בית המשפט לענייני משפחה באשדוד קיבל לאחרונה באופן חלקי עתירה למתן צו הגנה שהגישה אם לחמישה נגד בעלה, בין השאר בבקשה לחייב אותו להחזיר לה את המכונית המשפחתית ועוד. השופטת כרמית חדד קבעה שאמנם הוכחה עילה למתן צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, אך היא לא נוצרה מחמת פעולות שנעשו במכונית, ולכן התירה להשבתה לא התקבלה.
לאחר 21 שנות נישואים פתחו הצדדים בהליכי גירושים. התביעה הרכושית הוגשה לפני חודש וחצי ומיד לאחריה הוגשה הבקשה למתן צו הגנה. באמצעות עו"ד גיל שחף העלתה האישה טענות קשות כלפי בעלה ואבי ילדיה. לדבריה, הוא נוקט כלפיה אלימות שהיא בעיקרה נפשית אך כוללת גם היבטים פיזיים. כך למשל, לטענתה, בהזדמנויות שונות זרק עליה סלטים, סכו"ם ופיצוחים. לדבריה הוא גם השליך לרצפה סירים, תבנית לחם וכלי עם עוגיות.
האישה הוסיפה שבעלה מקלל אותה ואת הילדים כעניין שבשגרה ואף עשה עליה קריעה (כאות אבל על נפטר). לדבריה יש לו בעיה בשליטה בכעסים והיא מבקשת שהוא ישתתף בטיפול מתאים. היא טענה שלאחר הגשת התביעה הרכושית גילתה שכרטיס האשראי בוטל ושהרכב עם הביטוח והדלקן נלקח. לטענתה, ברגע אחד עצר בעלה את הכספים לבית ולקח לה את הרכב.
בשל התנהלותו ביקשה האישה מבית המשפט שיאסור עליו לפנות אליה ולהפעיל כלפיה אלימות כלשהי. בנוסף, כאמור, ביקשה להשיב אליה את המכונית. הבעל, שיוצג על ידי עו"ד ורד נוף, לא הגיש תצהיר מטעמו והסתפק בהצגת עמדתו בעל פה.
השופטת חדד קבעה שגרסתה העובדתית של האישה ביחס למעשיו של בעלה לא נסתרה בשום שלב. היא ציינה שהוא אישר בפניה כי זרק דברים על אשתו וקרע עליה קריעה. נקבע שמדובר בהתנהגות חמורה המקימה למבקשת עילה למתן צו מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, האוסר על המשיב להטריד אותה.
ואולם, ציינה, "שונים הם פני הדברים בכל הנוגע למתן צו המורה על החזרת הרכב לידי המבקשת". היא נימקה כי לצורך קבלת צו כאמור על האישה להראות שבעלה השתמש ברכב ככלי נגדה. ואולם בנסיבות המקרה שלפניה לא עולה התנהגות מתמשכת של המשיב ביחס לרכב.
בהחלטה הובהר שהאישה לא יכולה לנצל הליך מהיר וייעודי שעניינו הגנה מפני אלימות, הפטור מתשלום אגרה, לצורך העלאת טענות רכושיות במהותן. היא ציטטה מפסיקה שלפיה "במידה שבית המשפט יאפשר ליתן סעדים שהחוק למניעת אלימות במשפחה לא נועד לתיתם, הדבר יגרום להצפה של תביעות רכושיות שיתבררו, ללא תשלום אגרה... החוק למניעת אלימות במשפחה הוא מגן ולא חרב ולא ניתן במסגרתו ליתן צווי עשה, אלא רק צווים מונעים".
היא סיכמה שלא נוצרה לאישה עילה ביחס להשבת הרכב, מאחר שטענותיה סובבות סביב התנהגותו האלימה והטורדנית של הבעל ללא קשר למכונית. היא הוסיפה שהחוק למניעת אלימות במשפחה אינו האכסניה המתאימה לבירור מחלוקת בעניין השימוש ברכב. לבסוף הוענק לאישה צו לשלושה חודשים המונע מבעלה להטריד אותה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשת: עו"ד גיל שחף
• ב"כ המשיב: עו"ד ורד נוף
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
