איך מתמודדים עם משבר הקורונה, מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת אברהמי, לוד.
>> >> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בתמונה: שיראל (28), ישראל (28), מני (8), אריאל (5), שי (4), משי (שנה).
הדירה: דירת גן, 140 מטר בשכירות. 5,200 שקל. ישראל: "זכינו בפרויקט מחיר למשתכן בראשל"צ, שבעוד כמה חודשים אמור לקבל היתרים".
לוד? שיראל: "גרנו בכפר חב"ד עד לפני כמה חודשים והגענו ללוד כמה ימים לפני הפרעות. זה היה קשה מאוד. ישראל מאוד נלחץ". ישראל: "זו הייתה אחת הסיבות שהתלבטנו אם לעבור לכאן, אבל ברוך השם זה עבר ועכשיו הכל טוב". שיראל: "אנחנו מאוד אוהבים את כפר חב"ד, אבל לא היה שם סיכוי להשיג דירה כזאת. גרנו עם שלושה ילדים ב-70 מטר, שזה נחשב שם פנינה כי קשה מאוד להשיג דירות. לא הייתה פרטיות, החדר שלנו היה צמוד לסלון של השכנים. בלוד יש קהילה של חב"ד שעברו כדי לשפר דיור, אז החלטנו גם, אבל השאיפה היא לחזור לכפר. יש לנו שם שטח ואנחנו מחכים שיופשר לבנייה".
התחברתם לעיר? שיראל: "יש לי משרד שקנינו פה, אבל חוץ מהדרך בין המשרד הביתה לא יוצא לי ממש לחיות את העיר. אנחנו בתוך הקהילה שלנו". ישראל: "קניות אנחנו עושים בהיפר ליפסקר בכפר חב"ד, זה מאוד קרוב". שיראל: "הכל בכפר, הקניות, החברים. אפשר להוציא את הילדה מהכפר, אי-אפשר להוציא את הכפר מהילדה".
מה אתם עושים? שיראל: "כשהייתי בת 18 למדתי בסמינר בכפר חב"ד כמו כל חברותיי. זה כמו סרט נע כזה, מסיימים תיכון, הולכים לסמינר, יוצאים לשליחות לעזור לשליחי חב"ד, מתחתנים ונהיים מורים. אבל יום אחד מנהל הסמינר קורא לי ואומר: 'את לא יוצאת לשליחות', בתמונות בפייסבוק רואים לך פה את המרפק, את הברך, את בלי גרביים, החולצה שלך לא סגורה עד הכפתור האחרון'. אני הראשונה בהיסטוריה של חב"ד שלא יצאתי לשליחות, וזה כאילו העולם שלי קרס, זה היה משבר גדול. אבל כנראה שזה מה שהיה צריך לקרות, כי אחרת היום הייתי מורה".
נפגעת? שיראל: "זו הייתה פגיעה קשה באישיות שלי כנערה, שבא איש מכובד ואומר לי 'את לא ראויה להיות שליחה ולהוות השראה לאנשים'. לא ידעתי מה לעשות, הייתי מבולבלת, המשכתי לשוטט בפייסבוק ולהעלות פוסטים שלי, ולאט-לאט התגבשה סביבי קהילה עצומה של נשים חרדיות, רובן בלי שמות אמיתיים, שרצו לדבר על אופנה צנועה, שזה מה שידעתי לעשות. אני טובה בלדבר ובלכתוב וזה מה שעשיתי. העליתי תמונות שלי איך שאני לבושה ודיברתי על זה. קלטתי שיש צורך ופתחתי את 'שיראל אברהמי אופנה צנועה'. זה היה אתר האינטרנט הראשון לאופנה צנועה. אני עיצבתי את הבגדים וישראל עזב את תחום הנדל"ן כדי לתמוך בי".
חרדים באינטרנט? שיראל: "לחרדים יש טלפון ואינטרנט, רק צריך לדעת איך לדבר אליהם. החרדים רוצים אופנה, רק שתתאים לעקרונות שלהם. התפנית הייתה כשבלוגרית ערביה מדובאי העלתה תמונה עם שמלה שלי. אני פותחת את האינסטגרם בבוקר ובום - 5,000 עוקבות ערביות. הגורל הביא את זה אליי ואמרתי לו כנס. אני שיראל מכפר חב"ד, וביסאל שהיא ערבייה עם חיג'אב וצנועה, לובשות את אותה שמלה. הבנתי שיש פה קהל מטורף. השלום יתחיל בארון הבגדים. דרך האופנה יש שיח וחיבור שלא יכולתי לדמיין, והיום אני מוכרת הרבה מאוד גם בחו"ל".
הצלחה? שיראל: "PayPal פנו אלי לשיתוף פעולה, והפכו את כל החיבור עם העולם לפשוט. ככה קהל בעולם הערבי ובארה"ב הרגיש יותר ביטחון לקנות ממני. אני רוצה להגיע לכל אחת בעולם שצורכת אופנה צנועה. אני לא מאמינה בחנויות פיזיות".
ישראל? "אני עסקתי בתיווך נדל"ן, אבל הבנתי שקורה פה משהו גדול ועזבתי כדי לתת לה תמיכה בכל הקטע של הניהול הכספי. זה מספרים גדולים ושנינו שאפתנים וחולמים רחוק, ואני חושב שיש לנו אומץ".
סדר יום? שיראל: "אני קמה בשש בבוקר לריצה. לצערי אני רצה בלוד ולא בכפר חב"ד. שם זה בין השבילים והציפורים המצייצות, ופה זה אוטובוסים ודחפורים. אחרי שאני שולחת את הילדים לגנים אני יוצאת למשרד ומתחיל הטירוף. אני קוראת לזה סטורי חבילות, אני מתעדת הכל, את כל המאחורי הקלעים של ההזמנות והאריזות".
עושר? שיראל: "אנחנו חיים טוב ברוך השם, וביחס לבני גילנו אולי יש לנו יותר, אבל אני לא ביל גייטס. הדרך עוד ארוכה ולא נראה את הפירות היום ולא מחר. אף מיליונר לא נהיה מיליונר בן לילה. אנחנו אנשים צנועים ויש לי עדיין את אותן חברות מהסמינר שהן מורות ורוכשות ממני, וזה מרגש אותי. את מנהל הסמינר עוד לא פגשתי מאז, אבל הוא מתפלל בבית הכנסת של אבא שלי ובטח יודע מה קרה איתי".
הוכחת לו? שיראל: "אני מרגישה שפתחתי את הדלת לכל כך הרבה בנות חרדיות שלא ידעו שאפשר משהו אחר. אני חושבת שהיופי בחב"ד הוא שהרבי אומר אל תסתגרו, תהיו כמו כולם ותשמרו על העקרונות שלכם. יש פתיחות, יש הכלה. גם אם יש לך פייסבוק זה לא אומר שאתה חריג".
בילויים? ישראל: "יש לנו את ימי חמישי שאנחנו יוצאים למסעדות שף כשרות, זה בערך הבילוי היחידי".
חופשה אחרונה? ישראל: "היינו בסיישל בלי הילדים". שיראל: "לא אהבתי. אני כל היום רצה ומדברת עם אנשים, ובחופשה לא בא לי לרוץ אחרי אטרקציות אלא לשבת מול המים ולקרוא ספר. אבל הייתה תחושה שטסנו עד סיישל וחבל לפספס, עברנו בין שלושה איים, וזו הייתה טעות".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
