1 צפייה בגלריה
אתר בנייה
אתר בנייה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעה שהגישו 159 רוכשי דירות בפרויקט "השמורה" בראש העין נגד היזמית שאיחרה בכמה חודשים במסירתן. השופט אריאל ברגנר דחה את טענתה שלפיה העיכוב נעוץ בקריסת הקבלן, ולפיכך עליה לשלם להם פיצוי כולל של כ-2.5 מיליון שקל.
הנתבעת הינה חברה יזמית שזכתה במכרז לבניית עשרה בניינים שבהם 276 דירות בפרויקט "השמורה". חלק מהדירות שווקו במסגרת תוכנית "מחיר מטרה" של משרד הבינוי והשיכון וחלק הוצעו למכירה בשוק החופשי. לצורך ביצוע הבנייה התקשרה הנתבעת באוגוסט 2016 עם קבלן מבצע.
בהתאם להסכמי המכר עם הרוכשים, היה עליה למסור את הדירות עד לאמצע 2018, אלא שבפועל הן נמסרו באיחור של בין חודשיים לתשעה חודשים. בנסיבות אלה הגישו 159 מבין הרוכשים את התביעה לבית המשפט.
להגנתה טענה היזמית שחודשיים בלבד אחרי שהתקשרה עם קבלן לביצוע הפרויקט הוא נקלע לקשיים כלכליים עקב חובות של מיליארדי שקלים, וניתן כלפיו צו הקפאת הליכים שמנע את המשך העבודות באתר הבנייה. היזמית טענה כי התנגדה בזמנו להקפאת ההליכים, אך בקשתה נדחתה והיא למעשה הוחזקה כ"בת ערובה" על ידי צו בית המשפט. לשיטתה, קריסת הקבלן לא הייתה בשליטה ומהווה "כוח עליון" הפוטר אותה מאחריות לפצות את הרוכשים על העיכוב במסירת הדירות.
עו"ד דוד ברקוביץעו"ד דוד ברקוביץ
השופט ברגנר ציין שבפסיקה אין תשובה ברורה לשאלה אם מוצדק להטיל אחריות לעיכוב במסירת דירות על יזם, שעה שהאיחור נבע מקריסתו של הקבלן המבצע, ובית המשפט העליון טרם נתן עמדתו בנושא. בהעדר פסיקה מחייבת, הוא אימץ פסיקה של בית המשפט המחוזי שאליה הפנו התובעים. בהתאם לאמור שם, יש להטיל את האחריות בעיכוב על היזמית, שכן לה יש אפשרויות טובות יותר לגדר את הסיכון של קריסת הקבלן מאשר לקונים.
נימוק נוסף שהעלה השופט בנקודה זו הייתה שהיזמית אינה מוגבלת בקביעת מועד מסירת הדירות, ובסביבה עסקית שבה קריסת קבלן היא דבר שכיח – אין הצדקה שהרוכשים יסבלו מהחלטתה לקבוע מועד מסירה מוקדם.
הוא ציין שהוא לא מתעלם מכך שהטלת חובת פיצוי על יזם המאחר במסירת הדירות חרף מניעות משפטית להמשיך בבנייה, עלולה לגרום להשלכות רוחב שליליות ולעליית מחירי הדיור הגבוהים ממילא. אלא שלדבריו, בראייה הכוללת יש להעדיף הגנה על רוכשים לעומת מזעור עלויות ליזם.
בתוך כך דחה השופט את הטענה שהתמוטטות הקבלן היא "כוח עליון". לדבריו, המונח מתייחס לנסיבות חיצונית שהופכות את קיום החוזה לבלתי אפשרי, וזה לא המקרה. בסופו של יום השופט קיבל את התחשיבים מטעם התובעים ופסק להם פיצוי של 2,476,556 שקל, בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 40 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד דוד ברקוביץ עוסק במקרקעין ונדל"ן • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין