ירידה לשם עלייה בצל התפרצות מחודשת של הקורונה? מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (שני) עולה תמונה של ירידה חדה באבטלה בנובמבר. בכל חודש נובמבר היו 282.6 אלף מובטלים (6.5%) לפי ההגדרה הרחבה של האבטלה לעומת 300.9 אלף (7.0%) בכל חודש אוקטובר.
בחלוקה של חודש נובמבר לשניים - שיעור האבטלה ירד בחדות במחצית השנייה של החודש ל-6.1%, שהם רק 262.2 אלף מובטלים, לעומת 6.7% שהם 292.2 אלף מחוסרי עבודה במחצית הראשונה של החודש. ראוי להזכיר כי בשיא משבר הקורונה לפני 20 חודשים היו בישראל קרוב למיליון וחצי מחוסרי עבודה, רובם הגדול עובדים שהוצאו לחל"ת.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בהגדרה הצרה של שיעור האבטלה הבסיסי, במחצית השנייה של נובמבר מדובר כבר בנתונים קרובים מאוד לאלה שהיו ערב משבר הקורונה, כאשר לפי הגדרה זו מספר המובטלים הוא רק 180.3 אלף, קרוב מאוד לנתון של ערב המשבר - 160 אלף מובטלים בסוף שנת 2019 ובראשית 2020. שיעור התעסוקה שלא כולל נעדרים זמנית מעבודה כל השבוע מסיבות הקשורות בקורונה עמד על 60.2%, לעומת 58.9% בחודש הקודם.
בהתאם לכך, השיעור הבסיסי של האבטלה במחצית השנייה של נובמבר עמד על 4.3% בלבד לעומת 4.7% במחצית הראשונה של החודש. הממוצע בכל נובמבר הוא 4.6% שהם 196.7 אלף מובטלים, לעומת 217.7 אלף (5.2%) בממוצע בחודש אוקטובר.
כעת קיים חשש במשק מפני עלייה מחודשת בשיעור האבטלה, עם סגירה הולכת ומתרחבת של השמיים, ירידת התיירות המעטה (בעיקר של ישראלים החיים בחו"ל) ופגיעה במשק עם הגבלות כמו עבודה מהבית של עובדי מוסדות הציבור והישארות של הורים רבים יותר בבית, בשל הידבקות מתרחבת של ילדים בזן האומיקרון.
מספר המשרות הפנויות עלה בכמעט 2,500 בנובמבר
בתוך כך, האבסורד של העלייה במספר המשרות הפנויות נמשך. בעוד שיש עדיין 262 אלף מובטלים במשק - מספר המשרות הפנויות הולך וגדל. בחודש נובמבר נמשכה העלייה במשרות הבלתי מאויישות במשק ומספרן הגיע ל-143,487 לעומת 141,097 משרות פנויות באוקטובר. לראשונה, שיעורן בנובמבר עלה על 5% (5.03%) לעומת 4.99% בחודש הקודם.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלים כי שיעור המשרות הגבוה ביותר שאינן מאויישות במשק בחודשים ספטמבר עד נובמבר הוא של מהנדסים - 16,350, עלייה של עוד 3% לעומת החודשים הקודמים. מתוך אלה חסרים לא פחות מ-12,565 מפתחי תוכנה, ובחברות ההייטק משוועים כעת לעובדים מחו"ל בתחום הזה. מדובר בעלייה בנובמבר של עוד 7%.
מחסור גדול קיים גם במלצרים ובמוזגים, שם משולם שכר נמוך במיוחד. חסרים 10,666 עובדי מסעדות, בתי קפה ובארים, עלייה ב-3% לעומת החודשים הקודמים. כמו כן חסרים 4,239 טבחים, כאשר כאן נרשמה ירידה ב-4%. עוד מקצוע שבו חסרים יותר מעשרת אלפים עובדים הוא עובדי מכירות - 10,269 משרות פנויות נרשמו בנובמבר, עלייה של 5%.
עוד משרות פנויות בולטות: 6,354 עובדי מטבח וניקיון - ירידה קלה של 1%; 4,118 נציגי מכירות טלפונים, ירידה ב-3%; 5,346 מטפלים סיעודיים, ירידה ב-1%; 3,332 רצפים, סתתים, טייחים, מסגרים ועובדי שלד, עלייה גבוהה של 17%. לעומת זאת, רק 1,627 בוני בתים ומניחי בטון חסרים במשק, ירידה משמעותית של 11%; 4,429 נהגי משאיות ואוטובוסים, ירידה ב-1%; 4,487 מאבטחים, ירידה ב-6%; 4,353 הנדסאים וטכנאי, עלייה ב-3% ו-3,023 פקידים, ירידה ב-3%.
שירות התעסוקה: אין התאמה בין מה שהשוק מחפש למה שהמובטלים רוצים
בהמשך לכך, מדו"ח שפרסם היום שירות התעסוקה עולה כי לראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה מספר דורשי העבודה הפעילים ירד מתחת ל-200 אלף והגיע בסוף חודש נובמבר רק ל-191.6 אלף. עם זאת, המספר עדיין גבוה מאשר ערב הקורונה וקיים חשש שיחזור ויעלה נוכח ההגבלות הצפויות בגין תחילת הגל החמישי של הקורונה.
עוד עולה כי נרשמה ירידה משמעותית מאוד של 56 אלף דורשי עבודה שהתייצבו בלשכות התעסוקה ביחס לחודש אוקטובר. בשירות התעסוקה מדגישים כי אף שמספר דורשי העבודה מצטמצם, שיעור הנשים בקרב דורשי העבודה עדיין גבוה משיעור הגברים.
בשירות התעסוקה מבהירים כי לא כל מי שנגרע ממצבת דורשי העבודה בהכרח חזר לעבודה, ובהינתן שמספר המשרות הפנויות במשק מוסיף להיות גבוה - סביר שרבים מבין מסיימי הזכאות לא חזרו לעבודה ולא מעט מהם יתקשו לשוב לעבודה.
את הפרדוקס של של העלייה במספר המשרות הפנויות לעומת הירידה במספר דורשי העבודה מסבירים בשירות התעסוקה בשינויים שהתרחשו במהלך משבר הקורונה, הן מהצד של העובדים והן מהצד של המעסיקים. לפי השירות, ההעדפות של דורשי העבודה השתנו בעקבות השהייה הממושכת מחוץ למעגל העבודה, וכיום אנשים מחפשים עבודה שמאפשרת יותר גמישות, איזון משמעותי בין בית לעבודה ופחות נכונים להתפשר על משרות.
מהצד השני, גם שוק העבודה השתנה, כאשר לפי שירות התעסוקה, שנת הקורונה הובילה להאצה משמעותית בשינויים שעברו על שוק העבודה עוד קודם למשבר. השוק היום הרבה יותר דיגיטלי, מהיר ותובע מיומנויות עבודה אחרות. כך, שאין הלימה בין מה שהשוק מחפש לבין מה שיש לדורשי העבודה להציע - או שהמשרות המוצעות הן פחות מכישורי דורש העבודה, או שכישורי דורשי העבודה פחותים ממה שהשוק מחפש. אי ההלימה הזאת מובילה לכך שמספר המשרות הפנויות נותר גבוה חרף הירידה במספר דורשי העבודה.
הערים עם שיעור האבטלה הגבוה ביותר
בחודש נובמבר הערים הערביות הובילו בשיעור האבטלה בערים עם מעל 40 אלף תושבים. אום אל פאחם עמדה בראש הרשימה עם 11.9%, רהט אחריה עם 10.8%, סחנין שלישית עם 10.4%, נצרת עם 9% ועכו, שהיא עיר מעורבת, עם 8.4%. מנגד, הירידות הגדולות ביותר במספר דורשי העבודה נרשמו בערים החזקות מגוש דן ומהמרכז - רמת השרון עם 43.9%, רעננה ור"ג עם 42.1% והוד השרון עם 42%.
עוד עולה מהדו"ח כי דורשי העבודה הערבים מתקשים עדיין יותר לשוב לעבודה, כאשר לראשונה, שיעורם מקרב כלל דורשי העבודה עלה על שיעורם זה ערב המשבר, ועמד בנובמבר על 33%. כלומר - שליש מדורשי העבודה בישראל הם ערבים, על אף ששיעור הערבים מתוך האוכלוסייה עומד על כ-20%.
כמו כן, לראשונה, שיעור דורשי העבודה מהאשכולות הסוציו-אקונומיים הגבוהים (8-10) ירד מתחת לשיעורו ערב פרוץ המשבר ועמד על 14.7% בנובמבר לעומת 15.7% ערב המשבר. בהמשך לכך, הדגישו שוב בשירות התעסוקה כי ככל שרמת המיומנויות נמוכה יותר - כך קשה יותר לחזור למעגל העבודה.
רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "מספר דורשי העבודה אמנם מצוי בירידה, אך זו אינה עדות לחזרה מסיבית של רוב דורשי עבודה למעגל העבודה, בוודאי כאשר מספר המשרות הפנויות במשק מוסיף להיות גבוה כל כך.
"נתונים סותרים אלה מאששים את חששות שירות התעסוקה לאורך כל המשבר, גם בתום תקופת הזכאות ובפתיחת המשק החזרה לעבודה קלה משמעותית לבעלי המיומנויות הגבוהות מאשר לבעלי המיומנויות הנמוכות. מגמה זו רק תלך ותחריף, כי השוק ממשיך להשתנות ומי שלא ישכיל להדביק את הפערים פשוט יישאר מאחור. אין מנוס מלחזק את הכישורים והמיומנויות, גם של אלה העובדים כעת שעלולים להיפלט מחוץ למעגל העבודה ועל אחת כמה וכמה של דורשי העבודה שטרם שבו למעגל העבודה ובכך אנחנו ממוקדים. לא לעולם חוסן, שוק העבודה משתנה ללא הרף וזה מחייב היערכות גם ברמה הפרטית וגם ברמה הלאומית והמשקית".
