המרכז לגביית קנסות גבה 2.3 מיליארד שקלים מתוך חוב של 5 מיליארד שקלים בין השנים 2017-2021. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מצא כי ככל שגובה החוב בתיק עולה, שיעור גביית החובות קטן. כך בממוצע: שיעורי הגבייה בתיקים שבהם גובה החוב הוא עד 1,000 שקלים הם 58%, ואילו בתיקים של יותר מ-100,000 שקלים שיעור הגבייה הוא כ-10% בלבד.
אנגלמן ממליץ למרכז לגביית קנסות לפעול לייעול הליך גביית החובות ולקיצור משך הזמן לגבייתם כדי להקטין את ההוצאות המושתות על הקופה הציבורית ועל החייב - כך עולה מהדו"ח השנתי של מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי). עוד עולה מדוח המבקר כי לאורך השנים קיימים כשלושה מיליון חייבים במרכז לגביית קנסות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה (המג"ק) הוא הגוף שתפקידו לגבות חובות לטובתם של אוצר המדינה וגופים ציבוריים, וכן לגבות פיצויים שנפסקו לנפגעי עבירה בהליכים פליליים.
"472 ימים עד לביצוע הליך גבייה ראשון"
בדוח מצוין כי המרכז לגביית קנסות הוקם כדי להעלות את שיעורי הגבייה ולייעל אותה נוכח אי-הצלחתם של מנגנוני הגבייה שקדמו לו. בשנים 2012 -2021 גדל פי 2.5 מספר תיקי החוב שהועברו למרכז. בשנים 2021-2017 קיבל המרכז לטיפולו כ-3.9 מיליון תיקים בהיקף חוב של כ-5 מיליארד שקל, ומתוכם גבה, כאמור, סכום של כ-2.3 מיליארד שקלים (כ-47%). כדי להתמודד עם הגידול בנפח הפעילות, הפך המרכז את מרבית שלבי הטיפול בתיקים לממוחשבים ואוטומטיים. מבקר המדינה מצא ליקויים, בין היתר, בנוגע למשכי זמן הטיפול בשלבים השונים של הליך הגבייה. נמצא כי ממועד קליטת התיק במרכז לגביית קנסות, ועד לביצוע הליך הגבייה הראשון בתיק, חלפו בממוצע 472 ימים. בתקופה זו החוב צובר הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים לפי סוג החוב.
כמו כן, נטען כי המרכז לגביית קנסות אינו מיישם תפיסת גבייה המבוססת על סוג החוב, על גובהו ועל פרופיל החייב, והוא נוקט הליכים דומים כלפי כלל החייבים באופן הפוגע ביעילות הגבייה. כאמור, בהקשר זה מצא המבקר כי ככל שגובה החוב בתיק עולה, שיעור גביית החובות קטן. כך בממוצע: שיעורי הגבייה בתיקים שבהם גובה החוב הוא עד 1,000 שקלים הם 58%; שיעור הגבייה בתיקים שבהם גובה החוב הוא בין 1,000 ל-10,000 שקלים יורד לכ-34%; שיעור הגבייה בתיקים שבהם גובה החוב הוא בין 10,000 שקלים ל-100,000 שקלים הוא 33%; ואילו בתיקים של יותר מ-100,000 שקלים שיעור הגבייה הוא כ-10% בלבד.
עוד נמצא כי כ-600 אלף צווי עיקול ששלחה ההוצאה לפועל לרשות המיסים בשנים 2021-2019 לא טופלו על ידי רשות המסים. מדובר בכ-85% מהצווים שנשלחו לרשות המיסים.
"פיצויים התעכבו"
בדוח מובאות דוגמאות לתיקים שהליכי הגבייה בהם התעכבו שנים. כך למשל נטען כי בתיק פיצויים נפסקו פיצויים לקטינה בסך של 200,000 שקלים בגין עבירות מין מרובות שביצע בה אביה. גזר הדין באותו עניין ניתן בינואר 2019 ובמסגרתו הוראה לתשלום הפיצויים עד מרץ 2019. תיק הפיצויים התקבל במרכז כבר למחרת גזר הדין, אולם פעולת הגבייה הראשונה בתיק בוצעה רק שנה ושמונה חודשים לאחר חלוף המועד הקובע לתשלום. עד מועד עריכת הביקורת נגבו בתיק 5,435 שקלים בלבד.
בתיק שבו נפסקו לארבעה ילדים, אחד מהם קטין, פיצויים בסך של 258,000 שקלים בגין רצח אימם על ידי אביהם, ניתן גזר הדין בדצמבר 2018 ונכללה בו הוראה לתשלום החוב עד מרץ 2019. תיק הפיצויים התקבל בינואר 2019, אבל פעולת הגבייה הראשונה בוצעה יותר משנה וחודשיים לאחר חלוף המועד הקובע לתשלום. עד מועד הביקורת נגבו בתיק 3,846 שקלים בלבד.
בדוח המבקר מצוין כי "מומלץ כי המג"ק יבחן את הסיבות שבגינן לא בוצעו הליכי גבייה ב-31% מהתיקים שבהם בוצעה מסירה כדין, כי יבחן את משכי הזמן עד לנקיטת הליכי גבייה בפועל ואת שיעורי הגבייה הנמוכים בתיקי פיצויים, וכי יפעל לתיקון המצב".
רשות האכיפה: "חלוקים על דרך מדידת משכי הזמנים"
מרשות האכיפה והגבייה נמסר בתגובה: "כמות תיקי הגבייה שהועברו למרכז בשנים האחרונות למעלה מהכפילה את עצמה והיקפי הגבייה עלו בהם בהתאמה. כדוגמא נציין כי המרכז סגר בשנתיים האחרונות כ-85% מכמות תיקי החוב שנפתחו בהן. אנו חלוקים על דרך מדידת משכי הזמנים אשר עומדים לטעמנו בממוצע על כמחצית מהזמן הנזכר בדוח המבקר.
באשר לגביית חוב הפיצוי עבור נפגעי העבירה, חשוב להבהיר כי לרוב מדובר בפיצויים בשל עבירות אלימות, מין והונאה, והחייבים בפיצוי יושבים מאחורי סורג ובריח, כך שקיים קושי ברור לגבות מהם את חוב הפיצוי. אנו פועלים לאיתור הברחות נכסים ולמימושם, ובהתאם לחוק אף מעבירים מקדמות בסך 10,000 שקלים על חשבון גבייה עתידית למפוצים שהיו קטינים בעת ביצוע העבירה ואף לבגירים נפגעי עבירות מין והמתה.
דוח המבקר יילמד לעומקו, ממצאיו והמלצותיו ייבחנו ואנו נמשיך לפעול לשיפור הליכים ותהליכי עבודה, לטובת ייעול האכיפה והגבייה הממלכתית במדינת ישראל".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "רשות המסים מכירה בליקוי שעולה מדוח מבקר המדינה ופועלת לתיקונו. במסגרת זאת, כבר בחודש פברואר האחרון החל לפעול צוות בראשות סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגבייה, אשר עוסק באפיון ופיתוח מערכת אשר תאפשר קליטה ממוחשבת של הוראות עיקול המגיעות מרשות האכיפה והגבייה. יצוין כי נחיצותה של מערכת זו צוינה הן על ידי עובדי רשות האכיפה והגבייה והן על ידי עובדי רשות המסים זמן רב לפני הביקורת, אולם הקמתה התעכבה בשל היעדר תקציב ומשאבים.
באשר לממדי הפגיעה הכספית בקופת המדינה כתוצאה מאי הטיפול בדרישות עיקול, נציין כי מדובר בדרישות לעיקולי צד ג', כלומר, מקרים שבהם בעלי החוב זכאים להחזרי מס שניתן לעקל לצורך פירעון החוב. מבדיקה שנערכה ברשות המסים עולה כי מתוך כלל צווי העיקול שהועברו לרשות המסים בשנים הנידונות (2021-2019) רק 1.17% התייחסו לבעלי חוב שלהם היו החזרי מס שניתן לעקל".
