תקופת השיא של ההייטק הישראלי שהחלה באמצע 2020 ונמשכה עד אמצע 2022 הסתיימה לעת עתה, כידוע, ונתונים חדשים שמסכמים את שנת 2022 ותחילת 2023 מראים כי בסופה אף הצטמצם מספר העובדים - אך ייתכן שמדובר בחזרה לצמיחה שנתית ממוצעת אחרי העלייה הגדולה במספר העובדים ברבעונים שלפני כן. עם זאת, האינדיקציות ל-2023 לא מבשרות טובות לתעשייה הישראלית, לפי שעה.
מדוח ההון האנושי של מכון המדיניות SNPI ורשות החדשנות לשנים 2022-2023 שמפורסם הבוקר (יום שלישי) עולה כי בשנת 2022 כולה נרשמה האטה בקצב צמיחת מספר העובדים בהייטק הישראלי, מגידול של 12% ב-2021 לגידול של 7.4% ב-2022. יש לציין שבהסתכלות שנתית מדובר במעין חזרה לצמיחה הממוצעת בשנים האחרונות (8%), אך אם מסתכלים על הנתונים המשתנים במהלך השנה, ניתן לראות שבמחצית השנייה של 2022 צנחה הצמיחה במספר העובדים בהייטק ל-1.3% בלבד, וברבעון האחרון כבר נרשמה ירידה של 0.2%.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
כותבי הדוח מציינים כי בשנה טיפוסית הצמיחה במצבת כוח האדם נוטה להיות גבוהה יותר במחצית השנייה, לאחר סיום שנת הלימודים האקדמית, כך שהפער בין המחציות של 2022 משמעותי במיוחד. ההאטה הורגשה גם בדפוסי גיוס העובדים - המספר הכולל של גיוסי עובדים במחצית השנייה של השנה מוערך בכ-30 אלף עובדים, ירידה של יותר מ-10% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
בנוסף, על רקע הדיווחים הרבים על חברות הייטק שמפטרות עובדים על מנת לקצץ הוצאות, מהנתונים עולה כי שיעור הפיטורים במחצית השנייה של 2022 הגיע ל-4.4% - עלייה חדה של כ-70% בהשוואה לשיעור פיטורים של 2.6% שנמדד בתקופה המקבילה ב-2021. שיעור העובדים שעזבו מרצונם ירד מ-10.1% במחצית השנייה של 2021 ל-4.7% במחצית השנייה של 2022. במובן זה, מציינים כותבי הדוח, ניתן לומר ששוק העבודה התהפך בחדות במהלך 2022 מ"שוק של עובדים" ל"שוק של מעסיקים".
התחזיות ל-2023
מה שבעיקר מטריד את כותבי הדוח הוא היציאה מההאטה שנרשמה בשנה האחרונה – האם אנחנו הולכים לכיוון של חזרה ליציבות או למשבר של ממש. בעוד שיש אינדיקציות ראשוניות שלפיהן ההייטק העולמי מתחיל להתאושש (מדד נאסד"ק, לדוגמא, עלה ב-4 החודשים הראשונים של 2023 בכ-20% וחברות הטכנולוגיה הגדולות מראות סימנים של יציאה מהמשבר), לא ברור אם ההתאוששות העולמית לא תפסח על התעשייה בישראל.
לפי כותבי הדוח, החשש המשמעותי בנוגע לתעשייה הישראלית הוא שהמשך אי היציבות הפוליטית והחברתית יגברו על ההתאוששות העולמית, וישאירו את ההייטק בישראל מאחור. בנוסף, החברות הגדולות, ביניהן אמזון, גוגל ואינטל, דיווחו לאחרונה על המשך צעדי התייעלות ופיטורי עובדים, בפרט במרכזים שלהן בישראל. זאת, לאחר שהחברות הבינלאומיות דווקא המשיכו להציג צמיחה במספר העובדים ברבעון האחרון של 2022, בו נרשמה ירידה של 0.7% במספר העובדים בחברות מקומיות לעומת צמיחה של 1.3% במספר העובדים ברב-לאומיות.
מסקר חברות שנערך באפריל 2023 על ידי חברת צבירן בשיתוף עם רשות החדשנות ומכון SNPI, ושהשיבו עליו 305 חברות, עולה כי 30% מהחברות דיווחו כי הן במדיניות צמצום גיוסים, ו-25% דיווחו כי הן הקפיאו אותם לחלוטין. בנוסף עולה כי בניגוד למקובל בהייטק, כשליש מהחברות לא מתכננות עדכוני שכר בשנת 2023. מדובר בנתון חריג לתעשייה, שבה הרוב המוחלט של החברות ביצעו עדכוני שכר לאורך השנים האחרונות.
הסקטורים עם הפוטנציאל לקידום את התעשייה הישראלית
ההאטה שנרשמה במחצית השנייה של 2022 הייתה רוחבית לאורך הסקטורים השונים בענף ההייטק. עם זאת, לצד הגידול בסקטורים מוטי תוכנה, בלט לטובה סקטור ה-Cleantech and AgriFoodtech, שמוקם זו השנה השנייה ברציפות במקום השני בקצב הצמיחה השנתי. זהו גם הסקטור היחיד שבו חלה עלייה במספר סבבי הגיוס בין 2021 ל-2022. בין תתי-הסקטור המובילים היה תחום החלבונים התחליפיים.
בדוח שפרסם מכון SNPI הוצג הפוטנציאל בפיתוח התחום בהיבטי הון אנושי, בשל היותו מאופיין בגיוון תעסוקתי במספר היבטים: העובדים יותר אקדמאיים עם הכשרות במדעי החיים, הייצוג הנשי גבוה יותר, כולל בתפקידי ניהול, ויותר חברות מקימות את פעילותן מחוץ לתל אביב.
עוד עולה מהדוח כי דווקא הג'וניורים נפגעו פחות מההאטה, ככל הנראה כיוון שחברות רבות בחרו להמשיך את עבודת הפיתוח עם עובדים מנוסים פחות, גם במחיר של פריון נמוך יותר. מהסקר שנערך עולה כי חברות דיווחו שהגדילו את נתח הג'וניורים מהגיוסים, ובסך הכל גיוס הג'וניורים היווה 26% מגיוסי המו"פ המחצית השנייה של 2022 - עלייה מ-22% ב-2021.
מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "הדוח מתאר תמונה מורכבת של שינוי חד במגמות התעסוקה בהייטק. כפי שראינו בהאטות כלכליות קודמות, כאשר היקפי הגיוסים הפרטיים ושווי החברות הציבוריות יורדים, גם שיעורי התעסוקה בהייטק יורדים. ההייטק הישראלי הוא המשאב הכלכלי החשוב ביותר שלנו והמגמות המתוארות בדוח אינן מסייעות להמשך ההתפתחות המהירה של הכלכלה הישראלית. אני סבור כי תנודתיות כזאת כפי שמתרחשת כעת בכלכלה העולמית היא בהחלט משהו שחווינו בעבר אולם עלינו לוודא כי אנו עושים כל שביכולתנו כדי שהייטק הישראלי ייצא מחוזק מהמשבר, כפי שקרה גם בעבר".
מנכ"ל מכון המדיניות SNPI, אורי גבאי: "בחודשים האחרונים התרענו על השילוב המדאיג של השפעות המיתון הגלובלי על ההייטק הישראלי, שנראות באופן ברור בדוח זה – יחד עם השלכות אי היציבות הפוליטית והחברתית בישראל. שילוב זה גורם לחברות להקפיא גיוסים, לוותר על העלאות שכר ולפטר עובדים בקצב גבוה. החשש הוא מהעצמת המגמה השלילית, שתסכן את האטרקטיביות והמובילות של ההייטק הישראלי. המשאב האנושי הוא הגורם להובלה הטכנולוגית של ישראל, ובניגוד לאקוסיסטמים אחרים שמושכים כישרונות מכל העולם – ההייטק הישראלי נשען כמעט לחלוטין על הכישרונות ומוסדות הלימוד המקומיים. עלינו לעשות את המירב על מנת לשמור על ההון האנושי בתוך ישראל גם בסיומה, הקרוב בתקווה, של התקופה אותה אנו חווים כרגע".
