תיק החקירה נגד יו"ר חברת נטו דודי עזרא, שנתפס מנסה להבריח לחו"ל 475 אלף אירו במזומן, ינותב להליך של אכיפה אזרחית ויוטל עליו עיצום כספי, וזאת חרף ההליך הפלילי שנפתח נגדו - כך נודע ל"כלכליסט".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מדובר בהליך מקובל ושכיח במקרים מעין אלה בהם נלכדים אנשים המנסים להבריח כספים לחו"ל. את גובה הקנס שיוטל על עזרא תקבע הוועדה לעיצום כספי הפועלת מכוח תקנות איסור הלבנת הון, והיא אמורה להחליט על כך בקרוב. בעקבות זאת הסכימה מחלקת חקירות מכס ומע"מ ירושלים, האמונה על החקירה, לבקשת עורכי דינו של עזרא לבטל את ההגבלות שהוטלו עליו על ידי בית משפט השלום בירושלים בשבוע שעבר - ביניהן הטלת ערבות עצמית בגובה חצי מיליון שקל, הפקדת דרכון וצו איסור יציאה מהארץ ל-90 יום.
כזכור, אנשי הביטחון של רשות שדות התעופה גילו בחג השבועות כי עזרא הטמין במזוודה ששלח לבטן המטוס לפני טיסתו 475,695 אלף אירו במזומן (כ-1.7 מיליון שקל). זאת, מבלי שדיווח על כך כנדרש בחוק לאיסור הלבנת הון, המחייב דיווח על הוצאת או הכנסת סכום הגבוה מ-50 אלף שקל בעת כניסה או יציאה מהארץ. עזרא נעצר לחקירה בחשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון ועל חוק המע"מ, ולאחריה שוחרר בתנאים מגבילים.
עזרא טען בחקירתו כי הכספים יועדו לתשלום לקבלנים שעבדו בשיפוץ בית נופש שרכש באי קורפו. עוד טען כי לא הצהיר על הוצאת הכסף מאחר ש"לא ידע היכן צריך להצהיר על כספים בעת היציאה מהארץ".
בתשובה לשאלה על מקור הכספים, טען עזרא כי אלו נאספו על ידו במהלך השנים האחרונות ונמשכו במזומן מחשבונותיו הפרטיים, אולם לטענת החוקרים, הוא לא ידע למסור פרטים מזהים על אודות החלפנים מהם נרכש המט"ח ולא הציג קבלות או אסמכתאות לרכישתו. סנגורו, עו"ד יואב סננס, אמר בבית המשפט כי הכספים שנתפסו אצל עזרא הם כספים שלו "שלגביהם שולם מס כדת וכדין ומשכך, העניין הוא הפרה טכנית ותו לא".
"זאת לא הנחת סלב"
החלטת רשות המיסים לנתב את התיק להליך המנהלי עשויה להעיד על כך שככל הנראה לא נמצאו ראיות לעבירה בנוגע למקור הכספים ועל כן ההתמקדות היא בענישה על אי-הדיווח על הוצאתם מהארץ.
לדברי רו"ח אבנר נוקראי, לשעבר מנהל מחלקת החקירות במס הכנסה וכיום מייעץ בענייני מיסוי, "אף שהסכום שנתפס אצל עזרא הוא מאוד גדול, לא מדובר ב'הנחת סלב' אלא בהליך מקובל. לרוב, אם מתברר שזה עניין טכני של אי-דיווח והכסף אינו 'כסף שחור' ולא היה ניסיון מרמה או ניסיון לחמוק מתשלום מס, אז הנטייה היא להסתפק בעיצום כספי בלא הגשת כתב אישום".
בהקדמה לקובץ החלטות של הוועדה לעיצום כספי מהשנים האחרונות, נכתב: "ההליך המנהלי מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית שאין בצדה הרשעה בפלילים על כל המשתמע מכך. מסלול הטלת עיצום כספי נועד למקרים בהם הוכחה הפרה ברמה העובדתית והוחלט להסתפק בהליך מנהלי, מתוך הנחה כי האינטרס הציבורי במקרה הספציפי יבוא על סיפוקו בהטלת סנקציה כלכלית ומתוך ידיעה כי לוועדה סמכות להטיל עיצום כספי בסכום ראוי שיבטא את נסיבות המקרה".
גובה העיצום בוועדה נקבע בהתאם לנסיבות של כל מקרה, ובממוצע נע סביב כ-30% מהסכום שנתפס. שיקולי הוועדה הם האם מדובר בהפרת דיווח ראשונה או חוזרת, היקפה הכספי של ההפרה, מודעות המפר לחובת הדיווח, מידת שיתוף הפעולה שלו לבירור מקור הכספים, הסבריו לגבי יעד הכספים והאם ההפרה בוצעה בתום לב.
אחת התפיסות הגדולות
על אף שעזרא שיתף פעולה בחקירה וזו הפעם הראשונה שנתפס בעבירה זו, הוא עשוי לספוג עיצום משמעותי בנסיבות הלא שגרתיות של האירוע, בין השאר בשל הסכום הגבוה שאיתו ניסה לצאת מהארץ.
מעיון במאות המקרים שהגיעו לשולחן הוועדה בשנים האחרונות עולה כי מדובר באחת התפיסות הגדולות אי-פעם במעברי הגבול. בשנת 2019 נתפס בנתב"ג איש עסקים שניסה להבריח לחו"ל כ-200 אלף דולר במזומן (כ-700 אלף שקל) והעיצום שהטילה עליו הוועדה היה 430 אלף שקל, כ-60% מהסכום. על אדם אחר שנתפס בשנת 2015 מבריח לישראל 448 אלף אירו במזומן (כ-1.9 מיליון שקל אז) הוטל עיצום של 350 אלף שקל, כ-20% מהסכום.
עם זאת, לעיתים הוועדה מחליטה לקבוע עיצום בשיעור נמוך, גם כאשר הסכום גבוה. למשל, על אדם שנתפס מבריח 100 אלף דולר במזומן (350 אלף שקל) הוטל עיצום בגובה 30 אלף שקל.
