת הקורונה שרדנו איכשהו, כל אלה היו מכה בכנף לעומת מה שקורה היום. בתקופה כמו עכשיו לא נתקלתי מעולם, הכל פשוט קרס במכה אחת, אין תיירות והמצב מאוד קשה".
עוד אומר אהרון: "אני מנסה לחסוך כמה שיותר בהוצאות. הוצאתי כמה עובדים לחל"ת. אנחנו לא עומדים בזה, אני כבר מתמוטט מכל המצב הזה. אני לא יודע מה לעשות. האווירה שונה, אין מצב רוח לאנשים ואין בכלל פרנסה".
שרונה אוחנה, מהמותג המוכר "פרפל", חברה המנהלת מספר חנויות בקניונים בעיר, קצת יותר אופטימית, אך גם חוששת מחוסר הוודאות: "אני מבינה את המצב, אנחנו בתקופת מלחמה ואין הרבה מה לעשות כי במצב שבו נמצאת המדינה, הקניות הם נושא פחות חשוב. חסר לי לראות אנשים בעיר ונורא עצוב לראות את הרחובות שקטים וריקים, אבל המצב הבטחוני ומצב הרוח משפיעים על כך.
"אני מאמינה שנפוצה ע"י המדינה והם מעבירים מסר של גיבוי העסקים בישראל כי כך היה בתקופת הקורונה והכל הסתדר. אני אופטימית, אבל המצב בעסקים באילת לא טוב בכלל. גם אנחנו נפגענו מאוד. עיקר הפגיעה היא בגלל שאין תיירות ואוכלוסיית המפונים, שלא משתנה, נמצאת בבתי המלון כך שהמצב בעיר לא פשוט. אין מצב רוח ואין חשק לצאת לקנות. המצב בעיר לא טוב בכלל. אני יודעת שמעגל הנזקקים בעיר גם מאוד התרחב".
"העבודה אצלנו ירדה ב- 95%", אומר שי איפרגן, הבעלים של מרכז הגלישה באילת, "את כל העובדים הוצאתי לחל"ת או שפיטרתי מכורח הנסיבות. כרגע נשאר לי רק עובד אחד שנותן שרות ומענה במקום", הוסיף שי. "המצב קשה מאוד, גם בלי המלחמה בדיוק עברנו שיפוץ בחוף, עברנו תקופת קורונה. כבר כמה שנים שאנחנו במשבר כלכלי שלא נגמר, מה שמקשה מאוד. אני גם גויסתי למילואים עד הודעה חדשה, לקוחות אין, החופים ריקים, אין עבודה. המצב בשורה התחתונה הוא קטסטרופלי.
"אנחנו לא יודעים איך נרים את עצמנו ומתי. אני תמיד אופטימי ומצפה שהמדינה תעזור לנו, אבל להגיד שאני בונה על זה - אז ממש לא, כי מניסיון העבר אנחנו מתמודדים עם הכל לבד. אנחנו הראשונים שנפגענו מבחינת התיירות וכנראה אנחנו נהיה גם האחרונים שיתאוששו מהמצב הזה. בגלל שאנחנו באילת לא לוקחים אותנו בחשבון, שזו טעות תפיסתית גדולה של מקבלי ההחלטות כי מבחינה עסקית וכלכלית אנחנו חווים את זה הכי קשה שאפשר, אין לנו קהל שצורך תיירות כרגע ולא יודע מתי ואם בכלל בקרוב זה הולך להשתנות. אנחנו מאוד נפגעים מזה. נקווה לימים טובים יותר".
