בעוד ששכרם של מורים חדשים נמוך, מה שמביא רבים מהם לפרוש כבר בשנת ההוראה הראשונה שלהם, השכר הממוצע למשרה (עובד שעבד 100% משרה) במערכת החינוך בישראל עמד על 13,880 שקל ברוטו בחודש, כאשר השכר הממוצע לעובד (כולל משרות חלקיות) הוא 12,200 שקל, יותר מהשכר הממוצע בכל המשק, שעמד אשתקד על 11,538 שקל ברוטו לחודש.
עם זאת, עובדי הוראה מתמחים מקבלים תחילה שכר שהוא גבוה רק במעט משכר המינימום במשק. כך עולה מדו"ח שכר רחב היקף ראשון מסוגו שפרסם היום (ב') הממונה על השכר במשרד האוצר קובי בר-נתן, המתייחס למערכת החינוך בלבד בשנת 2020.
תקציב החינוך בישראל הוא הגבוה ביותר בסעיפי תקציב המדינה, אף יותר מתקציב הביטחון, והסתכם בשנת 2020 ב-71.9 מיליארד שקל. מתוך תקציב זה, התקציב על הוצאות השכר (41.2 מיליארד שקל) והפנסיה של המורים (5.4 מיליארד שקל) מהווים יחד 10.8% מכל תקציב מדינת ישראל בכל התחומים.
הדו"ח מגלה, כי תקציב משרד החינוך כמעט הכפיל את עצמו בעשור האחרון מ-34.5 מיליארד שקל ב-2010 ל-66.5 מיליארד שקל ב-2020, ללא עלות תשלומי הפנסיות למורים.
במערכת החינוך למדו בשנה החולפת 2.4 מיליון תלמידים, מתוכם כ-534 אלף ב-20,600 גנים. השאר למדו ב-5,700 בתי ספר ב-96 אלף כיתות לימוד, כאשר הממוצע הוא של 25 תלמידים בכל כיתה.
בגני הילדים עבדו 29,703 עובדי הוראה, 87,908 לימדו בבתי הספר היסודיים, 55,237 בתיכון ועוד 46,259 בחטיבות הביניים.
הממונה על השכר מדגיש בדו"ח, כי ימי הלימוד במוסדות החינוך, דהיינו ימי העבודה של 115 אלף המורים, מעטים בשיעור ניכר מימי העבודה במשק כולו. כך ימי הלימוד בבית הספר היסודי למשרה מלאה הם רק 183 ימים בשנה ובחטיבת הביניים 175 ימים בשנה, פחות מחצי מימי השנה (365).
שבוע עבודה בבית ספר הוא 36 שעות, או 34 שעות למשרת הורה או למורה מעל גיל 50, לעומת 42 שעות בשבוע במשק.
לפי הנתונים, השכר הממוצע למשרת מורה עמד על 13,640 שקל בחודש, השכר של מחנך עמד על 13,506 שקל ברוטו לחודש, רכז מקצוע - 15,195 שקל, יועץ חינוכי - 15,255 שקל, רכז שכבה - 15,398 שקל ומורה מדריך - 17,298 שקל.
הגננות במשרה מלאה עובדות 183 ימים בשנה למשרה. השכר הממוצע של כ-20 אלף הגננות במערכת החינוך הממשלתית עמד על 12,796 שקל.
השכר הממוצע של 3,132 המנהלים בבתי הספר במערכת החינוך הממשלתית במשרה מלאה הוא גבוה בהרבה: 25,061 שקל ברוטו בחודש, יותר מפי שניים מהשכר הממוצע במשק. סגני מנהלים משתכרים 19,734 שקל. עובדי הוראה עם תואר שני - 15,544 שקל במשרה מלאה, ועובדי הוראה עם תואר ראשון משתכרים 12,342 במשרה מלאה (רבים לא מועסקים במשרה מלאה ולכן השכר הממוצע לעובד במערכת החינוך הוא רק 10,766 שקל).
עובדי הוראה שאינם אקדמאים משתכרים על משרה מלאה 10,683 שקל אך הממוצע לעובד הוא רק 8,833 שקל. עובדי הוראה מתמחים משתכרים על משרה מלאה 7,919 שקל אך הממוצע לעובד הוא 5,439 שקל בלבד, רק מעט יותר משכר המינימום במשק, העומד בארבע השנים האחרונות על 5,300 שקל.
עוד מציין הממונה על השכר בדו"ח כי קיימים פערי שכר גבוהים מאוד בין עובדי ההוראה, הנובעים בעיקר מההשפעה הגדולה של רכיב הוותק על השכר.
כך יש מנהלים שמשתכרים 18,167 שקל ברוטו בחודש והמנהלים בעלי השכר הגבוה ביותר במערכת משתכרים 34,196 שקל. מנהלי חטיבות ביניים משתכרים בין 16,976 שקל ל-30,311 שקל. סגני מנהלים - 15,254 לעומת 25,669 שקל. עובדי הוראה עם תואר שני - מ-9,348 שקל עד 22,672 שקל, ועובדי הוראה עם תואר ראשון - מ-8,012 שקל עד ל-19,186 שקל ברוטו לחודש.
הממונה על השכר מציין לחיוב שפערי השכר בין גברים לנשים לטובת הגברים קטנים בענף ההוראה בהרבה מהפערים בכלל המשק. כמעט 87% מעובדי ההוראה הן נשים. 69% מהמנהלים הן נשים ו-76% מסגניות המנהל.
מהדו"ח עולה כי בשבע השנים האחרונות גדל שכר עובדי ההוראה ב-4.5% בשנה בממוצע.
