מצרים תקבל הלוואה של חצי מיליארד דולר מהבנק העולמי על מנת לסייע לה לרכוש חיטה לאור עליית המחירים בעקבות המלחמה באוקראינה.
המימון להלוואה, שאושר על ידי מועצת המנהלים של הבנק העולמי, נועד על מנת לתמוך במאמציה של מצרים לספק לחם במחיר מסובסד למשקי בית מתחת לקו העוני.
"מבצע החירום הזה מגיע בנקודת זמן קריטית מאוד, כאשר הביטחון התזונתי של מדינות רבות נמצא באיום בעקבות המלחמה באוקראינה", אמרה מרינה ווס מהבנק העולמי, שאחראית בין השאר על מצרים ותימן.
מצרים היא יבואנית החיטה הגדולה בעולם (וגם המדינה המאוכלסת ביותר בעולם הערבי). כ-70 מיליון מצרים מסתמכים על לחם מסובסד על ידי הממשלה, שעשוי בעיקר מחיטה מיובאת, כאשר כשליש מתושבי מצרים חיים בעוני, לפי נתונים רשמיים.
הממשלה המקומית מתקשה לשמור על מחירי הלחם כפי שהיו לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, וכבר אישרה למאפיות פרטיות להעלות מחירים.
בממשלה המצרית הבהירו בתחילת החודש כי היא מתכננים לצמצם את יבוא החיטה ב-500 אלף טון בשנה, או בכ-10%. התכנון הוא שמתחילת יולי 2022 ועד יולי 2023 המצרים ייבאו עד 5.5 מיליון טון חיטה, כך טען שר האספקה והמסחר המצרי עלי אל-מוסלי.
ההודים דואגים לעצמם
המצב בישראל נכון לעכשיו יותר טוב ממצרים בכל הקשור לייבוא חיטה, אבל קשיים ראשוניים כבר התגלו. רק אתמול שוחרר משלוח של 63 אלף טון חיטה, שהיה תקוע בהודו והיה אמור להגיע לארץ.
הסיבה לעיכוב הייתה תקנות מחמירות בהן נוקטת ממשלת הודו לייצוא מאז המלחמה באוקראינה וגל חום שפקד אותה, שמשפיע על התפוקה.
המשלוח של עשרות אלפי הטון, שמהווה את הכמות הנדרשת לישראל למשך חודש לאדם ובהמה, נחתם כמה ימים לפני כניסת התקנות לתוקף, אבל אז עוכב במשך חודשיים בדרכו לארץ.
הודו היא יצרנית החיטה השנייה בגודלה בעולם, אך היא צורכת את רוב החיטה שהיא מייצרת. רוכשים ברחבי העולם הסתמכו על הודו לאספקת חיטה לאחר שהייצוא מאזור הים השחור צלל מאז שרוסיה פלשה לאוקראינה בסוף פברואר.
קודם להטלת האיסור, הודו התכוונה לייצא שיא של 19 מיליון טונות השנה. האיסור ההודי עשוי לגרום לעליית מחירים בעולם, ולפגוע בצרכנים העניים יותר באסיה ובאפריקה. "האיסור תפס אותנו בהפתעה", אמר בעל חברת סחר בין-לאומית שבסיסה במומבאי. "ציפינו להורדת שיעור היצוא אחרי חודשיים-שלושה, אך נראה שהאינפלציה שינתה את דעתה של הממשלה".
