אינטל הודיעה כי המנכ"ל פט גלסינגר פורש מתפקידו באופן מיידי, לאחר למעלה מ-40 שנה בחברה. הוא גם יעזוב את הדירקטוריון. ברקע: הקשיים אליהם נקלעה ענקית השבבים, שמנייתה איבדה 52% מתחילת השנה, ומאז ראשית כהונתו כמנכ"ל - 61%. לאחר ההודעה, מניית אינטל מטפסת בכ-4% במסחר בנאסד"ק.
גלסינגר מונה לתפקיד המנכ"ל ב-2021, אך לא הצליח לבלום את ההידרדרות של החברה, שכללה איבוד נתחי שוק בעסקי הליבה שלה וחוסר יכולת לפרוץ לשוק הבינה המלאכותית.
אינטל מינתה שני בכירים בחברה - דייוויד זינסר ומישל ג'ונסטון הולטהאוס - כמנכ"לים משותפים זמניים, והדירקטוריון כבר החל לחפש מנכ"ל חדש. זינסר משמש סגן נשיא בכיר וכמנהל הכספים הראשי של אינטל; והולטהאוס מונתה לתפקיד החדש של מנכ"לית אינטל פרודקטס - קבוצה הכוללת את חטיבת המחשוב האישי (CCG), חטיבת מרכזי הנתונים ובינה מלאכותית (DCAI) וחטיבת הרשתות והקצה (NEX).
גלסינגר אמר כי "הובלת אינטל הייתה הכבוד הגדול של חיי – האנשים פה הם מהמבריקים והטובים בעסק, ואני גאה לקרוא לכל אחד ואחת מהם קולגה. זהו רגע מר-מתוק עבורי, שכן החברה הייתה חלק מחיי במשך רוב הקריירה שלי. אני יכול להביט לאחור בגאווה על כל מה שהשגנו יחד. זו הייתה שנה מאתגרת לכולנו. קיבלנו החלטות קשות אך הכרחיות".
לפני כשנתיים חשפה החברה תוכניות להפוך את עסקי הפאונדרי (ייצור שבבים לפי עיצובים של חברות אחרות) שלה לחברה עצמאית, מהלך שיאפשר אופציות מימון חיצוניות. עוד קודם לכן, באוגוסט, בעקבות דוחות גרועים שפרסמה, הודיעה אינטל על תוכנית הפחתת עלויות בהיקף של 10 מיליארד דולר שתכלול פיטורים של כ-15 אלף עובדים - כ-15% מכוח האדם. ענקית השבבים איבדה את מעמדה הבכיר בשוק לאנבידיה, לאחר שלא השכילה לקפוץ בזמן על עגלת הבינה המלאכותית.
גלסינגר הצטרף לחברה כבר בגיל 18 לאחר שסיים את לימודיו בלינקולן טק. הוא היה האדריכל הראשי של מעבד הדור הרביעי של אינטל, שהושק ב-1989. בגיל 32 הוא הפך לסגן הנשיא הצעיר ביותר בתולדות אינטל. הוא המשיך להתקדם בחברה וב-2001 מונה לתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיה (CTO). ב-2009 הוא עזב ושלוש שנים לאחר מכן מונה למנכ"ל VMware. גלסינגר חזר לאינטל כמנכ"ל לנוכח לחץ מצד בעלי המניות לארגון מחדש.
חברת ענק שנקלעה לפיגור
כאמור, גלסינגר נכנס לתפקידו כשאינטל כבר סבלה מפיגור משמעותי בשוק השבבים לאחר שפספסה את מהפכת המובייל בעשור הקודם. היוזמה המרכזית שלו, אותה החל להוציא לפועל בסמוך לכניסתו לתפקיד, הייתה שינוי אסטרטגי משמעותי באופן הפעילות של החברה וכניסה לתחום הפאונדרי. זאת, לאחר עשורים שבהם אינטל יצרה רק שבבים שעיצבה בעצמה.
התוכנית השאפתנית נועדה למצב את אינטל כחלופה לחברות כמו TSMC הטאיוואנית, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, ולהפוך חברות כמו אנבידיה ואפל מיריבות ללקוחות. התוכנית כללה השקעות יקרות של עשרות מיליארדי דולרים בהקמת מפעלי שבבים חדשים, בעיקר בארה"ב ובישראל, שיוכלו לייצר את השבבים המתקדמים ביותר בעולם, והצריכה אורך רוח וסבלנות משמעותיים.
ואולם, לפני כשנתיים הגיעה OpenAI ותקעה מקל בגלגלי התוכנית של גלסינגר ואינטל. מהפכה הבינה המלאכותית הגנרטיבית (GenAI) שהזניקה החברה יצרה ביקוש עולמי חסר תקדים ועצום בהיקפו לשבבי AI ותפסה את אינטל לא מוכנה, ללא שבבים מתאימים. את הביקוש הצליחה למלא בצורה מוצלחת מאוד אנבידיה, שהפכה בתוך זמן קצר לא רק לחברת השבבים בעלת שווי השוק הגדול בעולם, אלא גם לאחת החברות הגדולות בעולם.
הכישלון של אינטל להתברג לעמדה מוצלחת באקוסיסטם שבבי ה-AI והטווח הארוך של התוכנית של גלסינגר – המפעלים החדשים הראשונים ייכנסו לפעולה בעוד חודשים במקרה הטוב – הגביר את הלחץ על אינטל מצד המשקיעים. לחץ זה רק הועצם לאור ביצועים פיננסיים מאכזבים לאורך כמה רבעונים רצופים.
כתוצאה, נאלצה אינטל להוציא לפועל תוכנית קיצוצים והידוק חגורה נרחבת. התוכנית, שעליה הכריזה החברה באוגוסט האחרון, כללה כאמור קיצוץ של 15% מכוח האדם בחברה, וביטול שורת הטבות כמו תוכנית הליסינג לעובדים בישראל, ועמדות הקפה במשרדים (מהלך שבוטל לאחר זמן קצר בעקבות תלונות העובדים).
מהלכים אלו השיבו מקצת אמון המשקיעים שאבד, ואולם עתידה של החברה נותר לא מעורפל. מצב זה זכה לדגש נוסף בשבוע שעבר, כשממשל ביידן החליט להקטין בכ-640 מיליון דולר את המענק שקיבלה החברה במסגרת חוק השבבים לבניית המפעלים החדשים שלה באריזונה, ניו מקסיקו, אוהיו ואורגון (לאחר ההפחתה עומד המענק על 7.86 מיליארד דולר).
