"אנחנו בצרות". כך הגיב גורם בכיר מאוד במשרד האוצר על נתוני הגירעון בתקציב שמזנק מחודש לחודש בשיעורים גדולים. החשש התגבר השבוע מאוד, מהנתונים הגרועים שהפתיעו אפילו את בכירי האוצר עצמם, את ראשי בנק ישראל ואת בכירי המשק, שלא חזו מצב כה חמור.
המשמעות עלולה להיות שיתעורר הצורך לבצע בקרוב מאוד צעדי חירום במשק. זאת, כדי לבלום את ההתדרדרות למעגל קסמים של גירעונות שיהיה קשה מאוד לצאת ממנו בתקופה הקרובה. על השולחן מונחות כיום תוכניות ל"גזירות" משמעותיות על הציבור, שזה שנים לא חווינו כמותן.
כדי להבין את חומרת המצב צריך רק להתעמק מעט בנתונים המדאיגים האלה: הגירעון של 12 החודשים האחרונים בתקציב באפריל השנה האמיר לשיעור גבוה מאוד של 7.0% מהתוצר הלאומי הגולמי של ישראל. זאת, כבר בחודש הרביעי של השנה, כאשר כבר עתה הגירעון גבוה יותר מגירעון של 6.6% לשנת 2024 כולה, שאושר בממשלה רק לפני שבועות ספורים.
והזינוק הוא עצום: במרץ הסתכם הגירעון עדיין ב-6.2%, בפברואר הוא עמד על 5.6% מהתוצר ובינואר הסתכם הגירעון "רק" ב-4.8%, עדיין גירעון "נסבל" בתנאי מלחמה.
העלייה המדאיגה בגירעון נובעת בראש ובראשונה מהגידול הרב בהוצאות המלחמה לצרכי ביטחון וגם במישור האזרחי בשל המלחמה המתמשכת. כמו כן, קיימת כבר ירידה בגביית המיסים בשל האטה מחודשת מסוימת במשק וגם האינפלציה המתגברת שוב מייקרת את המוצרים והשירותים גם לממשלה.
האמירה החמורה ביותר נשמעה השבוע דווקא על ידי בכירי משרד האוצר לשעבר. הם סיכמו במשפט אחד את המצב העגום שלתוכו נקלעה הכלכלה הישראלית לצד המלחמה המתמשכת: "הפכנו מסטראט-אפ ניישן למדינה מצורעת. זאת אזעקת אמת בעת שמתפתח משבר קשה במיוחד למשק הישראלי".
ואכן, בעת ששתי חברות דירוג האשראי הגדולות בעולם כבר הפחיתו את דירוגה של ישראל והם עוקבים מקרוב מאוד אחר מה שלא נעשה כעת על ידי הממשלה כדי לעצור את הסחף - המצב מדאיג עוד יותר.
במשרד האוצר חוששים
כבר היום (שישי) צפויה החברה השנייה הגדולה בעולם, מוד'יס, לפרסם את הדוח התקופתי שלה על מצב כלכלת ישראל. זאת, כאשר רק בחודש פברואר החברה פרסמה במפתיע ובפתאומיות, טרם מועדו, דוח מיוחד והודיעה על הפחתת דירוג האשראי של ישראל בדרגה אחת. אחריה גם S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל בחודש שעבר.
המצב החמור שכלכלת ישראל, היציבה והאיתנה עד כה, נקלעה לתוכו, מוסבר בעובדה שהייתה זאת הורדה ראשונה אי פעם של הדירוג עצמו - ולא רק של תחזית דירוג לשלילית - מאז שחברות הדירוג מדרגות את ישראל ועוקבות אחרי מצב המשק, מסוף שנות התשעים של המאה הקודמת.
גורם בכיר במשרד האוצר אמר לנו היום: "החשש מגירעון עצום הוא מדאיג מאוד. הסיבה תלויה בראש ובראשונה מהתלות בהוצאות הביטחון העצומות. והחשש גדול עוד יותר משום שמערכת הביטחון נמנעת באופן מופגן מניהול דיון ענייני של קיבוע ההוצאות שלה ושל הרכבן לחמש השנים הבאות לפחות. הדבר הזה יקשה עוד יותר על תכנון תקציב המדינה הבא".
ואכן, באגף התקציבים באוצר, בראשות יוגב גרדוס, כבר מתחילים לגבש את התקציב לשנת 2025. עם זאת עדיין לא הוחלט במשרדי ראש הממשלה והאוצר, אם במצב הנוכחי, של מלחמה מתמשכת ומשימות חדשות מדי חודש, אפשר יהיה לתכנן הפעם תקציב דו-שנתי, גם לשנת 2026, כפי שראש המשלה בנימין נתניהו אוהב לעשות. מנהגו נובע מהרצון להימנע מדי שנה מהסכנה שממשלתו תיפול אם התקציב לא יעבור.
צפו בריאיון עם פרופ' איתי אטר אחרי הורדת הדירוג של S&P
הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, כבר מכין בעצם הימים האלה חישובים חדשים ל"נומרטור", שיגדיר את הנתונים החזויים למדינה, והוא יפרסם נומרטור חדש לשנת 2025 כבר בחודש הקרוב, יוני. הנתונים, כבר עכשיו ברור, יהיו קשים וחמורים בהרבה מאלה שנחזו עד כה.
הצמיחה תהיה נמוכה משמעותית מהתחזיות הקודמות, הכנסות המיסים לא יגדלו כפי שנצפה בעוד שההוצאות של הממשלה המנופחת רק יגדלו. לכן, הגירעון יגדל מאוד. כאשר אין כרגע תחזיות לירידה ממשית באינפלציה ולכן גם הריבית לא צפויה לרדת בשיעורים משמעותיים - הדאגה למצב קופת המדינה עולה מדרגה.
המיסים יעלו - השאלה בכמה ומתי
וכך, בלית ברירה, מי שישלמו מכיסם כדי לכסות לפחות חלק מהגירעונות, יהיו - ולא צריך לנחש כאן הרבה - 10 מיליון אזרחי המדינה. המיסים יעלו, הן הישירים (מס הכנסה, מיסי נדל"ן) והן העקיפים (מס ערך מוסף, מכס, מיסי קניה). השאלות שנותרו פתוחות הן רק אילו מבין המיסים יועלו, בכמה אחוזים ומתי. ואולי, מי יודע, יומצאו גם מיסים חדשים ויבוטלו פטורים ממס.
גורמים באוצר הסבירו בימים האחרונים כי למעשה כמעט הכל "מונח על השולחן" לדיונים, שיחלו כבר בימים הקרובים באגפי המשרד.
ואלה רק חלק מהאפשרויות שייבחנו:
- העלאת המע"מ באחוז אחד כבר ב-1 ביולי השנה במקום ב-1 בינואר הבא, ואף העלאת המע"מ בשני אחוזים (כן, כבר הושמע גם רעיון כזה בצמרת האוצר!).
- הקפאה מוחלטת של מדרגות מס ההכנסה בינואר 2025, כאשר המשמעות היא לא להצמיד את המדרגות לעליית האינפלציה. דהיינו, הסכום שעד אליו משלמים, למשל, 10% לא יועלה כנהוג.
- ביטול חלק מהפטורים ממס שבהם דנים שוב ושוב באוצר בשני העשורים האחרונים ונמנעו עד כה מלבצע בהם שינויים. "הפעם לא תהיה פשוט ברירה", הבהיר גורם באוצר העוסק בנושא. הפטורים העיקריים ממס שייבחן לבטלם או לצמצמם לפחות הם: הפטור ממע"מ באילת והפטור ממע"מ על ירקות, פירות ושירותי תיירות.
- הפעלת נוהל "גילוי מרצון", כבר ב-1 ביולי, במסגרתו משתמטים מתשלומי מיסים על הכנסות בחו"ל (וכנראה גם מדירות להשכרה בארץ) יוכלו להתוודות ולהסתפק בתשלום המס שלא שילמו עם ריבית והצמדה, אך לא יועמדו לדין פלילי ולא יצרכו לשלם קנסות וכופר על העלמות המס שביצעו. כך יגדלו הכנסות המדינה ממיסים כבר השנה.
- העלאת חלק ממיסי הנדל"ן.
- ייקור אגרות ממשלתיות (כמו אגרות רכב, אגרת שלטים וכדומה).
- העלאת מס היסף למשתכרים שכר גבוה של מעל כ-700 אלף שקל בשנה מ-50% מס הכנסה (47% פלוס 3%) ל-52%.
- הנהגת מס ירושה (רעיון שעולה בכל פעם מחדש ונפסל בשת העלויות הרבות שייגרמו לרשות המסים בשל הפעלתו). מס כזה היה קיים בישראל, אך בוטל בשנת 1981 ולא חודש עוד.
פרט לכל אלה תצטרך הממשלה כבר בקרוב לבצע קיצוץ רוחבי חדש נוסף בתקציבי כל משרדי הממשלה (כנראה בסביבות 3%). הפעם כפי שציין גורם באוצר, הקיצוץ יכלול גם את תקציבי הביטחון, המשטרה, הבריאות, החינוך והרווחה.
"הממשלה כשלה כישלון מוחלט בכלכלה": ח"כ גפני בוועדת הכספים
(צילום: ערוץ כנסת)
סדר העדיפויות חייב להשתנות
אין כלל ספק שהמשק הישראלי נקלע, בשולי המלחמה הארוכה עם הנפגעים הרבים בנפש, גם למשבר כלכלי לא קל. הגיע הזמן שממשלת ישראל תחדל ממנהגה לאחרונה פשוט להתעלם מהמצב, ותפתח בדיונים מרתוניים נמרצים, כדי להפעיל בהקדם תוכנית חירום כלכלית רחבה.
מצב שבו ועדת השרים המיוחדת לעניין ההתייקרויות (שהוקמה ברעש גדול) לא התכנסה למעשה כלל מאז פרוץ המלחמה, מצב שבו מעבירים מיליארדים ל-10-12 משרדי ממשלה מיותרים (לפי אגף התקציבים), מצב שבו ממשיכים להזרים מיליארדי שקלים לגורמים שלא תורמים שקל לצמיחת המשק, בשל הסכמים קואליציוניים שנחתמו עוד לפני המלחמה - חייב להיפסק לאלתר.
בעולם הפיננסי, כלכלני קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי, ארגון ה-OECD, חברות דירוג האשראי והבנקים הגדולים בעולם עוקבים אחרי הנעשה בכלכלת ישראל.
התדרדרות במצב הכלכלי תגרום לדוחות רעים על המשק הישראלי, שהיה יציב ואיתן בשני העשורים האחרונים, ולהמלצות למשקיעים להרחיק את כספם מישראל, בלא כל קשר לאנטישמיות אלא רק לסיבה העסקית. מצב כזה רק יגביר עוד יותר את מצוקת המשק הישראלי, יגרום לקיטון בהשקעות ולגידול מדאיג בשיעור האבטלה הנמוך כיום גם יחסית לעולם.
עוד אפשר להציל את המשק, אם ראש הממשלה ושר האוצר פשוט יקדמו את הטיפול בכלכלת ישראל לראש סדר העדיפויות של הממשלה לעת הקרובה.
