יותר מ-50 שנה נמנעה ישראל מלגעת בחוק השבות, אולם כעת נראה כי הממשלה העתידית עלולה לפעול לשינוי היסטורי שישפיע ישירות על העלייה לארץ. ביטול סעיף הנכד יפגע בתכלית חוק השבות, יעמיק את הקרעים עם יהודי התפוצות, יפצל משפחות, וימנע מצעירים ממוצא יהודי שהתחנכו על אהבת הארץ לקשור את גורלם בגורלנו.
ממשלות עלו ונפלו בישראל, אך מאז 1970 המדינה נמנעה מלגעת בסעיפי חוק השבות כנושא שבסטטוס קוו. חוק השבות לא כלל בשנת 1950, כאשר חוקק, הגדרה של מיהו יהודי. ההגדרה התווספה רק ב-1970, ובהתאם להלכה הדתית אורתודוכסית נקבע כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר.
התיקון לחוק הגיע לאחר סערה פוליטית סביב פסיקה של בית המשפט העליון לרשום ילדים של אב יהודי ואם לא-יהודייה כבעלי לאום יהודי במשרד הפנים. יחד עם צמצום הגדרת יהודי בתיקון חוק השבות של 1970, הורחב מעגל הזכאים לעלות גם עבור ילדים ונכדים של יהודים, כולל בני זוגם.
עו"ד יהושע פקסשירי דקרסעיף הנכד ספג לאורך השנים ביקורת מכיוון המפלגות הדתיות, אך כנראה שרק לאחרונה בשלו התנאים לדרוש את שינוי חוק השבות כתנאי להצטרפותן לקואליציה העתידית בראשות נתניהו. מה השתנה? הציבור בישראל הפך ימני יותר ומפלגת ש"ס, שבעבר ישבה על הגדר, הפכה להיות מזוהה יותר ויותר עם השקפות העולם הימניות לצד השמרנות בנושאי הזיקה היהודית. כעת, חברי המפלגות חשים בטוחים דיים "לשבור את הכלים" (ואיתם את הסטטוס קוו) כשהם מנצלים את הכוח הפוליטי שהציבור העניק להם.
למעשה, ההצעה לביטול סעיף הנכד בחוק השבות אינה חדשה. היא רק מעלה מהאוב הצעה של ח"כ בצלאל סמוטריץ', ראש הציונות הדתית, משנת 2020. אלא שכעת סמוטריץ' נחוש להשלימה, כאשר הוא נהנה מאהדה ציבורית נוכח תוצאות הבחירות וחולק השקפה משותפת עם שאר השותפים לממשלה שתוקם.
פגיעה בתכלית חוק השבות
הנימוק העיקרי לרצון לבטל את סעיף הנכד הוא החשש מהגעה לישראל של עולים, בעיקר ממדינות ברית המועצות לשעבר ומזרח אירופה, שאינם יהודים על פי ההלכה, ופגיעה בצביון היהודי של המדינה. אכן, נתונים מלמדים כי יותר ממחצית העולים ארצה מאז גל העלייה הגדול ב-1990 אינם יהודים על פי ההלכה. מדובר בכחצי מיליון אזרחי ישראל כיום, אשר מוגדרים "חסרי דת".
יחד עם זאת, בסופו של דבר תכליתו של חוק השבות ברורה: לאפשר ליהודים וצאצאיהם מכל העולם לעלות ארצה, על מנת שישראל תהיה בית לאומי לעם היהודי. סעיף הנכד לא התווסף ללא סיבה, אלא מהווה ביטוי מדויק של מטרת החוק. גם אם הנכד לא יהודי על פי ההלכה ורק סבו או אביו יהודיים, מדוע יש להניח שזיקתו לישראל נמוכה יותר? האם עצם המגדר של ההורה היהודי הוא שקובע את זיקתו לישראל?
הדמוגרף פרופ' סרג'ו דלה–פרגולה טוען כי ביטול סעיף הנכד ישלול משלושה מיליון נכדים של יהודים ברחבי העולם את הזכות לעלות ארצה. מדובר בזכאי שבות, אשר חלקם בוודאי התחנכו על ערכי הציונות ואהבת הארץ, מזדהים כיהודים ולעיתים אף סובלים אנטישמיות במדינות מוצאם, אולם לא נחשבים יהודים על פי ההלכה. כמו כן, ביטול הסעיף יביא לירידה במספרי העולים ששואפים לתרום למדינה, לשרת בצה"ל ולהקים בית בישראל.
מעבר לחוסר ההיגיון והצדק של המהלך לצמצום חוק השבות, הדבר יעמיק עוד יותר את הקרע בין יהודי התפוצות, שרבים מהם נשואים ללא יהודים, לבין מדינת ישראל. טוב נעשה אם נפעל כדי לאחד ולא לקרוע, נפעל לשוויון ולא לאפליה ונפעיל היגיון בריא על פני דווקנות של הגדרה דתית צרה. ביטול סעיף הנכד בחוק השבות תפגע דווקא באלו שרוצם לחזק את העם היהודי.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד יהושע פקס ממשרד דקר, פקס, אופיר ושות' עוסק בהגירה, בקשות מקלט והסדרת מעמד בישראל
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
