שני נתונים כלכליים, מהחשובים בכל מדינה, הם תקציב המדינה ושיעור האינפלציה. שניהם כיכבו בישראל בכותרות בתוך יממה אחת בלבד - והיו ממש הפוכים במשמעותם בעת מלחמה. האחד - תקציב המדינה הנוסף, שאושר בכנסת לאחר עיכובים של שבועות, גילה עד כמה הממשלה מנותקת לחלוטין מהמלחמה. השני - מדד המחירים לצרכן, גילה עד כמה המשק אינו מנותק ומגיב מיד לפריצתה הפתאומית של מלחמה קשה וארוכה במזרח התיכון.
תקציב המדינה "המתוקן", שהוא בעצם תקציב מקולקל למדי, שאושר אתמול בכנסת אחרי ויכוחים, עימותים וריבים בלתי סופיים בין הפוליטיקאים, גילה את עומק הניתוק של ממשלת המחדל מהמתריש בגבולות המדינה ומהכאב הקשה שפוקד את תושבי ישראל מדי יום וממש בכל שעה מאז השבעה באוקטובר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' סירב בעקשנות חסרת תקדים ממש, בעת מלחמה שסופה טרם נראה קרוב, לוותר על העברת מאות מיליוני שקלים, ולמעשה בחישוב כולל גם מיליארדים, למשרדי ממשלה שהוגדרו זה מכבר כמיותרים, כמו גם למשימות שאין בינן לבין טובת כלל אזרחי ישראל, בעיקר בעת מלחמה, כל קשר. מה קשורה עמותת מורשת רחבעם זאבי למלחמה הקשה המתוללת כעת בגבולות הדרום והצפון?
הפוליטיקאים, גם רבים משורות הקואליציה, תקפו בחמת זעם את מדיניותו של שר האוצר. הם התבטאו בשצף קצף כנגד אישור סעיפי ההסכמים הקואליציוניים. אולם, ראה זה פלא, כאשר הגיעה שעת האמת - הצביעו (חוץ משניים שברחו ברגע האחרון מהמליאה) לאישורו. על אלה שהתבטאו נגד והצביעו בעד נמנים גם חברי כנסת מהליכוד.
בשיחות עם עיתונאים ומקורבים הם תקפו קשות חלק מהתוספות ההזויות בתקציב, אולם כאשר הגיע זמן ההצבעה ואמירת לאו מהדהד לתקציב המקולקל והרע הזה - הם תמכו בו. אחד מהם הסביר לנו בלי בושה: "אילו הצבעתי נגדו - זה היה סוף לקריירה הפוליטית שלי". אכן סיבה טובה לאשר תקציב ענק של 700 מיליון שקל בסך הכל למשרדה של השרה אורית סטרוק.
הגורם שהשפיע מאחורי הקלעים על המדד הנמוך
כעבור 24 שעות בלבד הגיעו נתוני מדד המחירים לצרכן ואלה כבר סימנו שינוי כיוון ברור. יהיו מי שיאמרו שמדובר בנסיבות עונתיות בעיקר, אולם האמת היא אחרת. איומי יבואנים וסוחרים ממש ערב חודש אוקטובר להעלות מחירים "מיד אחכי החגים" נמוגו ביום שמחת תורה השחור בגין המלחמה. חלקם הבינו שלצרכנים אין חשק לקניות בימים של הלוויות ובשורות קשות - וגם הורידו מחירים (חוץ מאשר על ביטוח הרכב, שמחיריו דווקא קפצו במדד נובמבר).
השפעה רבה על המדד, למעשה מאחורי הקלעים, הייתה גם לגורם כלכלי חשוב במיוחד, בנק ישראל. עצם הכרזתו כי יזרים 30 מיליארד דולרים למשק, עשה את שלו. בנק ישראל רכש בנובמבר אמנם רק כמה מאות מיליוני דולרים, אולם לגופים המוסדיים ולספקולנטים היה ברור שברגע שהדולר והאירו ירימו ראש - בנק ישראל יכריז מלחמה עליהם ויציף את השוק בדולרים. וזה היה מספיק כדי להגביר את ההיצעים ולהצטייד גם בעת מלחמה בשקלים.
וכך ירידת שערי המטבעות הזרים מול השקל בכ-10% תוך שבועות ספורים עשו את שלהם והפחיתו בשיעור ניכר של 5.7% את עלויות הנסיעות לחו"ל וכן מנעו ייקור של מוצרים מיובאים, ייקור שהיה כבר בדרך, כאשר הדולר חצה ממש ערב המלחמה את רף הארבעה השקלים. ובעת מלחמה - גם שירותי הדיור בבעלות הדיירים הוזלו ב-0.7%, כצפוי בעת מלחמה.
התחזית להורדת ריבית צוברת תאוצה
ולאן צפויים להוביל כבר בקרוב שני הנתונים מהיום ה-70 למלחמת השבעה באוקטובר? הכלכלנים עדיין מהססים אם לקבוע ללא עוררין שבנק ישראל יפחית בעוד קצת יותר משבועיים, באחד בינואר, את הריבית במשק, לראשונה מזה שלוש שנים ותשעה חודשים, מאז משבר הקורונה. אולם, התחזית להורדת ריבית קרובה כבר צוברת תאוצה.
כאשר הממשלה הכושלת, גם בתחום הכלכלי, מאשרת תקציב שכולל מיליונים לעמותה שמסייעת להשתמט מצה"ל כמו גם לעשרה משרדי ממשלה הזויים, ודוחה את אישור התקציב החדש לשנת 2024, ב-50 ימים, כאילו שאין מלחמה שבגינה יש לקבוע תקציב ענק חדש למדינה - נראה שנגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, יפעל.
הנגיד, שרק בצוק העתים הוארכה ברגע האחרון כהונתו - יהיה כנראה שוב המבוגר האחראי ויעשה את הצעד המתבקש: הפחתת הריבית במשק. ביום שני הקרב, אגב, ישבע הפרופסור ירון אמונים, כחוק, במשכן נשיאי ישראל, עם תחילת הקדנציה השנייה שלו כאיש הבכיר ביותר בכלכלת ישראל. לפחות בשורה כלכלית טובה ומרגיעה אחת בימים העצובים האלה.
